אפשר להסכים ואפשר לא להסכים
אבל אי אפשר להתעלם ממה שרואות עינינו... אם אין תכנית משחק, אם שחקנים לא זזים (בלי קשר ליכולת הטכנית שלהם שברוב המקרים בלתי ניתנת לשיפור), אם שחקנים לא חוזרים לעמדות מוצא, אם בכדורים חופשיים איש הישר בעיניו יעשה והתרגיל היחיד הוא שדקל קינן עולה לנגוח, אם אלירן עטר לא מוסר לטוואטחה כשהוא עושה לו עקיפה באגף ואם טוואטחה עצמו עושה טובה שעושה עקיפה שכזו אז או שהמאמן לא מאמן אותם או שהם שמים.... על המאמן. בשני המקרים זה רע מאד מבחינתו.
ושלא אובן לא נכון... העבתי את דעתי כאן בעבר יותר מפעם אחת שלמאמנים הישראלים אין מושג ירוק בכדורגל מודרני ושהם בסך הכל מוטיבטורים במקרה הטוב. בכל שאר הפרמטרים שבהם נמדד מאמן כדורגל מודרני אין להם צל, צילו של מושג קלוש... כך שרוני לוי לא לבד בעליבותו... כל המאמנים הישראלים מצטרפים אליו בעליבות הזאת.
ועל כן, רוני לוי נמדד בפרמטר היחיד שבו יכול להיות למאמן ישראלי איזה יתרון - מוטיבציה. הוא כנראה לא מצליח להחדיר בהם את המוטיבציה לעשות את מה שהוא - אולי - מתרגל אתם באימונים....