מוטציות...
נדמה לי שכבר דובר כאן על מוטציות, בכל אופן קצת רענון.. אביא כאן ציטוט: מתוך ספרו של: ד``ר אריה ל. ספטנר- ``NOT BY CHANCE``; אבן היסוד של התיאוריה ההתפתחותית היא ההנחה שמוטציות מקריות שבאו בזו אחר זו, הן האחריות להתפתחות האדם מתא חי בודד לבעל חיים מפותח. כאשר מדברים על מוטציה, אומר ד``ר ספטנר, אנו צריכים לשאול שאלה פשוטה, ראשונית: האם המוטציה שהתרחשה ב-ד.נ.א. הוסיפה לו אינפורמציה? בלי תוספת אינפורמציה אין התפתחות, אין שכלול ואין התקדמות. מזה 35 שנים אני לומד וקורא ביולוגיה ולא שמעתי מעולם על מוטציה ב-ד.נ.א. שהוסיפה לו אינפורמציה, וגם לא ידוע לי על שום אדם שמכיר אפילו מקרה אחד כזה. מכאן שהתיאוריה כי שרשרת ארוכה מאוד של מוטציה אחרי מוטציה היא שקידמה ופיתחה את היצורים החיים, אין לה על מה להתבסס. כל שינוי מקרי המתרחש מאליו בגנים, הינו שבר או קלקול, או, במקרה הטוב, שינוי חסר משמעות. שינוי מקרי אינו שכלול של התורשה, ולא תוספת אינפורמציה המקדמת את בעל ה-ד.נ.א. לרמה גבוהה יותר של התפתחות. צאצאיו לא יהיו מפותחים יותר ממנו. שרשרת מוטציות אינה מקדמת אמבה לזבוב, ולא תולעת לפיל, ובודאי לא לאדם. ברירה טבעית משמעותה, הישארותם בחיים של אלה המתאימים יותר לתנאים הקיימים. הישארותם בחיים של אלה אין בה שום שיפור וקידום, משום שהמוטציות שסייעו להישרדותם לא הוסיפו אינפורמציה ל-ד.נ.א., ואינן תורמות מאומה לשיפור וקידום הצאצאים. אחת ההוכחות העיקריות של התיאוריה ההתפתחותית היא זו: לוקחים חיידקים המעכלים רק מזון א ומניחים אותם על מצע מזון ב שאותו אינם יכולים לעכל. החיידקים מתים במיליוניהם, אך חיידקים אחדים שורדים. הם הסתגלו למזון ב. התברר כי חלה אצלם מוטציה באנזים המעכל את המזון, והיא גרמה לכך שהאנזים שעד עכשיו לא יכול היה לעכל את מזון ב, רכש את היכולת הזו לאחר המוטציה. ההוכחה נראית משכנעת, אך הבה נבדוק אותה. מחקר מעמיק גילה כי חל קלקול בספציפיות של האנזים, שהיו עד עכשיו בנוי בדיוק למזון א, ורק לו בלבד. האנזים המקולקל איבד את יכולת האבחנה המדויקת שלו, ולכן הוא מעכל גם את מזון ב. אם כי בדרגת יעילות פחותה מזו שהייתה לו קודם. שאלתנו היא: האם המוטציה הוסיפה אינפורמציה לאנזים? התשובה היא הפוכה: היא גרעה והפחיתה את הספציפיות שלו. ספציפיות פירושה יעילות, ואובדן ספציפיות הוא ירידה בדרגה. לגמרי במקרה, ובנסיבות הניסוי בלבד, הייתה תועלת מסוימת בקלקול שעשתה המוטציה. דומה הדבר לשבירת חלון בחדר. אין ספק שכמות החמצן והאוויר הצח בחדר גדלו בעקבות שבירת החלון, אך אף אדם לא יטען כי שבירת החלון הוסיפה למפרט של החדר. בניסוי אחר, דומה לקודם, הניחו מיליוני חיידקים אוכלי מזון א על מצע מזון ב. חיידק שרד והצליח להסתגל למזון ב, שלפני הניסוי היה כמעט בלתי אכיל עבורו. התרחשה אצלו מוטציה. התגלה שהמוטציה הייתה קלקול במנגנון המפקח מבחינה כמותית על ייצור האנזימים לעיכול המזון. קלקול זה הציל את החיידק ממות ברעב. האנזים היה מסוגל קודם לכן לעכל את מזון ב ביעילות דלה מאוד. אך מכיוון שאוכלוסיית האנזימים גדלה למספרים עצומים ללא כל פרופורציה, גדלה הכמות של מזון ב שעוכלה על ידם כך שהספיקה לקיומו של החיידק. גם במקרה זה, המוטציה לא הוסיפה אינפורמציה אלא קלקלה מנגנון חשוב וחיוני שנועד למנוע דלדול חומר ואנרגיה של החיידק, ורק במקרה הנקודתי הזה הייתה בקלקול זה תועלת חיובית. דומה הדבר למה שקרה לשכן, שמנעול דלת המכונית שלו התקלקל. בבוקר גילה על דלת המכונית סימני פריצה של מכשיר גנבים משוכלל הפותח מנעולים, אך הפעם ניצלה מכוניתו כי המנעול המקולקל לא נפתח. שום דרוויניסט לא ישכנע יצרן רכב לשכלל את מכוניותיו ולמגן אותם נגד גניבה באמצעות מנעולים מקולקלים. בדומה לכך התגלה כי באוכלוסייה של מיליוני חיידקים שהושמדו ע``י אנטיביוטיקה מסויימת, שרדו מספר חיידקים. חקירה מדוקדקת גילתה כי מוטציה השחיתה אצלם קטע של ריבוזום אשר אליו הייתה האנטיביוטיקה מתקשרת ומחסלת את החיידק. הקלקול המוטוציוני שהתרחש בדיוק בקטע המסויים, לא איפשר לאנטיביוטיקה להתקשר לריבוזום ולהמית את החיידק אשר ניצל בזכות ריבוזום מקולקל. שום שכלול לא נוסף בו, וה``חיסון`` שלו נבע מקלקול מקרי. ברור הדבר ששרשרת של מוטציות אקראיות, שאינן אלא קלקולים במנגנונים המופלאים של ה-ד.נ.א. בתא החי, לא תוכל בשום אופן לקדם אמבה ולהפוך אותה לכלב, לסוס, או לאדם. האם הנושא מוצה והופרך או שיש עדיין הטוענים נגד? אם הוא טועה אז במה? האם זה נכון אך לא מדויק? אשמח להתעדכן תודה
נדמה לי שכבר דובר כאן על מוטציות, בכל אופן קצת רענון.. אביא כאן ציטוט: מתוך ספרו של: ד``ר אריה ל. ספטנר- ``NOT BY CHANCE``; אבן היסוד של התיאוריה ההתפתחותית היא ההנחה שמוטציות מקריות שבאו בזו אחר זו, הן האחריות להתפתחות האדם מתא חי בודד לבעל חיים מפותח. כאשר מדברים על מוטציה, אומר ד``ר ספטנר, אנו צריכים לשאול שאלה פשוטה, ראשונית: האם המוטציה שהתרחשה ב-ד.נ.א. הוסיפה לו אינפורמציה? בלי תוספת אינפורמציה אין התפתחות, אין שכלול ואין התקדמות. מזה 35 שנים אני לומד וקורא ביולוגיה ולא שמעתי מעולם על מוטציה ב-ד.נ.א. שהוסיפה לו אינפורמציה, וגם לא ידוע לי על שום אדם שמכיר אפילו מקרה אחד כזה. מכאן שהתיאוריה כי שרשרת ארוכה מאוד של מוטציה אחרי מוטציה היא שקידמה ופיתחה את היצורים החיים, אין לה על מה להתבסס. כל שינוי מקרי המתרחש מאליו בגנים, הינו שבר או קלקול, או, במקרה הטוב, שינוי חסר משמעות. שינוי מקרי אינו שכלול של התורשה, ולא תוספת אינפורמציה המקדמת את בעל ה-ד.נ.א. לרמה גבוהה יותר של התפתחות. צאצאיו לא יהיו מפותחים יותר ממנו. שרשרת מוטציות אינה מקדמת אמבה לזבוב, ולא תולעת לפיל, ובודאי לא לאדם. ברירה טבעית משמעותה, הישארותם בחיים של אלה המתאימים יותר לתנאים הקיימים. הישארותם בחיים של אלה אין בה שום שיפור וקידום, משום שהמוטציות שסייעו להישרדותם לא הוסיפו אינפורמציה ל-ד.נ.א., ואינן תורמות מאומה לשיפור וקידום הצאצאים. אחת ההוכחות העיקריות של התיאוריה ההתפתחותית היא זו: לוקחים חיידקים המעכלים רק מזון א ומניחים אותם על מצע מזון ב שאותו אינם יכולים לעכל. החיידקים מתים במיליוניהם, אך חיידקים אחדים שורדים. הם הסתגלו למזון ב. התברר כי חלה אצלם מוטציה באנזים המעכל את המזון, והיא גרמה לכך שהאנזים שעד עכשיו לא יכול היה לעכל את מזון ב, רכש את היכולת הזו לאחר המוטציה. ההוכחה נראית משכנעת, אך הבה נבדוק אותה. מחקר מעמיק גילה כי חל קלקול בספציפיות של האנזים, שהיו עד עכשיו בנוי בדיוק למזון א, ורק לו בלבד. האנזים המקולקל איבד את יכולת האבחנה המדויקת שלו, ולכן הוא מעכל גם את מזון ב. אם כי בדרגת יעילות פחותה מזו שהייתה לו קודם. שאלתנו היא: האם המוטציה הוסיפה אינפורמציה לאנזים? התשובה היא הפוכה: היא גרעה והפחיתה את הספציפיות שלו. ספציפיות פירושה יעילות, ואובדן ספציפיות הוא ירידה בדרגה. לגמרי במקרה, ובנסיבות הניסוי בלבד, הייתה תועלת מסוימת בקלקול שעשתה המוטציה. דומה הדבר לשבירת חלון בחדר. אין ספק שכמות החמצן והאוויר הצח בחדר גדלו בעקבות שבירת החלון, אך אף אדם לא יטען כי שבירת החלון הוסיפה למפרט של החדר. בניסוי אחר, דומה לקודם, הניחו מיליוני חיידקים אוכלי מזון א על מצע מזון ב. חיידק שרד והצליח להסתגל למזון ב, שלפני הניסוי היה כמעט בלתי אכיל עבורו. התרחשה אצלו מוטציה. התגלה שהמוטציה הייתה קלקול במנגנון המפקח מבחינה כמותית על ייצור האנזימים לעיכול המזון. קלקול זה הציל את החיידק ממות ברעב. האנזים היה מסוגל קודם לכן לעכל את מזון ב ביעילות דלה מאוד. אך מכיוון שאוכלוסיית האנזימים גדלה למספרים עצומים ללא כל פרופורציה, גדלה הכמות של מזון ב שעוכלה על ידם כך שהספיקה לקיומו של החיידק. גם במקרה זה, המוטציה לא הוסיפה אינפורמציה אלא קלקלה מנגנון חשוב וחיוני שנועד למנוע דלדול חומר ואנרגיה של החיידק, ורק במקרה הנקודתי הזה הייתה בקלקול זה תועלת חיובית. דומה הדבר למה שקרה לשכן, שמנעול דלת המכונית שלו התקלקל. בבוקר גילה על דלת המכונית סימני פריצה של מכשיר גנבים משוכלל הפותח מנעולים, אך הפעם ניצלה מכוניתו כי המנעול המקולקל לא נפתח. שום דרוויניסט לא ישכנע יצרן רכב לשכלל את מכוניותיו ולמגן אותם נגד גניבה באמצעות מנעולים מקולקלים. בדומה לכך התגלה כי באוכלוסייה של מיליוני חיידקים שהושמדו ע``י אנטיביוטיקה מסויימת, שרדו מספר חיידקים. חקירה מדוקדקת גילתה כי מוטציה השחיתה אצלם קטע של ריבוזום אשר אליו הייתה האנטיביוטיקה מתקשרת ומחסלת את החיידק. הקלקול המוטוציוני שהתרחש בדיוק בקטע המסויים, לא איפשר לאנטיביוטיקה להתקשר לריבוזום ולהמית את החיידק אשר ניצל בזכות ריבוזום מקולקל. שום שכלול לא נוסף בו, וה``חיסון`` שלו נבע מקלקול מקרי. ברור הדבר ששרשרת של מוטציות אקראיות, שאינן אלא קלקולים במנגנונים המופלאים של ה-ד.נ.א. בתא החי, לא תוכל בשום אופן לקדם אמבה ולהפוך אותה לכלב, לסוס, או לאדם. האם הנושא מוצה והופרך או שיש עדיין הטוענים נגד? אם הוא טועה אז במה? האם זה נכון אך לא מדויק? אשמח להתעדכן תודה
