מונולוג סיום שנה
נו אז הגיע התאריך הזה ואתם יודעים.. סיימנו עוד שנה. אומרים שהזמן מרפה כל כאב, ואני שואל אתכם - כל כאב?!, אני מבין כאבים מסוימים כמו של גאולה עמיר על בנה שבכלא (ראיון עם גיל ריבה - שווה לצפות) אבל אפילו את הכאב של לשרוד זאת השנה הרביעית בסד עירוני ג'?, האם ההגדרה המילונית של חפץ שבה להכאיב ולענות הוא אפילו מקצת התיאור שמתאים לעירוני ג' הנכם שואלים?! נו בוודאי שכן. הרי בפלנטת עירוני ג' (סליחה על האירוניה מצטער מראש) לילדים אין שמות, הם לא נולדו ולא הולידו הם רק ציונים. ציונים קטנים (או גדולים) על דף לבן (שביסודי עוד היה מאחוריה כתוב חלק ממגילת העצמאות). אז כמובן בקול ענוג וזך תשאל בטח ילדי הקט, מדוע, מדוע אנו לא אוהבים את עירוני ג'? מדוע שבכל פעם שנשמע צליל תחילת הנאום של שוקי היננו עוברים למצב מאוזן (קבלו עדכון מהגדנ"ע), מדוע שאלת ילדי הקט?, מדוע אסור לבכות אפילו עכשיו. כי תדע זאת ותגיד לבניך ולבני בניך (אחרת החטאים שלך קופצים עליהם) - לעירוני ג' באת, וציון קטן יצאת. איך זה סיסמה קליטה?! בבית הספר שבו לכל תלמיד יש שם, אם אמא שלו/שלה עובדת בבית הספר, בבית ספר שבו תלמיד יכול להביע ביקורת על מורה, רק אם היא טובה, בבית ספר שבו המורים חושבים שהם אלוהים, ולתלמידים אין מה (וזכות) להגיב על זה, בבית ספר שהקירות מתקלפים, השירותים מטונפים, והג'ורה של המורים עוד יותר. לבית ספר כזה כבר אין תכלית. שרצו לפרק את בארי (שכבר פורק) יצאו התלמידים והX-תלמידים בהפגנות. מצטער חברים מי שילך להפגין שישאירו את ג' פתוח שירים את ידו. מה זה פה כולם גידמים? - לא. כולנו הבנו שבבית ספר שהתלמיד = ציון. ואם הציון נמוך אז המתמטיקה משחקת שעות נוספות על כולנו להסיק ת'מסקנות. בתודה מראש. שלום.
נו אז הגיע התאריך הזה ואתם יודעים.. סיימנו עוד שנה. אומרים שהזמן מרפה כל כאב, ואני שואל אתכם - כל כאב?!, אני מבין כאבים מסוימים כמו של גאולה עמיר על בנה שבכלא (ראיון עם גיל ריבה - שווה לצפות) אבל אפילו את הכאב של לשרוד זאת השנה הרביעית בסד עירוני ג'?, האם ההגדרה המילונית של חפץ שבה להכאיב ולענות הוא אפילו מקצת התיאור שמתאים לעירוני ג' הנכם שואלים?! נו בוודאי שכן. הרי בפלנטת עירוני ג' (סליחה על האירוניה מצטער מראש) לילדים אין שמות, הם לא נולדו ולא הולידו הם רק ציונים. ציונים קטנים (או גדולים) על דף לבן (שביסודי עוד היה מאחוריה כתוב חלק ממגילת העצמאות). אז כמובן בקול ענוג וזך תשאל בטח ילדי הקט, מדוע, מדוע אנו לא אוהבים את עירוני ג'? מדוע שבכל פעם שנשמע צליל תחילת הנאום של שוקי היננו עוברים למצב מאוזן (קבלו עדכון מהגדנ"ע), מדוע שאלת ילדי הקט?, מדוע אסור לבכות אפילו עכשיו. כי תדע זאת ותגיד לבניך ולבני בניך (אחרת החטאים שלך קופצים עליהם) - לעירוני ג' באת, וציון קטן יצאת. איך זה סיסמה קליטה?! בבית הספר שבו לכל תלמיד יש שם, אם אמא שלו/שלה עובדת בבית הספר, בבית ספר שבו תלמיד יכול להביע ביקורת על מורה, רק אם היא טובה, בבית ספר שבו המורים חושבים שהם אלוהים, ולתלמידים אין מה (וזכות) להגיב על זה, בבית ספר שהקירות מתקלפים, השירותים מטונפים, והג'ורה של המורים עוד יותר. לבית ספר כזה כבר אין תכלית. שרצו לפרק את בארי (שכבר פורק) יצאו התלמידים והX-תלמידים בהפגנות. מצטער חברים מי שילך להפגין שישאירו את ג' פתוח שירים את ידו. מה זה פה כולם גידמים? - לא. כולנו הבנו שבבית ספר שהתלמיד = ציון. ואם הציון נמוך אז המתמטיקה משחקת שעות נוספות על כולנו להסיק ת'מסקנות. בתודה מראש. שלום.