השורש הוא י.ל.ד.
בעבר הרחוק הוא היה ו.ל.ד., כמו בשפות שמיות אחרות (אפשר לראות לזה שרידים אפילו בעברית, במילה ולד), אבל בשלב כלשהו חל מעתק רק בתחילת מילה, ולכן בכל פעם שפה"פ הופיעה כצורת יסוד בלי מוספית לפניה היא הפכה ל-י'. מכאן אפשר להבין שכשהיתה באמצע מילה היא נותרה בצורתה הקדומה, ו', ולכן אומרים "ילדתי", "יילד" (או "מיילד", לפי צורת היסוד של הפועל "יילד"), אבל "נולד", הוליד" וכו'. היות שפה"פ היא העיצור הראשון של השורש, נהוג לכתוב את השורש ב-י' ולא ב-ו'. חג שמח!