מומלץ לקרוא
- פותח הנושא הממונה על משאבי אנוש
- פורסם בתאריך
- מצב
נטשה הרציונלית
New member
הכל נכון - אלא מה הבעיה ?
שאם לא נדאג לתעסוקה של הילד - הוא לא "סתם ישתעמם". לא "סתם ירבוץ על הספה" וקרוב לוודאי שלא יעשה משהו אחר מועיל. כלומר הוא ירבוץ על הספה -זה כן, אבל יעשה את זה מול הטלוויזיה. או מול המחשב. בשביל ליישם את מה שכתוב, ולתת לילדים "להשתעמם" בכיף - צריך שבבית לא תהיה טלוויזיה. או לפחות שלא יהיו כבלים ולא וידאו עם קלטות. שלא יהיו משחקי מחשב, ולילדים גדולים יותר - שגם לא יהיה אינטרנט מהיר. אז אפשר לתת לילדים "לטפס על הקירות" בזמנם הפנוי ולקוות שזה באמת יעשה להם רק טוב. אני עדיין לא מוכנה להקרבה כזאת, ומעדיפה לקחת את הילדות לחוגים או "לפתות" אותן בבית ב"משחק התפתחותי" רחמנא ליצלן. האמת היא שכתבות כאלה תמיד עושות לי הרגשה לא נוחה. מזכירות לא את ההתבכיינות של כל דור שפשוט מסתכל על הילדים שלו ואומר "אצלנו זה היה אחרת". "הילדות היום זה לא ילדות". "הנוער היום זה לא מה שהיה פעם" וכו'. אין דור שזה לא קורה לו. גם בילדות שלי (אני בת 40) היו צעצועים התפתחותיים. המון. למעשה, רוב הצעצועים שלי היו כאלה. משחקי הרכבה, השחלת טבעות, קוביות, "באבושקות" (כן זה היה ברוסיה, וזה צעצוע התפתחותי ממדרגה ראשונה שהומצא לפני מאות שנים). גם מוביילים מנגנים הם לא המצאה של השנים האחרונות. היו תולים כאלה מעל מיטת התינוק כבר לפני מאה שנה (נכון, שהם לא היו אז על בטריות). אז מה לא היה ? לא היה ג'ימבורי. אז שמישהו יוכיח לי שנגרם נזק כלשהו מללכת פעם בשבוע לג'ימבורי. או לאיזו חוג "התפתחותי" אחר (חוץ מהעובדה המעצבנת שזה באמת עולה המון כסף. אבל זה "נזק" להורים, לא לילד). בקיצור, כל אחד מאתנו נתקף לפעמים בגעגוע ל"זמנים ההם" כאשר "הכל היה פשוט". הילדים "שיחקו בשדות" (שבינתיים נבנו עליהם שכונות) וההורים לא דאגו שידרוס אותם איזה אוטו (כי לא היה שום אוטו שעבר בסביבה, מקסימום אוטובוס פעם בשעה). היה בית על עץ. ארגז חול. מה עוד ילד צריך ? אבל הזמנים ההם היו ואינם. אפשר להצטער על זה ואפשר פשוט להמשיך קדימה.
הכל נכון - אלא מה הבעיה ?
שאם לא נדאג לתעסוקה של הילד - הוא לא "סתם ישתעמם". לא "סתם ירבוץ על הספה" וקרוב לוודאי שלא יעשה משהו אחר מועיל. כלומר הוא ירבוץ על הספה -זה כן, אבל יעשה את זה מול הטלוויזיה. או מול המחשב. בשביל ליישם את מה שכתוב, ולתת לילדים "להשתעמם" בכיף - צריך שבבית לא תהיה טלוויזיה. או לפחות שלא יהיו כבלים ולא וידאו עם קלטות. שלא יהיו משחקי מחשב, ולילדים גדולים יותר - שגם לא יהיה אינטרנט מהיר. אז אפשר לתת לילדים "לטפס על הקירות" בזמנם הפנוי ולקוות שזה באמת יעשה להם רק טוב. אני עדיין לא מוכנה להקרבה כזאת, ומעדיפה לקחת את הילדות לחוגים או "לפתות" אותן בבית ב"משחק התפתחותי" רחמנא ליצלן. האמת היא שכתבות כאלה תמיד עושות לי הרגשה לא נוחה. מזכירות לא את ההתבכיינות של כל דור שפשוט מסתכל על הילדים שלו ואומר "אצלנו זה היה אחרת". "הילדות היום זה לא ילדות". "הנוער היום זה לא מה שהיה פעם" וכו'. אין דור שזה לא קורה לו. גם בילדות שלי (אני בת 40) היו צעצועים התפתחותיים. המון. למעשה, רוב הצעצועים שלי היו כאלה. משחקי הרכבה, השחלת טבעות, קוביות, "באבושקות" (כן זה היה ברוסיה, וזה צעצוע התפתחותי ממדרגה ראשונה שהומצא לפני מאות שנים). גם מוביילים מנגנים הם לא המצאה של השנים האחרונות. היו תולים כאלה מעל מיטת התינוק כבר לפני מאה שנה (נכון, שהם לא היו אז על בטריות). אז מה לא היה ? לא היה ג'ימבורי. אז שמישהו יוכיח לי שנגרם נזק כלשהו מללכת פעם בשבוע לג'ימבורי. או לאיזו חוג "התפתחותי" אחר (חוץ מהעובדה המעצבנת שזה באמת עולה המון כסף. אבל זה "נזק" להורים, לא לילד). בקיצור, כל אחד מאתנו נתקף לפעמים בגעגוע ל"זמנים ההם" כאשר "הכל היה פשוט". הילדים "שיחקו בשדות" (שבינתיים נבנו עליהם שכונות) וההורים לא דאגו שידרוס אותם איזה אוטו (כי לא היה שום אוטו שעבר בסביבה, מקסימום אוטובוס פעם בשעה). היה בית על עץ. ארגז חול. מה עוד ילד צריך ? אבל הזמנים ההם היו ואינם. אפשר להצטער על זה ואפשר פשוט להמשיך קדימה.
מומלץ לקרוא
אם טרם אכלתם סלט הבוקר. אם ילד נהנה מעיסוק זה או אחר, באמת לא הכרחי לקרוא לשירותי הרווחה רק בגלל שהוא "התפתחותי".
מומלץ לקרוא
אם טרם אכלתם סלט הבוקר. אם ילד נהנה מעיסוק זה או אחר, באמת לא הכרחי לקרוא לשירותי הרווחה רק בגלל שהוא "התפתחותי".
נטשה הרציונלית
New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo140.gif
אמרת בשני משפטים את מה שאני הסתבכתי להגיד על עמוד שלם.
אמרת בשני משפטים את מה שאני הסתבכתי להגיד על עמוד שלם.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.