מוסר יהודי??! ../images/Emo24.gif
היהדות הפיצה את המוסר לאנושות, אין ספק שהמוסר היהודי הוא הוא המוסר המשולם, למשל: דוגמא 1: "ואהבת לרעך כמוך"... כתב הרשב"ם: "... אם רעך, אם טוב [הוא], אבל לא אם הוא רשע כדכתיב: יראת ה´ שנאת רע (משלי ח´ יג)" כלומר, אם הבנתי נכון - ואהבת לרעך כמוך בתנאי שרעך שומר שבת, כשרות ומתפלל לאל לאלוקים, אבל אם לא - מצווה עליו לשנוא אותו. דוגמא 2: "צדקה" - ידוע שגמחים הינם מנהג נפוץ באוכלוסיות דתיות (חרדים, מוסלמים...) הצדקה ניתנת לחלש, ולכן נראה על פניו שמנהג זה מוסרי מאוד. אך שחוקרים לעומק מצווה זו מגלים ש- "מי שהוא עבריין במזיד (=נוסע בשבת) על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה (=הצביע למפלגה חרדית-דתית), אינו חייב להחיותו ולא להלוותו". (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף א) כלומר, אם הבנתי נכון - החמלה של מתן הצדקה שמורות על פי ההלכה, לא לאלה הזקוקים לעזרה אלא רק לשומרי מצוות נזקקים! לעני חילוני אסור לתת צדקה. דוגמא 3: "השבת אבדה" - דברים פרק כב, א: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", נשמע מצויין! , אבל... "... אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפריקרוס מישראל, ואפיקורסים והכותים וישראל המחלל שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה, כעובד כוכבים" (מסכת עבודה זרה כו ע"ב) כלומר, אם הבנתי נכון - לחילוני שנוסע בשבת אסור להחזיר אבדה... דוגמא 4: "הלוואה בריבית" - דברים פרק כג, כ-כא: "לא תשיך לאחיך נשך כסף אכל נשך כל דבר אשר ישך לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה´ אלהיך בכל משלח ידך"... צריך להסביר??! לסיכום: באופן טיבעי המוסר שהיה נהוג שתקופה התנכית היה על-מנת לשמר את הקבוצה מפני אויבים מבחוץ... המוסר, אם בכלל, היה תקף לצייתנים בקרב הקבוצה. ואנחנו לא מדברים על האפליה הקשה שנוהגת ההלכה כלפי נשים, שזה ההיפך ממוסר. אז בואו נעזוב את המוסר הלקוי של תקופת החשוכה ונעבור למוסר מודרני, חילוני, הומניסטי... לתשומת לבכם, SmartCat ותודה ל"דעת אמת" על הידע... http://www.daatemet.org.il
היהדות הפיצה את המוסר לאנושות, אין ספק שהמוסר היהודי הוא הוא המוסר המשולם, למשל: דוגמא 1: "ואהבת לרעך כמוך"... כתב הרשב"ם: "... אם רעך, אם טוב [הוא], אבל לא אם הוא רשע כדכתיב: יראת ה´ שנאת רע (משלי ח´ יג)" כלומר, אם הבנתי נכון - ואהבת לרעך כמוך בתנאי שרעך שומר שבת, כשרות ומתפלל לאל לאלוקים, אבל אם לא - מצווה עליו לשנוא אותו. דוגמא 2: "צדקה" - ידוע שגמחים הינם מנהג נפוץ באוכלוסיות דתיות (חרדים, מוסלמים...) הצדקה ניתנת לחלש, ולכן נראה על פניו שמנהג זה מוסרי מאוד. אך שחוקרים לעומק מצווה זו מגלים ש- "מי שהוא עבריין במזיד (=נוסע בשבת) על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה (=הצביע למפלגה חרדית-דתית), אינו חייב להחיותו ולא להלוותו". (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף א) כלומר, אם הבנתי נכון - החמלה של מתן הצדקה שמורות על פי ההלכה, לא לאלה הזקוקים לעזרה אלא רק לשומרי מצוות נזקקים! לעני חילוני אסור לתת צדקה. דוגמא 3: "השבת אבדה" - דברים פרק כב, א: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", נשמע מצויין! , אבל... "... אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפריקרוס מישראל, ואפיקורסים והכותים וישראל המחלל שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה, כעובד כוכבים" (מסכת עבודה זרה כו ע"ב) כלומר, אם הבנתי נכון - לחילוני שנוסע בשבת אסור להחזיר אבדה... דוגמא 4: "הלוואה בריבית" - דברים פרק כג, כ-כא: "לא תשיך לאחיך נשך כסף אכל נשך כל דבר אשר ישך לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה´ אלהיך בכל משלח ידך"... צריך להסביר??! לסיכום: באופן טיבעי המוסר שהיה נהוג שתקופה התנכית היה על-מנת לשמר את הקבוצה מפני אויבים מבחוץ... המוסר, אם בכלל, היה תקף לצייתנים בקרב הקבוצה. ואנחנו לא מדברים על האפליה הקשה שנוהגת ההלכה כלפי נשים, שזה ההיפך ממוסר. אז בואו נעזוב את המוסר הלקוי של תקופת החשוכה ונעבור למוסר מודרני, חילוני, הומניסטי... לתשומת לבכם, SmartCat ותודה ל"דעת אמת" על הידע... http://www.daatemet.org.il
