מוסר ומדע

[.m]

מוסר ומדע

עד כמה, לדעתכם, יכולים המדענים להתעלם מבעיות מוסריות "בשם המדע"? למשל - החתול של שרדיגר (למרות היותו ניסוי תיאורטי, עדיין -מומת בציאניד???), ואם לקחת את זה עוד צעד (מחריד) קדימה - ד"ר מנגלה וניסויו המחרידים. איפה עובר הגבול? ומהו (אם בכלל) מקומו של הפילוסוף המודרני בהצבת גבול זה?

mai

 

[AlienSpirit]

שאלה קשה../images/Emo4.gif

המוסר כמו רוב היבטים בחיים הוא סובייקטיבי ולא כל מה שמוסרי בשבילך מוסרי באותה מידה או בכלל למישהו אחר. מדוע הלכת לניסוי תיאורטי הרי לא חסרים ניסויים אמיתיים בבעלי חיים. אך למרות שזה דבר מחריד, לא ניתן להתעלם מתרומתם להתקדמות האנושות. עבור מדענים רבים ולא רק מדענים המשוואה ברורה למדי - הקרבת מספר מצומצם של בעלי חיים למען מציאת תרופות חדשות, חיסונים למגפות, טכנולוגיות חדשות, ידע... וכן אלאה. אין לי פתרון מוסרי בנושא כי אני חצוי, מצד אחד יש לי אהבה גדולה לבעלי חיים אך מצד שני אני מוקיר את חיוניות של חלק מהניסויים שמתבצעים והתבצעו. בנוסף לכך, אני חייב למחות על כבודם של אנשי המדע שהנם שק החבטות הרשמי של טענות מוסריות. הרי ישנם מגזרים אחרים אשר מזלזלים במוסר במידה רבה לאין שיעור בשם הדת, המלחמה והעושר. לבסוף, לא הבנתי מדוע קישרת את ד"ר מנגלה וניסויו המקיאבליים למדע?

 

[ל נ צ ח]

פוגעים בשם המוסר,ומעט הם אנשי-המוסר

כל מאשים צודק לפי זווית ראייתו, גם היטלר לא יוצא מכלל זה. ומעל כולם, מעל כל האמיתות שלהם בני אדם האחת האמת האמת האוניברסלית אמת האלוהים! * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *

 

[Chief san]

הקשר

לא זוכר את מקור המידע שלי, תמונה והסבר שראיתי איפשהו. תוצאות חלק מהניסויים של המדענים הנאצים שימשו או משמשים מדענים "מוסריים" יותר עד היום. בכל זאת מדובר במידע יקר מפז שאי אפשר למצוא בתנאים המכבילים של ועדת הלסינקי. דוגמא לניסוי - כמה זמן שורד אדם (למשל איש צוות אוויר שמטוסו הופל) במי אוקינוס צפוני עד לחילוצו? האמצעים - טייסים סובייטים שבויים, השיטה - הכנסת האמצעים לאמבט מים קפואים ומדידת הזמן עד לרגע המוות.

 

[ל נ צ ח]

טפשות גמורה לבסס את המוסר ללא השורש

הניסיון לבסס את המוסר לא על הדת, דומה למעשה ילדים הרוצים לשתול צמח שמצא חן בעיניהם, והם תולשים ממנו את השורש שלא מצא חן בעיניהם ונראה להם כמיותר ותוחבים את הצמח באדמה בלי שורש.

 

[neko]

לא מסכים. המוסר הוא מעבר לדתות,

וטבוע בכל בני האדם. לא במקרה כל הדתות (כולל המזרחיות) מטיפים לערכי מוסר דומים מאד, ובכל הארצות התפתחו חוקים דומים מאד.

 

[ל נ צ ח]

לידיעתך אמר אותם לב טולסטוי ../images/Emo140.gif

 

[S o m e 2]

ע"פ המשפט הראשון שלך אתה מוכיח..

שבעצם אין מוסר. >>>המוסר כמו רוב היבטים בחיים הוא סובייקטיבי ולא כל מה שמוסרי בשבילך מוסרי באותה מידה או בכלל למישהו אחר<<< מוסר כהגדרתו הוא דבר אוניברסלי, עצם זה שהמוסר שונה בין אדם לאדם ע"פ "טוב לאחד רע לאחר" מבטל את קיומו. אז האם בכלל קיים מוסר? (כן אני מניח שדנתם בזה כבר מאות פעמים, אבל אני חדש פה ועד עכשיו רק קראתי)

 

[ל נ צ ח]

מקומו של איזה הפילוסוף המודרני ../images/Emo35.gif

 

[Josh F]

המוסר מתפתח עם המדע

במקום דברים שנעשים "בשם המדע" הייתי מתקן "בשם הבורות". התפיסה של עליונות גזע האדם על בע"ח הרשתה ניסויים בבע"ח כפי שהתפיסה של עליונות הגזע הארי הרשתה ניסויים בגזעים אחרים. הבנת התלות של האדם בחי ובצומח ובאטמוספירה שיפרה פלאים את מוסר האדם ביחסו לשימור הסביבה כמו שהבנת הקשר הגנטי בין העמים השונים שמה ללעג את תפיסת העליונות של גזע זה או אחר. אם המוסר הוא מה שמאפשר לנו לראות דברים מחוץ לעצמנו אני חושב שהמדע משרת את המוסר

 

[Grimsom]

מוסריות המדע

התפישה של עליונות האדם על בע"ח אחרים עשויה לקבל (ולעיתים אכן מקבלת) את ביסוסה מן הדרוויניזם (האדם עליון יותר, משום שהוא ברמת התפתחות גבוהה יותר מבע"ח אחרים), ממש כפי שהתפישה של עליונות הגזע הארי התבססה על אימוץ הדרוויניזם לחברת בני אדם. כמו כן, בפועל, לפחות בינתיים, קשה לי לראות כיצד בא לידי ביטוי אותו שיפור מופלא שחל ביחסם של בני האדם לסביבה. המדע עשוי לשרת את המוסר, ועשוי שלא. אלו בני אדם שקושרים את התפישות יחד (או בוחרים שלא לעשות כן), ומסיקים מתיאוריות מדעיות היגדים מוסריים (ולהיפך - נביעתן של תיאוריות מוסריות מהשקפות מוסריות ופוליטיות).

 

[Lu Tze]

מה שאירוני פה הוא שהוכחת את

הנקודה שלו. תפיסה *שגויה* של הדארוויניזם היא שהאדם עליון יותר. אם מדברים במונחים אבולוציוניים, הרי שהחיפושית עליונה פי כמה וכמה מהאדם, שכן היא הרבה יותר נפוצה ממנו (כמעט בכל מקום שמאפשר קיום חיים יש חיפושיות) וכושר השרידה שלה הוא הרבה יותר גבוהה (למשל, במקרה של מתקפה גרעינית חיפושיות ישרדו). ניתן לסכם את כל תורת האבולוציה למשפט אחד: הישרדותם של החזקים. ככל שבעל חיים מותאם יותר לסביבתו, כך הוא יותר "נעלה" (אם אתה מתעקש להשתמש במונחים כאלה). לאדם אומנם יש שיטה מקורית (במקום לחכות על שהאבולוציה תתאים אותנו לסביבה, אנו מתאימים את הסביבה אלינו), אבל היא לא בהכרח השיטה הכי טובה. אותו הדבר עם הנאציזם. הדמגוגים הנאצים החילו מוסר אנושי על האבולוציה ועיוותו גם את המוסר וגם את המדע כך שיתאימו למטרותיהם.

 

[דרור דרור]

תיקנת את עצמך "מתאימים" ולא "חזקים"

 

[Lu Tze]

לעזאזל. כבר תיקנתי אנשים אחרים

כ"כ הרבה פעמים שזה דבק בי.

 

[Grimsom]

האם דארווין היה דארוויניסט?

אם כך, אז כנראה שלדארווין היתה תפישה שגויה של הדארוויניזם - דארווין עצמו ראה באדם יצור נעלה על בעלי החיים הנחותים יותר (טרמינולוגיה בה דארווין השתמש בספריו) בשל יכולותיו האינטלקטואליות והמוסריות הנעלות יותר. ההבדל בין הדארוויניזם החברתי הגזעני לתורתו של דארווין עצמו היה, שהוא סבר שקיימת אבולוציה של המוסר האנושי, לפיה החבות המוסרית תתפשט ותחול על יותר ויותר קבוצות (בתחילה בני אדם התנהגו באופן מוסרי רק לבני תת המין שלהם, אח"כ גם לבני תתי מינים אחרים - שחרור העבדים השחורים, למשל, ולבסוף גם כלפי בעלי חיים נחותים יותר). הדארוויניסטים החברתיים לא קיבלו את התפישה הזו, וסברו כי למין הנעלה יותר שמורה הזכות (או אולי אפילו החובה) להבדיל עצמו ממינים ותתי מינים נחותים יותר.

 

[שייח ספיר]

לדעותיו הפילוסופיות של דרווין

על היות האדם יצור נעלה אין כל חשיבות. הוא היה איש מדע ולא פילוסוף. תורת האבולוציה של דרווין איננה מסתמכת לא על דעותיו בענייני מוסר ולא על השקפתו הפוליטית. הנסיון להשתמש בתיאוריה מדעית המסבירה כיצד דברים מתרחשים בטבע ולהסיק ממנה מה ראוי וטוב לעשות היא פשוט סילוף גמור של המדע. באותה מידה אפשר היה להסיק מתורת הגרוויטציה של ניוטון שיש להשליך אנשים מצוק גבוה כדי לקיים את כוח המשיכה. אגב, סילוף השיטה המדעית בסגנון זה נפוץ ביותר בימינו במיוחד אצל אנשי כלכלה. חוקי השוק הופכים אצליהם מעקרונות תיאוריים (שהם, אגב, לא מדוייקים, ולפעמים שגויים ממש), לצווי התנהגות מחייבים. פולחן השוק החופשי למשל, דומה בכל לריצוי אלים זועמים בקורבנות אדם (ברך כלל נכים, חולים, קשישים ועניים), אבל תוך יומרה "מדעית" כביכול.

 

[Grimsom]

My Point Exactly

המדע כשלעצמו אינו משפר את רמתה המוסרית של החברה. לכל היותר, הוא מושפע מביטויים תרבותיים אחרים של החברה ומשפיע עליהם (בשונה מנגזר מביטויים תרבותיים אחרים, או שאלו נגזרים ממנו). המוסר עומד על בחירה, לא על עובדה. באשר לדארווין, לדעתי הוא היה פילוסוף ולא איש מדע בלבד.

 

[Lu Tze]

יפה.

למרות שהאידאולוגיה של דארווין הייתה שגויה, הדעות המדעיות שלו עדיין שרדו.

 

[Josh F]

המדע=התגלית ; המוסר=הפרשנות

כמו שאמרת, בני אדם מסיקים מתאוריות מדעיות היגדים מוסריים ולהיפך אלא שאילוץ תאוריות מדעיות לפי השקפה מוסרית פוליטית הוא משימה קשה ככל שהמדע מניב תגליות רבות יותר וככל שהטכנולוגיה מאפשרת הפצה של התגליות. אם המדע מונחה תוצאות והניסויים לא אובייקטיביים עדיין נותר הצורך להפריך תוצאות שהתקבלו באסכולה אחרת. תפיסת סביבת המחיה של האדם כמושפעת גלובלית מאירועים בצד השני של כדור הארץ והבנת הזרימה והובלת חלקיקים באטמוספירה ובאוקיאנוס שיפרה את המעורבות הכלל עולמית של מדינות מסוימות במתרחש בסביבה. אני לא אומר שהמידע לא עובר סינון, לפעמים מתוך כוונה שלא לעורר פניקה אבל אז הסתרת התגלית אינה מוסרית ולא התגלית עצמה. היכולת להסתיר דברים בעולם מתקדם טכנולוגית שיש בו תקשורתית חופשית היא פחות קלה. למרות שמוסר הוא עניין של גיאוגרפיה אני עדיין חושב שבמצב נתון עם אותן נסיבות ועם אותם גורמים פוליטיים המדע תורם למוסר או לחילופין בסביבה לא מוסרית לכל היותר המדע לא יתרום למוסר דברים לא מוסריים שנעשו בשם המדע סביר שהיו נעשים בכל מקרה כמו שסביר שבסביבה מוסרית המוסר לא יפחת בגלל תגלית מדעית

 

[Grimsom]

המדע=פרשנות

תאוריות מדעיות אינן בהכרח "מאולצות" לפי השקפה מוסרית פוליטית - לפעמים הן צומחות ממנה באופן טבעי (ממש כפי שלפעמים תפישות מתחום המוסר צומחות באופן טבעי מפרשנויות מדעיות). כך, למשל, השתמש דארווין במושגים שהיו קיימים כבר בתחום הכלכלה - מושגים שנקשרו בכלכלה חופשית והניחו תחרות על משאבים (שבתורם הושפעו מגישות פרוטסטנטיות של גאולה). כך גם התפישה האקולוגית, השמה את הדגש על מערכות סביבתיות ולא על פרטים לא היתה יכולה להתפתח, לדעתי, ללא תאוריות הוליסטיות שהקדימו אותה בפילוסופיה ובאמנות. היחס בין המוסר למדע הוא של היזון מתמיד, ולא של סיבה ותוצאה: התיאוריות המדעיות יטו לחזק את התפישות הפילוסופיות מהן הם צמחו, והתפישות הפילוסופיות הללו יחזקו את המדעים שתורמים להתפתחותם. (אם להשתמש במטאפורה ביולוגית, המדע לדעתי מותאם לאוירה התרבותית בו הוא מתפתח, וכפרט באוירה הזו הוא משנה אותה בתורו - אבל הוא רק פרט אחד, ולצידו פועלים פרטים תרבותיים נוספים, הכרוכים אלה באלה ומשפיעים אלה על אלה).