לאן שלא תלכי- המסע אל תוך עצמי
בבקר כשנכנסנו מחייכים למרכז "בשביל הנשמה" עמוסי כל טוב, מציצים במטעמים שכל אחד מאיתנו הביא עימו ליום שהתחיל באופן ברור והסתיים ממש אחרת... לא ידענו שלא נרעב, שלא יהיה זמן לאכול וגם לא לחשוב על אוכל.
"הבקר טוב" של ליאה הקפיץ אותנו לצלילי השיר של שירי מיימון "לאן שלא תלכי". נתתי לעצמי את הדרור להיות וכבר ניסיתי לנתח בתוכי את משמעותן של המילים.
9:30 בבקר קבוצת מבוגרים ללא תחפושות של פורים ועם "מסכות של החיים", מפזזים מבלי לדעת
להיכן יוביל היום...