לא חושבת שיש לי חברות אמיתיות
אני לא חושבת שיש לי חברות אמיתיות. אתם יודעים מה אני עושה בכל יום (כמעט) בחופש הגדול? יושבת בבית, רואה טלויזייה לפעמים, ולרוב אני במחשב. ככה עובר לי היום כבר במשך חודש. הדבר היחיד שנהניתי ממנו היה החופשה באילת (חבל שלא יכלתי להישאר שם עוד). דוגמאות: - יש לי חברה שנמצאת עכשיו באילת. התקשרתי אליה באותו יום שהיא הגיעה, היא דיברה איתי אולי רק 10 שניות וניתקה. למחרת התקשרתי שוב כמה פעמים והיא לא ענתה, ואותו דבר היום. היא החברה הכי טובה שלי, והיא אפילו לא ענתה לי. - בימי שישי בערב, אתם יודעים מה אני עושה לרוב? נשארת תקועה בבית! אני מבקשת מחברות שלי לצאת לבלות בכל מיני מקומות (מסיבות, קניונים, סרט, משהו!) אבל הן מסרבות לי. וזאת לא הפעם הראשונה. הן פשוט לא אוהבות את כל ה"שטויות" האלו. מה לעשות שאני נולדתי כאדם שאוהב לבלות?? אין לי עם מי לצאת בימי שישי, במשך השבוע... אני פשוט לבד. בבית. לבד. וזה כואב לי. בכל פעם שאני רוצה להיפגש עם איזו חברה, היא אומרת שהיא כבר קבעה משהו אחר או שהיא עסוקה. אני כבר לא יכולה לדבר על משהו מסויים עם אף אחד! דיברתי עם כל החברות שלי על זה יותר מפעם אחת, אבל אין מה לעשות. זה כנראה לא מזיז להן בכלל. לא מזיז להן מה אני מרגישה! זה כל הזמן רק הן הן הן והן. ומה איתי?! אני יושבת פה, כותבת וכואבת. אין אף אחד שיקשיב לי. אין לי חברות אמיתיות. שוב לבד.
קישור