מומלץ לקריאה

[נדב פרייד]

מומלץ לקריאה

כתבה ממוסף לשבת של מעריב ובה ראיון עם יו"ר מרצ ח"כ יוסי שריד

 

[smile2life]

לא כולנו

מסכימים אוטומטית עם הח´ יוסי שריד - לחלקנו יש מנהיגים אחרים בתוך מרצ

 

[נדב פרייד]

הרחק מאוטמטיות

מה לעשות שגם אני לא מסכים אם אף אחד אוטמית, בגלל זה רק לאחר שקראתי את המאמר הגעתי למסקנה שאני מסכים איתו, וזה כמובן לא אומר לרגע שאני לא יכול להסכים גם עם אנשים אחרים.

 

[smile2life]

אחצ´לי ../images/Emo24.gif

אתה יודע טוב מאוד שלא חשבתי לרגע אחד שאתה שייך לאומרי ההן של יוסי ואם השתמע כך ממה שכתבתי אני חוזר בי מיד ובאופן בהול דחוף ומיידי. צר לי אם נפגעת. יהללוך מלאכיות, מני

 

[אלי ברקת]

למה אני לא אהבתי את הראיון.../images/Emo67.gif

הראיון הזה מוכיח לדעתי שיוסי שריד אולי פרשן משכיל, נואם בחסד. פוליטיקאי מוכשר ואיש ביצוע מוצלח, אבל הוא בהחלט לא המנהיג שהשמאל זקוק לו בשעה זו. "הדרך הצליחה" אומר שריד "מעולם לא היינו יותר בטוחים בעמדותינו, מעולם עמדותינו לא היו יותר צלולות" – האמנם? האם המצב שמדינה שרויה בו היום נחשב להצלחת הדרך????? האם העמדות של מרצ אכן צלולות ובהירות???? מדינת ישראל נמצאת ברגע קריטי. אנחנו על סף לבנוניזציה של האזור. אם לא יקרה נס הרשות הפלסטינית עומדת לקרוס סופית ואנחנו עלולים בעוד מספר חודשים להיזכר בערגה בימי לבנון ולחשוב שלפחות אז הצרות היו קטנות. אך יוסי שריד נותן ראיון זחוח (צריך רק להתבונן בתמונה כדי לראות את מידת הזחיחות הזכורה לרע מאנשים כמו בבי נתניהו ואהוד ברק) כמשקיף מהצד על האירועים, אמנם גם אני מסכים עם רוב דבריו, אבל הוא מדבר כאילו אין המחנה שהוא אמור לעמוד בראשו שבור לחלוטין. שריד מתרץ את התנגדותו למועמדות של פרס בבחירות האחרונות בכך שהתמודדות כזו הייתה יכולה לקרוע את מחנה השמאל. רגע. אני רוצה להבין יוסי, מחנה השמאל כרגע לא קרוע? אולי דווקא ההתמודדות של פרס בבחירות הייתה יכולה לעורר קצת חיים במחנה שנמצא כרגע במוות קליני. אין לי מושג אם פרס אכן היה מסוגל לנצח את הבחירות (כיום זה נראה מופרח, בזמנו זה היה מופרח פחות) , אני בטוח שגם במקרה של הפסד של פרס לא היה מדובר בתבוסה הגדולה שספג ברק למרות תמיכת שריד. תארו לעצמכם שהסקרים היו מתממשים הפעם ופרס היה עומד כעת בראשות הממשלה, האם מצב המדינה לא היה קצת טוב יותר היום? האם מצב מרצ לא היה טוב יותר? הציבור הישראלי התומך המפלגות השמאל מבולבל היום. רבים שהאמינו בדרך לא מבינים מה השתבש. מדוע דווקא כשברק הציע לפלסטינים את הצעתו הנדיבה הם הגיבו באינתיפדה. אכן שריד מנתח יפה את המצב ואומר שברק שם דברים על השולחן מוקדם מידי. אך עדיין הוא לא מספק את איש השמאל המבולבל שלא מבין מדוע זאת הייתה הסיבה לאינתיפדה. אהוד ברק ניסה לבנות תקרת זכוכית מפוארת לבנין שהיסודות שלו היו רעועים. לאחר רצח רבין, התערער האמון שהיה בנינו לפלסטינים, בעיקר לאחר עליית נתניהו לשלטון. כשנבחר ברק לרשות הממשלה הוא העלה תקוות רבות בשמאל בארץ ובקרב הפלסטינים שאכן הוא חוזר לדרך השלום. בפועל ברק רק הגביר את קצב ההתנחלויות (בחסות מרצ) דחה את הפעימה השלישית ורק הגביר את יחסי האי אמון בין שני הצדדים. בקמפ דיוויד הוא ניסה לכפות על ערפאת הסכמה לתנאים שלו (שאמנם היו נדיבים מנקודת ראות ישראלית אך בעייתיים מאוד בראייה פלסטינית). ברק עשה זאת באמצעות הפעלת לחץ על ערפאת, וניסיון לדחוק אותו לפינה – התגובה לכך הייתה התפרצות האינתיפדה. בכל הראיון שריד לא אומר דבר בגנות מדיניות החיסולים של ישראל, על כך שהיא רק מביאה עלינו עוד טרור במקום לחסל אותו. בשביל אמירות כאלה אנו זקוקים לאדם כמו עמי איילון. שריד גם לא מדבר על האלטרנטיבה שמרצ מציעה למדיניות הנוכחית. להגיד ששרון הוא כישלון, שאין קשר בין מה שנתניהו אומר לבין מה שהוא עושה בפועל, זו לא בדיוק הצהרת מדיניות. דן שילון קלע לתאר את שריד כאחד שלא ממש אוהב ביקורת ואת מרצ כמפלגה שנוהגת כעדר כבשים. שריד הכחיש "אצלנו הדברים מתנהלים בדרך יותר סולידית", אבל אני רוצה לשאול את חברי הפורום האם מישהו כאן זוכר התבטאות של חבר כנסת ממרצ שנגדה את דעתו של שריד? האם מישהו יודע על החלטת מועצה במרצ שלא היוותה חותמת גומי למאוויי שריד? האם היה דיון משמעותי במרצ בשאלת הנסיגה החד צדדית למשל? כששולמית אלוני עמדה בראשות סיעה של 5 חכי"ם (רצ). הייתה זו גם סיעה אופוזיציונית כמו מרצ היום, היה מדובר בסיעה פעילה ביותר (כשלפעילות היה הד נרחב בתקשורת) כשלחבריה היה מותר להביע עמדות המנוגדות לזו של מנהיגת המפלגה. לעיתים היו במפלגה ויכוחים תוססים (כמו הלגיטימיות של הסירוב לשרת בלבנון), והכי חשוב הייתה אינטראקציה בין אנשי השטח לחברי הכנסת, גם לפעיל הפשוט הייתה הרגשה שהוא יכול לשנות דברים בתנועה. מנהיגת המפלגה הייתה מופיעה בפני הנוער והצעירים ומעודדת אותם לפעול ואף להביע עמדות רדיקליות יותר מהעמדה הרשמית של המפלגה "לכם מותר להגיד מה שאני לא יכולה להגיד" הייתה נוהגת לומר. אני מכיר הרבה אנשים שהצביעו רצ (ואחר כך מרצ) למרות שלא תמכו בעמדות המדיניות של המפלגה, וזאת בגלל העמדות של אלוני בתחום זכויות האזרח והכפייה הדתית. בשנת 92 קיבלה מרצ בראשות אלוני 12 מנדטים – זאת בשיטת הבחירות של פתק אחד. שריד הביא את מרצ בבחירות הראשונות שעמד בראשות התנועהל9 מנדטים בלבד וזאת בשיטת בחירות של שני פתקים המיטיבה עם מפלגות קטנות. בבחירות האחרונות באותה שיטת בחירות שיפרה מרצ את התוצאה במקצת (10 מנדטים) וגם זאת שבראשות העבודה עמד אהוד ברק בעל התדמית הניצית. הפוטנציאל של מרצ היה גדול הרבה יותר, ואני לא מאוד אופטימי למצבה של מרצ בבחירות הבאות בהן חוזרים להצבעה בפתק אחד. מרצ היום היא מפלגת "שריד ושות´" בסניפים כמעט שלא מתנהל פעילות. אני מכיר הרבה פעילים מהעבר (אני ביניהם) שנטשו את מרצ כי אין להם מה לחפש בה היום. שיהיה ברור, ליוסי שריד יש השפעה גדולה על עיצוב השקפת עולמי הפוליטית. מדובר באדם בעל זכויות רבות, הוכיח עצמו כאיש ביצוע מעולה בשתי הקדנציות (החלקיות) שלו כשר, אבל אני חושב שהשמאל בישראל היום זקוק למנהיג אחר, אחד שיהיה קצת פחות מרוכז בעצמו, אחד כזה שידע לטפח לצדו אנשים נוספים, אחד שידע לסחוף אחריו אנשים נוספים, לצערי הרב- זה לא יוסי.

 

[נדב פרייד]

והנה תשובה אחת קצרה

רק לגבי שאלותיך לחברי הפורום : אז ככה, בתור חבר מועצה, אני יכול להבטיח לך שהיו מספר החלטות שבבירור היו בניגוד לדעתו של שריד. נכון, זה לא קל לקבל אותם, היות ו´תופעת העדר´ קיימת גם אצל חברי מועצת מרצ, ואפילו כמה מחבריי הטובים ביותר, משנים לעיתים את הצבעתם בעקבות נאומו של שריד.