מוסר עבודה ....
אני לא ידעת איפה לכתוב את זנ אבל אני חייבת להוציא קיטור . אנחנו אנשים נחמדים , מדברים יפה לעובדים שלנו , מנסים לעזור להם כשיש להם בעיות ותקלות אפילו בחיים הפרטיים . אבל התודה היא משהו דפוק לחלוטין . אקס עובדת א': אתם לא מרחמים עליי , אני עובדת כמו עבד , אני חמור קראה לי שטן והתפטרה ( טוב שכך , היא באמת עשתה לנו את המוות וגם זרקה ה מ ו ן ירקות ) . אקס עובדת ב' ( טריה מהיום ) בת 19 וחצי , לא יציבה משפחתית ( להורים אין בית אפילו , אמא שלה גרה בסוכה בהרים ) . נכנסה להיריון בגלל סקס בלתי מוגן , שומרת את התינוק ( המצפון לא נותן לה לעשות הפלה אבל להביא ילד לחיי עוני כן ) , כל היום בוכה , אני עובדת הכי קשה , אני עושה בלה בלה בלה . החליטה שהיא מסבנת אותי , שתינו באותה מרפאת נשים , היא "קבעה" תור לבדיקות דם מה שלא קיים , היום הלכה לאולטראסאונד והגיעה לעבודה רק בשעה 13:20 וכל העבודה נופלת עלי . אז במהלך ארוחת צהריים התעצבנתי עליה ( אחרי שלראשונה התיישבתי בשעה 4 וחצי אחה"צ ) , היא בכתה לאבא שלי שבמצבה העבודה קשה לה מאוד ( לשטוף כלים נורא קשה בימינו) ושאני מוציאה עליה את כל העצבים שלי . ואני אומרת כמה נמוך בן אדם יכול לרדת ? כשאני עובדת אצל בן אדם , על 4 הייתי הולכת לעבודה , חולה , מותשת מה שלא יהיה הייתי מגיעה . עושה את העבודה ולא מקטרת לרגע ( פעם אחת אחרי שביליתי לילה במיון כי התייבשתי במהלך יום העבודה ) , למה אחרים לא כמונו ? אולי מנצלים את הטוב לב? אולי אני צריכה להיות כלבה כלפי העובדים שלי ?
אני לא ידעת איפה לכתוב את זנ אבל אני חייבת להוציא קיטור . אנחנו אנשים נחמדים , מדברים יפה לעובדים שלנו , מנסים לעזור להם כשיש להם בעיות ותקלות אפילו בחיים הפרטיים . אבל התודה היא משהו דפוק לחלוטין . אקס עובדת א': אתם לא מרחמים עליי , אני עובדת כמו עבד , אני חמור קראה לי שטן והתפטרה ( טוב שכך , היא באמת עשתה לנו את המוות וגם זרקה ה מ ו ן ירקות ) . אקס עובדת ב' ( טריה מהיום ) בת 19 וחצי , לא יציבה משפחתית ( להורים אין בית אפילו , אמא שלה גרה בסוכה בהרים ) . נכנסה להיריון בגלל סקס בלתי מוגן , שומרת את התינוק ( המצפון לא נותן לה לעשות הפלה אבל להביא ילד לחיי עוני כן ) , כל היום בוכה , אני עובדת הכי קשה , אני עושה בלה בלה בלה . החליטה שהיא מסבנת אותי , שתינו באותה מרפאת נשים , היא "קבעה" תור לבדיקות דם מה שלא קיים , היום הלכה לאולטראסאונד והגיעה לעבודה רק בשעה 13:20 וכל העבודה נופלת עלי . אז במהלך ארוחת צהריים התעצבנתי עליה ( אחרי שלראשונה התיישבתי בשעה 4 וחצי אחה"צ ) , היא בכתה לאבא שלי שבמצבה העבודה קשה לה מאוד ( לשטוף כלים נורא קשה בימינו) ושאני מוציאה עליה את כל העצבים שלי . ואני אומרת כמה נמוך בן אדם יכול לרדת ? כשאני עובדת אצל בן אדם , על 4 הייתי הולכת לעבודה , חולה , מותשת מה שלא יהיה הייתי מגיעה . עושה את העבודה ולא מקטרת לרגע ( פעם אחת אחרי שביליתי לילה במיון כי התייבשתי במהלך יום העבודה ) , למה אחרים לא כמונו ? אולי מנצלים את הטוב לב? אולי אני צריכה להיות כלבה כלפי העובדים שלי ?