מישהו אחד שהיה שם
New member
בעצם יותר מתאים לרוטווילר
ריטבו... בוא כבר. גם רשבו נשמע מאיים וגדול רגע. למה לא פשיסחא. פשיסחא... בואי לאבא את ופרמשימילאן... יוצאים לעשות קקי מתוקים <גלישה במדרון חלקלק... מנסה לטפס ומוצא את עצמי יותר ויותר בתוך הפשיסחא... יורי בוא כבר ותחסום... וזהו. מפטיח לא להתלונן יותר>
ריטבו... בוא כבר. גם רשבו נשמע מאיים וגדול רגע. למה לא פשיסחא. פשיסחא... בואי לאבא את ופרמשימילאן... יוצאים לעשות קקי מתוקים <גלישה במדרון חלקלק... מנסה לטפס ומוצא את עצמי יותר ויותר בתוך הפשיסחא... יורי בוא כבר ותחסום... וזהו. מפטיח לא להתלונן יותר>
לקחנו אותו איתנו. ליצור הקטנטן החמוד והמתוק הזה היתה שריטה- הוא שנא חרדים (או גברים בשחור). הוא היה רודף רק אחריהם! אז נאלצנו להחזיר אותו. אחרי כמה שנים אחי גידל כלב שכבתי. היות והיו מחזור א'- השכבה המייסדת של הישיבה התיכונית- הרשו להם לגדל כלב והם, כיאה לשכבה כ"כ מאגניבה וקולית קראו לו שאקל. שאקל!! איזה שאקל? הוא היה הדבר הכי פחדן בעולם. החתולות היו אוכלות לו את האוכל, והוא עמד במרחק בטוח ונבח עליהן. אחרי כמה שנים... הגיע תורי. מצאתי כלבלונצ'יק מתוק מתוק ליד הפחזבל ואימצתי אותו מיד. קראו לו שונמי (על שם אבישג). הייתי מחביאה אותו מתחת למעיל ולוקחת אותו לכל מקום בעולם עדש- השכן האכזר רצח בדם קר את שונמיקושפיקוש שלי. עכשיו יש את סוכר אבל היא סתם אוהבת לאכול חזיות, אז הקשר בינינו לא הכי דבש בעולם. קיצור, אני הייתי קוראת לו תיאודור. אבל זאת רק אני.
