מוטיבציה..

[FAUX PAS]

מוטיבציה..

אני קורא פסיבי ונהנה להסתתר מאחורי המקלדת לרוב,א בל החלטתי הפעם שלא עוד !

אני בן 24 ומאז שאני זוכר את עצמי תמיד היו לי תמיד שאיפות רחוקות ועבדתי מאוד קשה בשביל להגיע אליהן. אבל זה העניין .. שום דבר לא קרה בקלות הדרך הייתה תמיד מלווה בסבל ובייסורים.
אבל עכשיו נשברתי סופית !

אני סטודנט שנה א׳ למנהל עסקים בבית ספר הבינלאומי של מוסד אדמי נחשב ביותר. (משמע כל התואר נעשה באנגלית).
נכשלתי במבחן הראשון לסמסטר ואני פשוט כל כך מתוסכל ונכנסתי למשבר שפשוט אני לא מצליח לקבל פרופורציות ולצאת ממנו..
איך מתמודדים עם מצב כזה? ( ברור לי לחלוטין שכעת עליי ללמוד שוב ולהשקיע ולהגיע למועד ב׳) אבל אני פשוט לא מצליח להתרכז בשום דבר ואני כל כך מתוסכל..
לא ציפיתי למסלול ישיר ורוד עם שובל נצנים מושלם אבל הדרך כל כך קשה ומתסכלת.. שום דבר לא בא לי בקלות קשה לי להבין את החומר ואני משקיע שעות בלמידה וכספים ואני פשוט לא מוכן לוותר לעצמי יהיה מה שיהיה אבל זה כל כך מתסכל ברמה כזו שאני לא מצליח להינות מהחוויה הסטודנטיאלית..
אשמח למילה חמה, עצות וטיפים איך להתמודד ואיך להרים את עצמי מהתחתית..

תודה, המשך יום נעים .

 

[NEO83]

אם הצלחת להיכנס למוסד אקדמאי מכובד

כנראה יש לך יכולת ללמוד משהו, אל תתייאש כ"כ מהר, תנסה להתרכז ותשים מול עצמך מטרה לעבור את המבחנים.

 

[יסמין מעצבת אופנה]

מבינה אותך!

אני שמחה שאתה כותב בפורום, ואשמח אם תמשיך לכתוב בו

&nbsp
את התשובות למצב שלך אני אכתוב מזווית שונות:
&nbsp
אני עשיתי סוג של מחקר עצמי על נושא אמונות של האדם בכלל
ואמונות שמגבילות אותו בפרט
&nbsp
אצלך בולטת האמונה "ששום דבר לא בא בקלות"
ומה יקרה כשהדברים יבואו אליך בקלות? האם תזלזל בהם? יהיה לך קשה להאמין שזה איכותי כי זה קל?
&nbsp
החיים לא צריכים להיות קשים..
&nbsp
בכמה מספרים שקראתי שמדברים על יעוד ועל קריירה, יש תאוריה שאומרת שהדברים שבאים אליך לא בקלות
אלא בקושי רב- זה אומר שלא המסלול שלך,
&nbsp
ושהאדם צריך לעסוק במשהו שהוא טוב בו, ושזה בא לו בקלות,
&nbsp
אני חושבת שזה נכון...
הייתי בהרצאה השבוע, דיברנו קצת על יעוד, מסתבר שיעוד לפי היהדות
זה משהו שאנחנו בוחרים בו! ולא הוא בוחר בנו..
&nbsp
היעוד זה משהו שהאדם בוחר בו אבל!
בהתאם לכישורים וכשרונות שלו.
&nbsp
וזווית השניה הפחות פילוסופית, זה שאני מבינה אותך
אני גם הייתי שם, נשברתי כשקיבלתי ציון נמוך כזה שמבחינתי זה כישלון שלי.. זה פשוט שבר אותי לרסיסים... והייתי צריכה לאסוף את עצמי מחדש בחתיכות חתיכות
אני חושבת שזה נובע מפרפקציוניזם.. לפחות במקרה שלי..
אחרי זה אני הקפאתי את התואר, והבטחתי לחזור אליך בבוא היום כשאפטר מפרפקציוניזם ומציפיות גדולות שלי לציונים גבוהים...
&nbsp
הדרך שלי בלבנות את עצמי, את הביטחון העצמי האבוד שלי והאגו אחרי הכישלון שלי היתה -לפי קואוצ'ינג ביטחון עצמי נבנה באופן עקיף
שזה אומר שאפשר לפתח אותו אם עוסקים במשהו שאנחנו טובים בו.
&nbsp
יודעת שבתור סטודנט אין לך הרבה זמן, אך אם יש לך משהו תחביב כלשהו שאתה טוב בו, אז תעשה את התחביב הזה, לפחות פעם בשבוע-זה בונה ביטחן עצמי.
&nbsp
והשאלה לסיום
למה בחרת במקצוע שאתה אומר שקשה לך?
האם אתה נהנה מהדרך? (מהדרך אל המטרה=שזה סיום התואר)
&nbsp
לפי מה שכתבת
ששום דבר לא בא אליך בקלות
ושאתה לא מוכן לוותר לעצמך
זה נשמע שאתה למדת לאהוב קשיים... ושזה אתגר מבחינך.. ככה זה נשמע..
&nbsp

 

[FAUX PAS]

אז קודם כל תודה רבה על התמיכה,

אני במאת מעריך את זה ממש..
אני במסלול מנהל עסקים וכלכלה..ספציפית במסלול הזה אני מעוניין להגיע לשיווק שמאז ומתמיד מאוד מאוד עניין אותי...
העניין הוא שאני מתעסק בשיווק רק בשנה השנייה ובשנה הראשונה החומר הוא פשוט מאוד ריאלי ומאוד לא מעניין.. אני ממש יוצא במסעות שכנועים לשכנע אותי שזה מעניין ואני מנסה לבוא לחומר לקראת הלימודים בגישה חיובית..
אחרי שנכשלתי היו לי מספר ימים עד המבחן הבא.. השתדלתי בשארית כוחותיי להרים את עצמי ואני פשוט מרגיש שכל התקדמות שלי מחזירה אותי מצד המערכת 100 צעדים אחורה.. זה כל כך קשה ומתסכל..
מה גם שמאז תחילת התואר המשפחה שלי מתמודדת עם מוות בא וקרב של שניים מקרובי משפחתי ואחד מהם נפטר בשבוע שעבר, מכאן שאני מרגיש שאני עובר הכל לבד בלי שום התעניינות אמיתית מצד המשפחה שלי שעוד יותר מקשה עליי.. ועכשיו המוות בכלל שהגיע בטיימינג נוראי של תקופת המבחנים לא מועיל למצב..
לעבוד
בכל אופן אני חושב שהבנתי את הנקודה שלך ואני אשתדל לתעל את השיחה הזו למקום חיובי יותר
&nbsp

 

[oneofus]

תקשיב לי טוב טוב חמודי

אני אב ל 3 הגדול בו 26.
אופי , זה לא איזה ציון השגת, אלא איך קמת אחרי שחטפת מכות.
יתכן אומנם שבחאת במוסד לא נכון או בתחום לא נכון אבל !!!!!!!!!!!
ההתחלות קשות וההמשך עוד יותר
there aint no free lunch ! ואם לא תשקיע עכשיו מה שכבר השקעת ירד לטימיון!
אני זוכר את הלימודים שלי בטכניון כעינוי וסבל, אולי כי לא לקחתי אותם בפרופורציה הנכונה, אולי כי הגעתי אחרי . 4.5 שנות צבא ואולי כי עבדתי ב 3 משרות. אבל הבן שלי שלמד שם ,\(שלא הרשיתי לו לעבוד שניה , ונצמדתי אליו ברמה כמעט יומיומית ) נהנה מאוד, הוא תותח על , וגם לו היו משברים ! והוא הגיע חם אחרי בי"ס!
אז בכל הכבוד , שים את מסכת הרוצח, תן את הפלאפון לחבר שלך שישמור עליו שבוע, נתק את האינטרנט ושב ללמוד! הבנת? בלי סיפורים בלי תרוצים . שב ללמוד, לכתוב ולהתמקצע !

 

[יסמין מעצבת אופנה]

ברוך הבא לפורום

אתה צודק
ללמוד ולהתמקצע זה מאוד חשוב
&nbsp
אבל מה אם זה לא המקצוע שלו?
מה אם זה לא היעוד שלו?

 

[oneofus]

שאלה מצויינת!

ואין לי תשובה עליה. רק הוא יודע.
לפני הרבה מאוד שנים, כשלמדתי בטכניון הייתי רכז בפרוייקט "פרח" ופגשתי סטודנט שלי מדוכא.
נוא הסביר לי שקשה לו
הצעתי לו לעבור מאוירונאוטיקה לחקלאית.
שנים אחרי הוא הודה לי !

 

[יסמין מעצבת אופנה]

יפה

קלעת בול !

&nbsp
והבן שלך מרוצה מהבחירה שלו?

 

[oneofus]

אכן מאושר

עם 3 תארים בהצטיינות יתרה בטכניון הוא היה צריך לבחור במשהו שהוא אוהב לתואר השני, והוא בחר במתמטיקה ...

 

[חובטת שטיחים]

החיים הם דבר קצת יותר מורכב ממשוואה מתמטית

ולא תמיד דרך מסויימת מובילה לתוצאה שלה ציפינו.
אתה נכנסת לדיכאון מכמה סיבות, אני מניחה שהראשונה היא אכזבה מעצמך: חשבת שאתה דבר אחד (מאוד מוכשר ב-X) והתברר לך שאתה משהו אחר (קצת פחות מוכשר)... זה באמת מאוד מבאס אבל בעיני זה גם שעור בהכרת עצמך. כמו יסמין, אני ממליצה לך במקביל להמשך הלימודים, לעסוק גם בתחביבים, דברים שמסבים לך הנאה ומביאים לידי ביטוי את הכשרונות הטבעיים שלך. ככה אולי האכזבה מעצמך תתאזן עם רגשות חיוביים.
סיבה נוספת לדיכאון היא שאתה בנית למעשה את כל תסריט חייך העתידיים על התואר הזה וכעת כאשר מסתמן שאולי זה לא יקרה, כל הפנטזיה שלך קורסת כמו בניין קלפים.
אני לא יודעת אם אתה תצליח במועד ב', תעבור את החלק המבאס של הלימודים ותצלח את התואר, או לא. אבל ממרומי גילי וקצת פרספקטיבה, אני יכולה להגיד לך שהדבר שיתווה את מסלול חייך הוא לא התואר הזה, אלא החוסן הנפשי שלך והיכולת להסתגל למצבים חדשים להם לא ציפית. הגישה שלך לחיים, יצירתיות, חיפוש אלטרנטיבות והרבה חמלה וסבלנות (גם כלפי החולשות שלך וגם של אחרים), הם אילו שיובילו אותך למקום הנכון עבורך. אם תנהג כך, תגיע למקום טוב, גם אם זה לא המקום אליו פינטזת להגיע.
אני לא נגד מאמץ, אני לא נגד התנסות (רק ככה נדע מה נכון לנו ומה לא), אני אפילו לגמרי בעד כשלונות (כמו שאמרתי, זה חלק מהשיעור שהחיים מלמדים אותנו). אני כן נגד ללכת עם הראש בקיד ו"להתאבד" על מטרה, תוך כדי דריסה של עצמך ואחרים בדרך וניצול כל משאב אפשרי.
יש נקודה שבה צריך להחליט על חישוב מסלול מחדש. אני לא חושבת שכישלון במבחן אחד זה בהכרח הזמן הנכון, אבל צריך להיות ערניים ולשים לב מתי הדרך דורסת והורסת אותנו (ואת הסובבים אותנו) ואם זה קורה, אז עדיף לחפש דרך חדשה, ואז בהכרח היעד יהיה קצת שונה - אבל זה מה שכייף בחיים: הם מלאי הפתעות!

 

[יסמין מעצבת אופנה]

ברוכה הבאה לפורום

כל מה שכתבת זה כל כך נכון...
מסכימה עם כל מילה..
&nbsp
גם לי היה משבר בתואר... בתור תלמידה מצטיינת בתיכון, הוצאתי ציונים מאוד נמוכים בתואר, (מבחינתי זה היה כישלון, כי השקעתי מעל ומעבר בלמידה..)
&nbsp
וזה גרם לי לחשוב מחדש האם התואר הזה וההשקעה המטורפת שהשקעתי בו ולא הניבה לי פירות, זאת הדרך הנכונה לי.. (אין מה לעשות עם התחום שלמדתי אחרי תואר ראשון, ולתואר שני לא יקבלו עם ממוצע בגרויות נמוך)
&nbsp
מנגד, חברה שלי לומדת לתואר ויש לה ממוצע 75 פלוס מינוס, וזה מאוד מספק אותה..
ואותי זה לעולם לא היה מספק.. זו לא אני ..
היה לי משבר.. ויצאתי ממנו..
&nbsp
עכשיו מסיימת לימודי תעודה שלי ואני בתקופה אחרת בחיי,

עם המון סיפוק מלימודים ללא ציונים...
סיפוק של למידה בכייף ללא לחץ של עובר\נכשל..
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[פלונית30]

יש לך שתי אופציות

או להילחם עם עצמך ולסיים את התואר הזה כמו שצריך, בין אם זה לקחת מורים פרטיים, להיעזר בחברים מהתואר בדברים שאתה מתקשה בהם, או שפשוט לעזוב את התואר וללכת ללמוד קורס בשיווק, יש היום המון אנשים שגם מצליחים בלי לעבור את השלוש שנים של הסבל המתמשך הזה בתואר.
&nbsp
יש לי אופציה נוספת כמו שאמרו קודמיי וזה ללכת לכיוון אחר...אבל על זה אתה צריך לחשוב טוב טוב לפני שאתה פורש ונכנס למשהו אחר.
אני למשל התחלתי ללמוד תואר מסויים ובסוף שנה ראשונה הבנתי שהוא לא מתאים לי, עזבתי אותו והלכתי ללמוד לתואר אחר שמתאים לי, שהיום אני בסיומו של התואר=]

 

[יסמין מעצבת אופנה]

ברוכה הבאה לפורום

צודקת
יש כמה אופציות להחלטה שלו,
&nbsp
ומה את למדת? אם אפשר לשאול..

ולאן עברת?

 

[פלונית30]

היי

לומדת פסיכולוגיה במכללה וכל יום מחדש מוקירה לעצמי תודה שעברתי מהלימודים הקודמים=]
&nbsp
אגב, צריך הרבה אומץ לעשות את זה במיוחד אחרי שנה שלמה שעברתי במקום הקודם אבל זה משתלם בסופו של דבר

 

[יסמין מעצבת אופנה]

כל הכבוד!

מאוד חשוב ללמוד מה שאוהבים

זה בהחלט קשה לעשות מעבר כזה אחרי שנה
אבל מזל שזו רק שנה
אני שמעתי על המון סטודנטים שאחרי שנה שלישית החליטו שזה לא בשבילם (לצו תואר 4שנתי)
&nbsp
מה למדת קודם? האם הכירו ל לפחות בחצי קורסים שלמדת?
&nbsp
לדעתי רק מניסוי וטעיה אנחנו לומדים מה לא מתאים לנו
וכך מגלים מה שמתאים לנו..
&nbsp

 

[פלונית30]

כן למזלי הכירו בכמה קורסים בודדים

ראיתי שגם אצלך היה משהו דומה, את מוזמנת לשתף איזה מקצוע את לומדת עכשיו

 

[יסמין מעצבת אופנה]

למדתי פסיכולוגיה לתואר ופרשתי.
&nbsp
עכשיו סיימתי עיצוב אופנה לימודי תעודה,
ועובדת על פרוייקטים שבקרוב יצאו לדרך

 

[Lady of the masks]

היי

מקווה שאתה עדיין חי, קודם כל. תנשום עמוק תצא לאיזה הליכה או משהו ואז תעריך מצב.
תנסה לא לחשוב על הכישלון ומה היה אמור להיות אלא מה עושים עכשיו. קודם כל כולנו אני חושבת מקבלים איזשהי כאפה כשמתחילים ללמוד באוני. אז לומדים איך ללמוד.
מתחילים בזה ששמים את האצבע על מה בדיוק לא מובן/מסובך. תפרק את זה לסעיפים. נושא איקס בסדר עד שאני נתקל בווי. זו העצה הכי חשובה בעיניי. על תגיד "אני לא מבין כלום"-תגיד מה אתה לא מבין. ואז במידת האפשר נסה לחפש את התשובות לשאלות האלה.
יוטיוב הוא מקום נהדר. מציעה שתשתמש בו. חברים/מרצים-ברגע שאתה נותן נקודה ספציפית ישמחו לעזור.
מעבר לזה-יש המון טיפים ללמידה נכונה ביוטיוב. המון. תשתמש בהם-בד"כ הם נהדרים. מפתיע כמה לעיתים אפשר להבין מסרטון בעשר דקות את מה שלא הבנת סימסטר שלם.
&nbsp

 

[יסמין מעצבת אופנה]

ברוכה הבאה לפורום

מסכימה יוטיוב בהחלט עוזר
בייחוד אם לומדים להקליד מילות חיפוש הנכונות, ובשפות זרות לא רק בעברית
בתנאי שיודעים שפות זרות
&nbsp
אני מצאתי המון מידע בשפה האנגלית, מידע שאין בעברית על התחום העיסוק שלי.
&nbsp
מה את לומדת?

 

[RubberSoul92]

כשרוחי שפופה אני נזכרת בשירו של אלתרמן

"דיאגנוזה".