מוטרדת

  • פותח הנושא ae70
  • פורסם בתאריך

ae70

New member
מוטרדת

אני מבולבלת משפע המידע גם מהאתר הזה וגם מהכתבה שפורסמה השבוע בידיעות . אני טרום אבחון של הבן שלי בן ה7 (לומד בכיתה ב') המורה מתלוננת על פטפוט ,העלבת חברים , חוסר יכולת לשבת בשקט במקום אחד ,מוסח בקלות ועוד הישגים בלימודים טובים מאוד בהשקעה רבה שלי .הוא כותהב עם המון שגיאות כתיב אך כשצריך ללמוד להכתבה מקבל 100 .גם בתורה ציוניו טובים ובחשבון הוא אלוף. בבית התלונה העיקרית שלי זה הצקות לאחותו (לא בלתי נסבלות )שהיא נודניקית לא קטנה שמאוד אוהבת את עצמה ומאוד רכושנית (אובחנה כמחוננת ולומדת פעם בשבוע בכיתת מחוננים )לאחיו בן השנתיים וחצי הוא לא מציק , להיפך אוהב אותו מאוד ושומר עליו בצורה מעוררת הערצה. הוא לא יושב לבד לעשות שעורי בית מה שגוזל ממני שעות . מבקש שאכתיב לו את התשובות גם אם זה הוא ענה את התשובה .הוא מסדר לבד את המערכת ובדרך כלל לא שוכח כלום. שונא לכתוב .מתלונן שקשה לו (מאבחנת ריפוי בעיסוק קבעה שיש לו חגורת כתפיים חלשה .הומלץ שחיה )ואמרה לי משפט תמוה -שהילד תמיד יצטרך עזרה בלימודים .שכל משימה שנתבקש טען שלא יכול ולבסוף ביצע אותה בהצלחה . טענה שזקוק להוראה מתקנת כי הוא לא קורא טוב . אך כשסיפרתי למורה . המורה אמרה שהוא קורא מצויין אך קראתו איטית וזה לא נורא . לסיכום הבן שלי קופצני (לא יושב במקום אחד לרגע ,חוץ ממחשב טלויזיה לגו וקלפים ) יכול להיות שסתם יש לו טמפרמנט כזה קופצני , ושהוא סתם מפונק ולא רוצה לעשות שעורים לבד ?ושבכיתה הוא מפריע כי הוא לא חונך מספיק לגבולות ? אני אשמה , אף פעם לא נתתי לאביו לצעוק אולכעוס עליו , משום מה אני מאוד רגישה לסנדביץ שלי. מה נראה לכם . מתאים לHDHD או שאין סיכוי ?לא מפסיקה לחשוב על כך . האבחון יהיה רק בסוף פברואר.
 

zivadina

New member
את רוצה אבחון בגרוש?

אז כן, הכל אצלו מתאים להפרעת קשב, והמרפאה בעיסוק צריכה להשאר בתחום חגורת הכתפיים ולא לגלוש לתחום הלימודי. קודם כל, ידוע שילד עם בעיות ברכוז מתקשה ללמוד ואז חושבים שיש לו ליקויי למידה שונים ומשונים. לפעמים טיפול תרופתי פותר את כל הליקויים. לפעמים יש באמת ליקויים נלווים שמצריכים הוראה מתקנת. שנית, הקופצנות היא ביטוי להיפראקטיביות, וזה בעצם מנגנון שנועד לעורר את המוח הבלתי פעיל של ADHD. הנוכחות שלך בזמן שעורי הבית דרושה לו כדי להתרכז, וייתכן שהוא איננו צריך עזרה לימודית, אלא רק השגחה שתחזיר אותו לרכוז בכל פעם שהוא מוסח. אם את מהססת בקשר לגבולות, מעניין אותי אם גם לאחים שלו אין גבולות. כי אם יש להם, זה אומר שהבעייה היא בילד ולא בחינוך. בכל מקרה, ילדים עם הפרעת קשב זקוקים לגבולות יותר מאשר ילד "רגיל", גם בבית וגם בבית הספר. אני מציעה לך להתחיל להנהיג בבית גבולות ולהחמיר במיוחד עם הילד "החשוד". לא תאמיני עד כמה זה יסדר לו את הראש. שנית, הייתי משתפת את המורה בלבטים שלך, כדי שהיא תדע שאת מטפלת בו ולא "זורקת אותו עליה". כך אולי תהיה לה יותר סבלנות אליו עד האבחון והתחלת טיפול הולם. בהצלחה.
 
למעלה