דבר שמאוד כואב לי
אז ככה, אני ירדן ותמי(שמות בדויים כמובן) היינו 3 חברות טובות כבר די הרבה זמן.בהתחלה הרגשתי שהן זוג של החברות הכי טובות ואני נגררת כזאת ושהן משאירות אותי בצד.הן כל הזמן היו כותבות מכתבים כאלה אחת לשניה על כמה שהון אוהבות אחת את השניה ועל כמה שהן חברות טובות וכו' ואני מאוד נפגעתי מזה.דיברתי איתן ובאמת היה שינוי והתקרבנו יותר-היו הרבה פעמים שהרגשתי שזה קורה שוב אבל החלטתי להדחיק ולא לדבר כדי שלא יחשבו שכל דבר פצפון מעצבן אותי. בכל אופן-הן תמיד היו אומרות שאני עושה עליהן "פוזות" דבר שמאוד עיצבן אותי.הן אמרו שכל פעם שמעצבן אותי משהו או שאני כועסת עליהן אני פשוט הולכת ולא אומרת כלום.היינו רבות המון פעמים בגלל זה ועם הזמן התחלתי להבין שזה נכון מה שהן אומרות, אבל לא הרגשתי בנוח לדבר איתן על מה שמפריע לי כי אלה לא היו דברים "מוחשיים"(לא יודעת איך לקרוא לזה)הפריע לי למשל שכשהיינו 3 אז הן תמיד דיברו אחת עם השנייה בלי להתייחס אליי,ולא תמיד סיפרו לי את מה שהן מספרות אחת לשנייה.לא דיברתי איתן על זה והמשכתי לעשות את זה עד שיום אחד החלטתי שזה סתם פוגע בי ושאני מפסיקה את זה ובאמת השתדלתי לדבר איתן כמה שיותר ולא לעשות "פוזות" כמו שהן אומרות.למרות שהשתדלתי לא הצלחתי לשלוט בעצמי בפעם או פעמיים ורבנו עוד פעם-אך הן, במקום להתייחס לזה ששיניתי את עצמי ב-180 מעלות, הן אומרות שאני אפילו לא מנסה להשתנות ולא עושה כלום. לפני חודש אפילו קצת יותר היה לנו ריב ממש גדול על אותו נושא ולא דיברנו משהו כמו יומיים עד שאני באתי ודיברתי איתן וביקשתי סליחה והסברתי הכל.יצאתי מהשיחה בהרגשה לא כל כך טובה כי זה היה נראה כאילו הן עדיין כועסות עליי.יום למחרת עוד פעם לא דיברנו והמצב הזה נמשך 3 שבועות.מאוחר יותר הבנתי שהן הפסיקו לדבר איתי גם אחרי השיחה כי הן באמת עדיין כעסו.בזמן שלא דיברנו, התקרבתי ל-2 חברות משותפות שלנו ובילתי איתן די הרבה,ובנוסף התקרבתי לשירי שהינו בעבר ידידות אך לא חברות.בעבר פגעתי בה מאוד כי היא ניסתה להתקרב אלי אבל אני "ניפנפתי" אותה לטובת ירדן ותמי.עכשיו שאני ניסיתי להתקרב אליה היא הייתה קצת מרוחקת והתנהגה די מגעיל לפעמים אבל הבנתי שזה הכל באשמתי ושאני צריכה לעבוד קשה מאוד כדי לתקן את מה שעשיתי. במסיבה שגם אני וגם ירדן ותמי הגענו אליה,אותן 2 חברות משותפות שלנו החליטו להשלים בנינו ובאמת השלמנו והייתי מאושרת כי כל המרירות נשכחה וחזרנו להיות חברות מאוד טובות. המצב נמשך משהו כמו שבועיים ואז התחלנו להתרחק.במקביל התקרבתי מאוד לשירי,והתרחקתי מ2 החברות המשותפות-לא עשיתי את זה בכוונה ולא ניצלתי אותן או משהו כזה אבל ככה זה היה נראה והן כעסו עליי.הן דיברו איתי והבטחתי להן שאני לא התכוונתי שזה יקרה ושאני ממש מצטערת ושזה לא יקרה שוב.אבל זה כן קרה. כמו שציינתי קודם--התרחקתי גם מירדן ותמי -לא בכוונה פשוט לא מצאתי זמן להיות איתן ביחד. לפני משהו כמו 5 ימים באתי לירדן ותמי בהפסקה והן התעלמו ממני,שאלתי אותן למה הן מתרחקות והן אמרו שזה אני זו שמתרחקת .נשארתי לעמוד לידן עוד כמה זמן והן המשכיו להתעלם אז הלכתי.יום למחרת הן ביקשו שאבוא לדבר איתן-כולן-גם תמי וירדן וגם 2 החברות המשותפות שלנו. הן כולן אמרו שאני מנצלת אותן ושאני לא מתנהגת כמו חברה אמיתית והטיחו בי המון האשמות שחלקן נכונות וחלקן לא.במהלך השיחה תמי אמרה טוב בואו נרד למטה, כולן קמו והן התחילו לרדת במדרגות ואני הלכתי לכיוון השני כי הייתי בטוחה שהשיחה נגמרה ולא היה לי טעם ללכת איתן,הייתי כבר על סף דמעות ורק רציתי ללכת הביתה ולבכות.חברה 5-שאני די לא מחבבת-שהייתה בשיחה אמרה לי -מה את הולכת?-אז אמרתי לה משהו שאני לא זוכרת אז היא אמרה טוב סבבה לפחות תגידי שהן צודקות וזהו-אמרתי שהן צודקות והמשכתי ללכת.מלמטה שמעתי את אחת משתי החברות המשותפות אומרת-את מדברת איתה והיא הולכת-ברור שהן דיברו עלי-והמשפט הזה פגע בי כל כך .אני כל הזמן שומעת אותו אני מרגישה כאילו הבטן שלי מתהפכת-זאת חברה שהחברות שלה איתי מאוד חשובה לי ושאני נהנית להיות איתה ולכן היא כל כך פגעה בי. הבנתי שאני ילדה מגעילה ושכל זה באשמתי ושאני מניאקית וכלבה וכו'.נכנסתי לדיכאון והרגשתי ממש מגעיל עם עצמי ופשוט לא ידעתי מה לעשות.שלחתי הודעה ואחת החברות המשותפות ואמרתי לה שאני מצטערת ואני יודעת שהן לא יתנו לי עוד הזדמנות ורק רציתי לבקש סליחה. היא אמרה שחבל והשיחה נגמרה. במקביל לכל זה התחברתי עוד לשירי אבל היא עדיין לא רוצה שנהיה חברות טובות ויצא שיצאתי קירחת מכאן ומכאן-ניסיתי שיהיו לי המון חברות טובות ובסוף כולן עזבו אותי.אני מרגישה ממש רע ואין לי מושג אם אני יכולה לתקן את מה שעשיתי ואיך לעשות את זה. למישהו יש הצעה?
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=613&msgid=95850040
