מוסרי?

[אילה.]

מוסרי?

מה מוסרי יותר, ללכת אחרי מה שהלב רוצה, או להיענות לצווי החברה, למותר ולאסור, למה שמקובל? מה מוסרי יותר, להיות נאמן לעצמך, או לוותר למענו, למענה, למענם, כי ככה למדנו, ככה גדלנו...? אוףףףף נכון שאלות קשות? ורק שאלות, כי תשובות אין... ובעצם... יש תשובות. ברורות. נשמעות בקול חזק ורם. מוסרי יותר ללכת אחרי שלבך רוצה, להיות נאמן לעצמך... כך הן אומרות, התשובות. אבל... המרחק בין המקום שבו אני נמצאת לבין המקום ששם זה באמת מתאפשר... המרחק עוד קיים. יש פער. אני עוד לא שם. יש פה מישהו שכבר שם ויכול להגיד איך זה נראה משם? מתחבטת, אילה

 

[צרלי וחצי !]

שיר מיוחד מאוד

שאלה קשה שאלת, אם כי אין תשובות חד משמעיות בסוגיה זו. לעיתים כך ולעיתים כך. אני מעדיפה ללכת אחרי הלב ולנטרל עד כמה שאפשר את צוווי החברה למינהם. לנסות לעשות את זה בדרך דיפלומטית עד כמה שניתן. כי בסופו של דבר אנחנו כחברה מחליטים מה מותר ומה עושים. אני רוצה לכתוב לך שיר יפה: _______________________________________ אילו הייתי חיה את חיי מחדש, הייתי עושה הרבה יותר שגיאות, הייתי מנסה לא להיות כל כך מושלמת. הייתי נחה קצת יותר, הייתי שוכבת על הגב קצת יותר, הייתי משתטה לעיתים יותר מזומנות. אני מכירה רק מעט דברים שהייתי לוקחת ברצינות הייתי קצת יותר משוגעת ובהחלט הייתי משתדלת להיות פחות הגיונית. הייתי לוקחת סיכונים רבים יותר וטיולים רבים יותר. הייתי מטפסת על יותר הרים והייתי שוחה ביותר נחלים, הייתי מתבוננת ביותר שקיעות. והייתי שורפת יותר דלק והייתי אוכלת הרבה יותר גלידה ופחות קטניות היו לי יותר בעיות ממשיות ופחות בעיות דמיוניות. 90% מהדברים להם אנו דואגים אינם קורים בדרך כלל. את רואה? הייתי אחת מהאנשים האלה שחיה באופן שפוי ורגיש, שעה אחר שעה, יום אחר יום, אין זאת אומרת שלא היו לי רגעים מיוחדים, אבל אילו יכולתי לעשות הכל מחדש היו לי הרבה יותר רגעים כאלה. למעשה הייתי מנסה שיהיו לי רגעים נהדרים, אחד אחרי השני. זאת, במקום לחיות את חיי כל כך הרבה שנים מראש. הייתי אחת מהאנשים שמעולם לא הלכו לשום מקום ללא מדחום, ללא בקבוק חם, ללא מעיל וללא מצנח. אילו יכולתי לעשות הכל מחדש, הייתי מטיילת ביתר קלילות הייתי מתחילה ללכת יחפה יותר מוקדם באביב, והייתי נשארת כך עד סוף הסתו. כן, גם הייתי משחק בהרבה יותר כדורגל. לא הייתי מתעקשת שיהיו לי כל כך הרבה ציונים טובים, ומתכננת לעצמי כזאת קרירה. הייתי עושה מה שהיה יוצא. הייתי מריחה הרבה יותר פרחים, הייתי מחבקת הרבה יותר ילדים, והייתי אומרת להרבה יותר אנשים שאני אוהבת אותם. כל זאת- אילו יכולתי לחיות את חיי מחדש. הרי את מבינה אינני יכולה. ______________________ אבל, אף פעם לא מאוחר לשנות ולהשתנות מקווה שנהנתם כוווווווולכם. היו ברוכים.

 

[אילה.]

צ`רלי... אכן מקסים...

 

[חושבת ותוהה]

אהבתי אהבתי אהבתי

כמו כל בת אנוש גם אני התחבטתי באותם שאלות ותהיות וראו איזה פלא יום אחד זמן קצר לפני שמלאו לי 4 עשורים החלטתי די עד כאן ומהיום מתחילים החיים. די לריצה המטורפת אחר החומרי, די לנורמלי ומקובל ומעכשיו רק מה שמתאים לי.פרקתי מסגרת, עזבתי מקום עבודה ופשוט נסעתי לטיול ארוך בחו``ל כתרמילאית צעירה. אהבתי כל רגע ,למדתי שהשמים ממש כחולים ,יש פרחים מקסימים ,יש בעולם אנשים מדהימים והעיקר השתוללתי ביליתי ועשיתי חיים. וכאן חזרה במולדת אין סיכוי שאחזור לדרך חיי מלפנים, אני אוהבת כי אני רוצה ,גם את עצמי ללא בושה,אני מחייכת ואומרת לאנשים תוהים שהכל אצלי מצויין גם כאשר אחרים המומים,אני חיה את ההווה משאירה את העבר מאחור והעתיד ,איתו אני פשוט זורמת ומצפה ורוצה את הטוב ביותר שיש בחיים.

 

[מיכל מנדל!]

הכל נשמע נפלא

חושבת ותוהה יקרה!!! אני חושבת שאת בדרך הנכונה. המשיכי להשתולל, לבלות ולעשות חיים. המשיכי לאהוב את עצמך. המשיכי לזרום בים החיים. הפעילי את כל חמשת חושייך החיצוניים והפנימיים. היי עצמך ותהני מכל רגע. את בדרך הנכונה. הרבה אור ואהבה ללא תנאי וללא גבול. מיכל

 

[חושבת ותוהה]

תודה

 

[ayali]

לצרלי

סחתיין על השיר אנחנו לומדים כל החיים ומתים טיפשים מה לעשות,.....

 

[גיא א]

האם זה באמת שאלה של מוסר

ללכת בעקבות משאלות לבך איננה שאלה של מוסר הבנתנו את העולם דרך תגובותיהם ודעותיהם של אחרים עלינו גורמת לנו פשוטו כמשמעו סבל רב. הדבר שאת מחפשת נמצא ותמיד היה אצלך, אבל... נכון גדלנו והתרגלנו להתחשב בדעותיהם של אחרים. כדי ללמוד ולהבין את העולם הזה למדנו להגיב לתגובות הורינו על מעשינו. למדנו לדעת את ההבדל בין טוב לרע, מסוכן ובטוח על פיהם. על כל מעשה שהיה לשביעות רצונם של הורינו קיבלנו מהם אהבה. ואהבה זה הדבר שכולנו מחפשים הלא כך? כדי לקיים את רצונותינו וללכת בעקבות משאלות לבנו עלינו ללמוד לקבל אהבה מגורם שאינו חיצוני. עלינו ללמוד לאהוב את עצמנו. ואיני מתכוון לאהבה מול המראה, אלא לאהבה הנובעת מהכרה עצמית. אהבה הנובעת מהיכרות עמוקה שלך את עצמך, על יתרונותיך וחסרונותיך. יש לנו עוד המון דברים ללמוד, להסתדר בעולם הפיזי למדנו אבל שכחנו איך ליצור את עולמנו , שכחנו איזה כלים רוחניים ניתנו לנו, ושכחנו שבאנו לעולם זה כדי לחוות ולהתפתח. לבסוף אומר לך שאין לי את התשובה לשאלתך, אולם אגלה לך סוד. התשובות לכל השאלות נמצאות בך. אז תמשיכי לשאול את עצמך את אותן שאלות וגם להקשיב לאחרים. אף אדם לא יוכל ללמד אותך איך להגשים את עצמך חוץ ממך אבל תמיד כייף לדעת שאת לא היחידה ששואלת את אותן שאלות. מאחד ששואל אותן שאלות.

 

[לגעת בְּמהויות]

מוסר ומששאלות לב...

גיא - לא תמיד הולכים יחדיו המוסר ומשאלות הלב. אילה העלתה כאן נושא מעניין ומעסיק ביותר. מוסר הוא תוצר של תרבות. משאלות לב... זה כבר משהו אחר - לעיתים נובע מתוך ה``חיה`` שבאדם. ולא כל הכללים של תרבות זו או אחרת עולים בקנה אחד עם הטבע האנושי. אבל מה שאמרת - ``כדי לקיים את רצונותינו וללכת בעקבות משאלות לבנו עלינו ללמוד לקבל אהבה מגורם שאינו חיצוני, עלינו ללמוד לאהוב את עצמנו`` זה עשוי לתת כוח להגשים משאלות לב שאינן עולות בקנה אחד.... נהנתי מהמשפט הזה... )

 

[מיכל מנדל!]

גיא ברוך הבא

גיא ברוך הבא!!! גם אם הברכות באות באיחור אני שמחה שהצטרפת אלינו. אהבתי את כתיבתך ואת ההתחברות שלך אל הדברים. אתה נמצא במקום הנכון ודברייך נשמעים ונקלטים. המשך להשתתף ולשתף. הרבה אור ואהבה אין סופית. מיכל

 

[איש מידות]

המסר הוא.....

שזה מוסרי להתמסר. מחבט ומחובט איש.

 

[יופיאל]

מוסר או נורמה חברתית?

החברה קבעה לנו הרבה גבולות - זה מותר וזה אסור , זה לא יפה , זה לא מקובל... המרחק בינך לבין עצמך לא קיים! הוא אשלייתי בלבד , זה רק עניין של לקבל החלטה... החברה אומרת לנו איך אנחנו צריכים להתנהג כדי להכניס אותנו לתוך התבנית , לתוך כלא בלתי נראה , כדי שלא נגלה מי אנחנו באמת , ולא נגיע אל מיצוי עצמי. מי שבאמת רוצה לגלות את עצמו חייב לשבור את הגבולות ולהגשים את הפוטנציאל שטמון בו. אף אחד חוץ ממך לא יכול לדעת מה באמת יהיה טוב בשבילך , למרות שיש הרבה אנשים שחושבים שהם יודעים מה טוב בשבילך , והם עושים את זה מתוך ``דאגה`` , אך בעצם זה נסיון לשלוט לך על החיים. כשאדם מולך לוקח את הצד של החברה במקום את הרגשותיו האמיתיות הוא הופך ל``סוכן`` של החברה , והחברה מדברת דרכו , לרוב בלי שהוא שם לב בכלל. זה חלק מהתת מודע שלנו , להיות חלק מהחברה , ואלה הם הגבולות שגדלנו עליהם ואנחנו רוצים להשתחרר מהם... אני אתן לך דוגמא- אני החלטתי שאני לא הולך ללמוד שום תואר. אני לא חושב שזה מה שיקדם אותי למטרה שלי בחיים , ואולי אפילו ירחיק אותי מהיעוד שלי. (למרות שכל האפשרויות פתוחות לפני , אני רק צריך לבחור מה בא לי ללמוד) כל מי ששומע שאני לא רוצה ללמוד ישר מדבר בשם החברה ואומר לי ש``אי אפשר להתקדם בחיים לשום מקום בלי תואר`` (אגב , 10 האנשים הכי עשירים בעולם הם בלי תואר) כשאמרתי את זה לידידה טובה שלי שחושבת כמוני , היא התחילה להגיד את אותו משפט ממש , ובאמצע עצרה את עצמה כי היא הבינה שזה לא היא שדיברה , אלא החברה דיברה דרכה... החברה מנסה להכניס אותנו לתוך מסגרת , וחוסמת את ההתפתחות האישית שלנו , על ידי הכנסתנו לתוך שבלונה ברורה מראש - תלמד , תעבוד בעבודה שאתה לא ממש אוהב , תצא לפנסיה. חייבים להעיז , לצאת מתוך המסגרת , לשבור את המוסכמות! כל אחד רוצה לעשות את זה , אבל מפחד ממה שאנשים יגידו - מאותו קול של הנורמה החברתית , שקיים בכל אחד מאיתנו. זה הסיכון שצריך לקחת , לעזוב את אותה רשת ביטחון ולצאת למסע האמיתי. באור ואהבה , יופיאל המלאך

 

[Natushka]

יופיאל

השאלה שצריך לשאול היא: מה אני רוצה שהלימודים שבחרתי יעניקו לי? אם אני רוצה לימודים שיקנו לי תואר מסוים ובסופו של דבר כסף (כי הרי כתבת ש 10 האנשים העשירים בעולם הם ללא תואר - ז``א עשית מיד את החיבור בין כסף לתואר) אז השגתי את מטרתי. אבל יש הרבה אנשים שלומדים ומוציאים תואר ונהנים ממה שהם עושים ומרגישים סיפוק מלא וגם ``על הדרך`` יש תואר. יש גם משהו אחר שלא ברור לי: מה משמעות המשפט ``להתקדם בחיים``? אני יכולה להתקדם בחיים מבחינה חומרית ולהיות תקועה אלפי שנים אחורה מבחינות אחרות: אינטילגנציה רגשית, דיעות קדומות וכו`. החברה מעבירה לנו מסרים כפולים: מחד, דוחפת להישגיות וחומרנות מודגשת ומאידך מנסה לגרום לנו תחושה שכסף זה דבר רע ומלוכלך. אני מנסה להיות רוחנית ולערב תכנים רוחניים בחיים שלי, אבל אינני חושבת שכסף הוא רע.הוא נעשה רע כשהוא הופך להיות המטרה, האלוהים הבלעדי. אבל אני לא חושבת שרוחניות והתפתחות אישית הם נחלת עניים או כאלה שאין להם כסף או הרבה כסף. אור ואהבה נתושקה

 

[יופיאל]

נתושקה

קודם כל , נתתי דוגמא אישית עלי , שהלימודים לתואר לא יקדמו אותי בדרכי הרוחנית. מי שהולך ללמוד רק בשביל להרוויח כסף , לדעתי איבד משהו בחיים. אם אדם מרגיש שהיעוד שלו זה להיות עורך דין , שיהיה לו לבריאות ,שיעשה כל מה שהוא צריך לעשתו בשביל ללמוד את זה. ובקשר ללהתקדם בחיים - מבחינתי יש רק התקדמות אחת - התקדמות רוחנית , התקדמות במודעות. ואני לא חושב שיש משהו רע בכסף , כל עוד הוא אמצעי ולא מטרה. אם אני אהיה מורה רוחני או מטפל , אני לא אגווע ברעב , אני אדרוש כסף כמו כל עבודה אחרת. זה פשוט עוד טריק להרחיק את הרוחניות - ``אם זה רוחני אז איך הם בכלל מעיזים לדרוש כסף..?`` כל אדם צריך לחיות ממשהו , ואם אדם טוב בעבודתו הוא קוצר את הפירות , בין אם העבודה היא רוחנית או חומרית. לדעתי מה שהכי חשוב זה שנעשה מה שאנחנו באמת רוצים לעשות , מה שאנחנו אוהבים לעשות ונותן לנו סיפוק ומילוי. כך גם נוכל להגיע לאיזון בשוק , כי לכל אחד יש מקום , ואלוהים תכנן הכל בצורה מושלמת. באור ואהבה , יופיאל המלאך

 

[spidush]

יופיאל שלום

אני לא יודעת בן כמה אתה אבל שמחה אני לשמוע שאתה מודה שאינך רוצה ללכת ללמוד. יודע אתה כי יעודך הינו בתחום הרוחני ולימודים אקדמאים לא מעניינים אותך. אני רוצה לתת את עצמי כדוגמה שבגיל 20 התחלתי את החוויה האקדמאית שלי וכיום אני בעלת 2 תארים (אחד במשפטים) ורק היום לאחר שלמדתי כל כך הרבה שנים אני מבינה שהיעוד שלי לא נמצא במחוזות הללו. הלימודים חלקם היו כיף וחלקם לא, הפן של החברה השפיע בגדול. הרי בתוך עמנו חיים אנו. אני חשה כי זו גדולה להודות כי אינך מעוניין ללכת ללמוד וכי אתה מכוון עצמך למקומות אחרים. רב רובם של אלה ההולכים ללמוד אינם יודעים מה נכון להם והם פשוט מתגלגלים - סליחה לאלה שכן יודעים. אני לא חושבת שיש בזה כל רע אולם הגדולה היא הידיעה, וכל אחד מגיע אליה בדרך אחרת שהיא הדרך שלו בזמן שלו (כמובן יש את אלה שלא יגיעו לכך בגלגול זה וימשיכו במסעם). המסע האמיתי היא הידיעה הפנימית והעובדה העצמית שלנו עם האני העליון שלנו וזהו תהליך שהחברה מכשילה בכל הזדמנות. המוסר והחברה המערבית לדידי הם החברים הטובים ביותר של האגו והמטרה של כל אחד ואחד מאיתנו צריכה להיות הנסיון שלנו בשלווה מוחלטת עד כמה שניתן להסיט את האגו ואת המניעים החברתיים ולהתחבר לעצמנו למהותנו הפנימית להוויתה הפנימית של הנשמה, שאיתה גם נמשיך הלאה במסענו... אני רוצה לשתף אתכם בתובנה שהבנתי אתמול והיה לי קצת קשה איתה - הבנתי שאנשים שיש להם יכולת לראות דברים ולתקשר עם ישויות (שאני מודה בפניכם שאני נמנית עליהם. קשה היה לי להתחבר לכך ולהודות אבל חלק מההתפתחות האישית שלי היא ההודאה שאני כזו) לעיתים נופלים במלכודת של עצמם. כוונתי שהידיעה ברמה הרוחנית איננה עולה תמיד בקנה אחד עם המצב הפיזי ובמצבים כאלו יש כמו פער ונוצר מצב של חוסר סבלנות ועצבנות. בקיצור מה שאני מנסה לאמר הוא כי במצב כזה המסר הוא כי על מנת להגיע לכל מקום יש לחוות את התהליך לעבור אותו כי אי אפשר ללא התהליך. אהבה רבה לכולם ובהצלחה בדרכנו המופלאה להכרת עצמנו ולחיבור המופלא

 

[דרייה]

שאלה לי אלייך...ספידוש.

מתוך תהיות עצמיות,ומתוך הכרות של מגוון רב של אנשים שחלקם יפים עמוק בפנים ולא מאקדמיה,האם את חושבת שמהמקום בו את נמצאת היום הגעת לתובנות הללו...קרי,האם כל הלמידה,מפגשים עם מידע ואנשים בנו או נתנו חלק בבנית האישיות שלך?מפני שיש ונפגשתי עם אנשים בעלי רקע דומה לשלך ,שעברו פאזה בחיים,ונמצאים בחשיבה דומה לשכתבת כאן,ויש שנפגשתי עם אנשים שהדרך לזו התובנה הייתה מתוך אונברסיטת החיים.. אמרו פעם החיים לא שחור לבן לא?.... כל אדם עולם....

 

[spidush]

דריה מנסה להשיבך כבר פעמיים

זאת הפעם השלישית שאני מנסה להשיב - אני מקווה שאצליח המחשב עושה בעיות. בכל מקרה דריה אין כוונתי כי הלימודים עשוני מי שאני נהפוכו אני היום מבינה כי הם רק חיזקו את האגו והרחיקו אותי מעצמי. הצורך להוכיח ולעשות עוד תואר ועוד תואר לא הביאו לי סיפוק. אני רציתי להיות עם דוקטורט עד גיל 30 ובמקום זה עשיתי דוקטורט בתוארים ראשונים. כנראה שטוב שכך. רק לאחר כל השנים הללו הבנתי שלימודים הם לא הכל הלימוד הכי חשוב הוא לימוד החיים לחוות את החיים הלכה למעשה. ללמוד להכיר את עצמנו ולהתאהב בעצמנו. אהבה עצמית ומיקוד עצמי לדעתי הם החשובים ביותר ולכן אני מקנאה ביופיאל שמצהיר שהוא לא הולך ללמוד. אני כרגע במסע התאהבות בעצמי וזה ממש כיף לא נורמלי. מספיק עם החיפוש אחר אישורים של אחרים. מדוע זה צריך לעניין אותי מה הם חושבים חשוב שאני אתייחס למה אני חושבת על עצמי. ולכן מבחינתי האוניברסיטה של החיים היא להכיר את עצמנו ולהיות עם האמת שלנו. כל אחד עם האמת שלו. כנראה היו עוד דברים שרציתי לאמר אבל שכחתי אז מקווה שהודעה זו תגיע ליעדה. אהבה רבה ואור מן השמיים על כולכם נשמות מבורכות

 

[מיכל מנדל!]

הוצאת לי את המילים מהפה

יופיאל היי!!! אתה כל כך צןדק בנושא הלימודים. אני דוקא אחת שעברה מסגרות של לימודים וסיימה תואר באקדמייה. לצערי כל קורס שלמדתי לתואר היה כל כך שטחי בעיני וכל כך תלוש מהמציאות. המרצים היו קרים וכל הזמן שאלתי את עצמי מה אני עושה כאן. לדעתי האישית האוניברסיטאות חוטאות למטרה. החלוקה לפקולטות היא הטעות הגדולה ביותר. ביום שיבינו שאי אפשר להפריד בין מדעי החיים למדעי הרוח או לשאר המדעים זה היום שיפתחו העיניים לאנשים וכמויות התלמידים תגדלנה. הרעיון הוא ליצור סינרגיה בין כל הפקולטות ולא לשכוע שמאחורי כל סטודנט עומד גוף עם נשמה ואם מחשבות ואם צרכים הזועקים ליחס ואהבה. כשהתנאים הללו יתקיימו אני מאמינה שתצטרף להיות סטודנט מן המניין. חוץ מזה אתה בחור מוכשר, לדעתי אתה תתקדם יפה מאד בחייך המקצועיים גם בלי למודים. יש לך את התואר של b.h בוגר החיים. עלה והצלח בכל מה שתבחר יקירי. הרבה אור ואהבה ללא תנאי וללא גבול אהבה אין סופית. מיכל

 

[ayali]

יופיאל מסכים איתך במאת האחוזים

 

[דרייה]

תמיד..ללכת אחרי הלב...תמיד..

אילה יקרה...מי הם החברה? על פי איזה מוסגים אנו חיים,שנים שואלת אנשים..האם אנו תוצר של חברה? ללכת אחרי הלב..ללכת אחרי רחשיו...ללכת עם מה מרגישה הבטן..ולדעת שזה הכי אמיתי עם העצמי שלנו...יושר אישי מוביל לדרך הנכונה...גם עם תראי את זה כמחיר כלפי הסביבה..אבל יש לגנן ולסדר את הגן הקסום שלנו..ואז הכל יפרח...בשלל צבעים..אמן אמן אמן..יהי כן לכולנו. אור לך