ליזרד ידידי,הנה משהו בשבילך
"who knows where the road will lead us,only a full could say " אבל לשיר ההוא היה גם פיתרון: when somebody loves you it´s no good unless he loves you all the way" (דרך אגב שיר של פרנק סינטרה וסלין דיון.
(לא צריך חברה "עמוקים" יותר) הדברים הם פשוטים והם בהחלט נמצאים קרוב.) אז מה יש לנו בחיים? ללכת בדבקות ולאהוב ללא כל קשר לנסיבות המשתנות עם הזמן.ואני אינני מדבר על דביקות אלא על דבקות. ודבקות בעיני שאין עמה אהבה נפגמת קצת מבחינת איכות.(אם כי זו רק דעתי.) במקום שיש אהבה הדבקות איננה מובילה לדיבוקיות ואיננה מובילה לדמוניות. אז,כן,בהחלט,מודה,אני אינני יודע ולכן חלק מן השיטה היא להניח משהו ולבדוק אותו בכל מיני דרכים עד שהוא מאומת או עד שמתגלית עובדה או ידיעה חדשים המשנים את הדרך שבה אני קורא את המפה.אם משהו השתנה,אז אינני מתעקש וזורם עם השינוי.(למזלי האגו שלי לא הספיק לסיים תואר ראשון ואיננו שואף להיות מדען עם פרוייקט חיים) יש מי שמבזבז את כוחו לריק,יש מי שמבריק לרגע ודועך אל הריק כמו כוכב נופל ויש מי שמלבלב ומוריק.כחלק מכל חוויה מתבזבזת אנרגיה ומוצא כוח. כיוון שאני מאמים בלהוריק אינני רואה צורך להצדיק לא את עצמי ולא את האחרים.רק להסביר,(לעיתים)וזה כל הטריק.(שלי,בכל אופן
. אם אינך מקובע,אתה תמצא איזושהי תשובה יום אחד שתתאים לך אפילו אם אתה חוזר כל הזמן בשאלה. (ואם זה נראה לך כמו ביזבוז אנרגיה לשווא אז כמו שאורמים טרללי טרללה.דעתי,דעתך.
אני הייתי פעם מקובע,אולם היום כל חזרה בשאלה היא שיחרור פקק אם כי לא שמחת בית השואבה. אז תן לי קצת לנשום ,ידידי,הרי אינני משתתף בפורום ארבעת ההסכמות.
ואינני הולך בדרך הלוחמים. לי יש "דרך" אחרת,התכבד את דרכי? או תטיף לי "מוסר"? העולם מבחינתי הוא לא גשר צר מאוד ובוודאי לא גשר שבונים עבורי האחרים,אפילו לא על פי מפרט שלי. אם אתה הולך בגשר שבנו האחרים,לך תדע אם הוא נבנה למידותיך ואם יוכל לשאת את משקלך. (וזאת בערך דעתי על קסטנדה ושות)אבל אם תפול אי פעם,קח אחריות,זה מה שאני עושה, ואל תאשים את צלך. בוודאי שלא את צל האחרים.(אם הלכת על הגשרים שלהם חלק מהדרך ולפעמים באמת אין ברירה.) בכל מקרה,לעת עתה,אני מודה,כשאינני מודט,(שזה בערך שעה ביום)אני עדיין מוצא את עצמי לעיתים הולך על גחלים וצועד על מסמרים בדרך למקדונלד ולפחית הקולה. לפעמים הטפל בהחלט הופך להיות אצלי עיקר,אבל עדיין אני מאמין בזיעת האפיים ובעבודת האדמה של האיכר. אז בוא נלך בדרך לפעמים לחוד לפעמים ביחד. ואם תמצא אותי פעם נוהג בניגוד למה שאני "מאמין" בו,אל תהסס להזכיר לי את זה. אני אודה לך מאוד.סביר להניח שדבר שקשה לי לנהוג על פיו נוגד את טבעי ואיננו חלק ממהותי הפנימית האמיתית.
מוטי.
זה בסדר. ממש לא איכפת לי ואין בעיה
