כבר קראתי
סוג של סיפור חיי. אני יושבת וקוראת אותו בגן השעשועים, שבת שימשית עם האיש ודורון, מקריאה לו קטעים שלמים ורואה התפתלות. לא הצלחתי לשכנע אותו לקרוא את הספר, אין ספק שהיא הצליחה שם לתת דרור להמון מילים שלא ממש הצלחתי להוציא מפי. בוא נגיד שרלוונטי זה כבר לא עבורי אבל עדיין חייבת לציין שעוד אז זה דיגדג לי. נפעמתי מהיכולת לסלוח, מהזוגיות, מהכנות- עשה לי משהו הספר הזה.