../images/Emo91.gif 90 ילדים בדממה
וזו הזעקה שלהם כי להם אין קול ואין מי שיקשיב המלצה לקריאה ואולי גם חובה, להקשיב ולזעוק ולהושיט להם יד נכתב בכאב ובהרבה אנושיות ואהבה
מכתב אישי שנכתב ל 90 ילדים שנשכחו אי שם "נשבר הלב.. שום דבר לא הכין אותי למה שראיתי. בחדר ענק יושבים מעל ל- 90 ילדים. מעל ל- 90 ילדים ודממה מצמררת. שום רעש, שום הגה הכי קטן, שום כלום. מעל ל- 90 ילדים בכיסאות גלגלים. מעל ל- 90 ילדים עם הראש שמוט. מעל ל- 90 ילדים שישבו במשך מעל לשעה בלי לזוז. מעל ל- 90 ילדים מכווצים בתוך עצמם מרוב כאב. מעל ל- 90 ילדים שאין לי איך לעזור להם, ילדים שאפילו הרפואה נכנעה והרימה ידיים. ילדים שלהורים שלהם קשה מידי אז הם השאירו אותם במקום הזה. ילדים שנשארים בחולצות ספוגות מרוק במשך יום שלם, כי אין מי שינגב להם את הסנטר, כי אין מספיק אנשים בכלל..." .