מונולוג
נולדתי לעדה בה בהגיע עת פרקי הבנים, אצים רצים ההורים לעיין ב"פנקסו של השדכן" והדבר הראשון שמחפשים בו הוא משפחה כלבבם שתתאים למעמדם הרם בקהילה, ואח"כ בחורה "יראת שמים" עם "מידות טובות" ו"לבוש צנוע", ולקינוח לא יזיק באם לא יחסרו גם דמי כיס... וכך בהיותי נער צעיר עול ימים בגיל ההתבגרות, שאינו יודע את רזי האהבה, מצאתי עצמי יושב ל"פגישה" עם נערה זרה, ומשוחח עמה בכמה פגישות קצרות על עניינים שאינם ברומו של עולם, אלא ברומה של משפחה , עדה והמסתעף מזה. ובראות הצדדים העומדים מעלינו כי טוב הדבר בעיניהם, גמרו אומר וסגרו את העניינים על הצד היותר טוב, וקבעו בטוב ליבם ביין את תאריך ליל כלולותינו לשביעות רצונם. וכך לאחר תקופה קצרה וכמו ש"נתרצו הצדדים ביניהם" נישאנו ברוב פאר והדר, ולשמחתה של הקהילה כולה באולמי "בון בון" המפוארים... עם תזמורת סוף... אוכל אמצע... וצלם מתחיל... ואולם תבלין "שולי ולא נחשב" היה חסר בה, אך אך אך ... זוהי האהבה... הכיסופין והערגה שאף פעם לא נלקחו בחשבון.... וכך החילותי בחיים די רגילים ובנאליים של שגרה, וחשבתי לתומי שאשביע את נפשי בעניינים של חומר עם דירה גדולה ויפה... ובצמוד לה רכב דנדש... ותפירת עסקאות לא מבוטלות... וטיולים שאינם קצרים... אולם האמת טפחה על פני. חיי עברו לנגדי ללא סם החיים האמיתי אך אך אך... זוהי האהבה... וכך לאחר מספר שנים ללא פרפרים... ללא ריגושים אמיתיים... וללא אהבת חיים אמיתית... עזבתי את ביתי בהשאירי אחרי טבין ותקילין, וצעדתי צעד אחד קדימה אל האור שנצנץ בפתח המערה, כן זוהי מערת האהבה....
נולדתי לעדה בה בהגיע עת פרקי הבנים, אצים רצים ההורים לעיין ב"פנקסו של השדכן" והדבר הראשון שמחפשים בו הוא משפחה כלבבם שתתאים למעמדם הרם בקהילה, ואח"כ בחורה "יראת שמים" עם "מידות טובות" ו"לבוש צנוע", ולקינוח לא יזיק באם לא יחסרו גם דמי כיס... וכך בהיותי נער צעיר עול ימים בגיל ההתבגרות, שאינו יודע את רזי האהבה, מצאתי עצמי יושב ל"פגישה" עם נערה זרה, ומשוחח עמה בכמה פגישות קצרות על עניינים שאינם ברומו של עולם, אלא ברומה של משפחה , עדה והמסתעף מזה. ובראות הצדדים העומדים מעלינו כי טוב הדבר בעיניהם, גמרו אומר וסגרו את העניינים על הצד היותר טוב, וקבעו בטוב ליבם ביין את תאריך ליל כלולותינו לשביעות רצונם. וכך לאחר תקופה קצרה וכמו ש"נתרצו הצדדים ביניהם" נישאנו ברוב פאר והדר, ולשמחתה של הקהילה כולה באולמי "בון בון" המפוארים... עם תזמורת סוף... אוכל אמצע... וצלם מתחיל... ואולם תבלין "שולי ולא נחשב" היה חסר בה, אך אך אך ... זוהי האהבה... הכיסופין והערגה שאף פעם לא נלקחו בחשבון.... וכך החילותי בחיים די רגילים ובנאליים של שגרה, וחשבתי לתומי שאשביע את נפשי בעניינים של חומר עם דירה גדולה ויפה... ובצמוד לה רכב דנדש... ותפירת עסקאות לא מבוטלות... וטיולים שאינם קצרים... אולם האמת טפחה על פני. חיי עברו לנגדי ללא סם החיים האמיתי אך אך אך... זוהי האהבה... וכך לאחר מספר שנים ללא פרפרים... ללא ריגושים אמיתיים... וללא אהבת חיים אמיתית... עזבתי את ביתי בהשאירי אחרי טבין ותקילין, וצעדתי צעד אחד קדימה אל האור שנצנץ בפתח המערה, כן זוהי מערת האהבה....
וחוץ מזה אם אתה נותן ונותן ונשאר ריק, אולי זה בגלל הצפיות שיש לך מהנתינה, ואז השאלה מהי נקראת נתינה. יש סיפור על אמא אחת שילדה פג, והרגישה מאוד מרוחקת מהתינוק, וזה ילד מבשרה, איך זה יכול לקרות? אבל כשהתחילה לטפל בו האהבה התחילה לצאת, וזו נתינה ללא תנאי, אהבה טהורה ומוחלטת. וזה לא מה שאומר הרב דסלר? נתינה מביאה אהבה? וכמו שנהוג לומר, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך? ועוד אפשר להעריך
