מוטוריקה עדינה

[michal@gal]

מוטוריקה עדינה

המאמר שהועלה היום העלה לי שאלה. הייתה לי השבוע שיחה עם הגננת של הבן. היא טענה שיש לו בעיה במוטוריקה עדינה. בגן הוא לא גוזר, כמעט לא מצייר, לא בונה פאזלים וכו'. לי זה נשמע מאד מוזר היות ובבית אף פעם לא הייתה לו עם זה בעיה - הוא גוזר, מצייר, ומרכיב פאזלים מגיל מאד צעיר. איך קורה דבר כזה - שבגן ההתנהגות כל כך שונה מאשר בבית? שונה עד כדי כך שהגננת המליצה לקחת אותו לאבחון במכון להתפתחות הילד!

 

[שחר של עמית]

זה באמת מאד מוזר, ולפני שהייתי

הולכת לאבחון, הייתי מנסה לברר ולמקד עם הגננת את העניין, בגלל השוני מול הבית.

 

[קורל5]

יש ילדים שבבית יוצרים יפה ובגן לא

אני אישית הייתי ממליצה לך ללכת לאיבחון ומרגיעה את הלב

 

[קורל5]

ודרך אגב...

אם הגננת הי נחשבת לגננת "טובה באמת" אין סיבה שהיא תגיד סתם דברים ולכן רצוי לבדוק יחד איתה וגם ללכת למומחים בתחום כי גננת היא גננת ולא מאבחנת

 

[irisgh]

בית וגן: מישהו יכול למצוא בארכיון?

חיפשתי דיונים בפורום על הבדל בהתנהגות בגן ובבית, ולא הצלחתי להעלות אותם. מישהו יכול לעזור? לעניין המוטוריקה: בן כמה הוא? הגננת מסכימה שאת תשבי קצת בגן ותראי מה עושים שם, בשביל שתהיה לך תחושה אם הוא עושה מה שבערך צפוי לגילו. השאלה מה הוא עושה בגן. האם הוא מאויים? האם זה גן 'זורם', בו הוא בעצם יכול לשחק בזמן הזה אם חברים, או לגזור.., ומעדיף בעצם לשחק? [הבן שלי, מנצל כל דקה למשחק. אם מישהו משחק בפינת בובות / משתולל / רץ .. הוא בחיים לא ישב ויצייר. מה הוא פרייר

]. האם זו הדבר היחיד שמשך את תשומת לב הגננת? האם הוא מרגיש נוח בגן? הוא שמח ללכת?

 

[michal@gal]

הילד בן 5

יש לו עוד שנה וחצי עד שהוא יעלה לכיתה א'. אם אני מסתכלת על עבודות שהוא עושה, שאני יודעת בבירור שהוא עשה לבד, אז הן נראות לי ברמה שמתאימה לגילו. הוא מצייר פחות "יפה" מאשר הילדים הגדולים יותר שבגן שלו, אילו שבשנה הבאה יעלו לכיתה א'. אבל כשהוא מצייר דברים מוחשיים, אפשר בהחלט לראות מה הוא צייר - אנשים, בית, עצים וכו'. הוא עדיין לא מחזיק את כלי הכתיבה מספיק יציב, ולכן עדיין לא מסוגל ממש לכתוב את השם שלו, אבל לפחות הוא מנסה. יכול להיות שבאמת יש כאן קטע חברתי. בבוקר, כשיש להם שולחנות לפעילות חופשית של ציור, ופאזלים, יש להם גם שולחן של "לייזי" (סוג של משחק הרכבה), והוא מעדיף ללכת לשם יחד עם החברים שלו, לבנות רובים ומכוניות ולשחק משחקי דמיון, מאשר לשבת ליד שולחנות הציור עם ה-"בנות". הוא תמיד שמח ללכת לגן, ויש לו הרבה חברים, איתם הוא גם נפגש אחה"צ.

 

[bambi31]

הי מיכל,

את מספרת משהו שמאד מוכר לי. בני בן 4.5. בגן הוא לא מצייר , לא גוזר, לא מתעניין בכלל בכל מה שקשור ליצירה. בבית, לעומת זאת, הוא גוזר, מדביק, מצייר. כשצריך להכין דברים לגן (לדוגמא עץ משפחה) הוא הציע להשתמש בדבק וחול וצבע עלים. בבית הוא נהנה לעשות עבודות יצירה. לדעתי, ההבדל הנ"ל נובע מהעיסוק החברתי שלו בגן. הוא נוהג להסתובב בחבורה יחד עם עוד 4-5 בנים. לחבורה הזו יש מנהיג שכולם מנסים לחקות אותו ולרצות אותו. מאחר והילד הוא די נחמד לי אין שום בעיה עם ההתנהגות הזו, מה שנקרא "מנהיג חיובי". ההעדפות שלהם הם יותר במשחקי דמיון-אבירים, צבי נינג'ה, וכו' ובזה החבורה מתעסקת רוב הזמן בגן. אם המנהיג ייגש לצייר סביר מאד להניח שכולם יעשו זאת אחריו. אם לא אז לא. מאחר ואני יודעת שהוא לא חסר את הקישורים למוטוריקה עדינה אני לא מודאגת ולא הולכת איתו לאבחון. הייתי רוצה שיהיה לו יותר רצון משלו ושהוא לא יגרר אחרי המנהיג כל הזמן, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

 

[irisgh]

וואו, כבר בגילאי 4-5 זה ככה?

 

[bambi31]

לצערי הרב....

הילד נכנס השנה לגן חדש. בגן יש חבורה של בנים שנמצאים יחד זו השנה השלישית ברציפות. מכל הילדים בגן הבן שלי בחר להתחבר להם. מאחר שהם כ"כ מאוחדים היה לו מאד קשה בכל תקופת הקליטה בגן. עכשיו הכל כבר זורם אבל לצערי אני מרגישה שמאד מאד חשוב לו לרצות אותם ולנהוג כפי שהם נוהגים. למשל,אם הולכים אחרי הגן למכולת אז בני יקנה בדיוק אותו דבר כמו חבר שלו, ומאחר והמנהיג לא חובב עבודות יצירה יוצא שכולם אחריו....העדר

 

[אפרתש]

הייתי בודקת בשני כיוונים -

קודם כל, להביא לגננת משהו שהוא עשה בעצמו. באמת בעצמו. ציור או הדבקה שהוא עשה ללא כל עזרה. כעת, אחת מן השתיים - הגננת תאמר שאלה דברים שבאמת לא מתאימים לגילו. אולי הוא מצייר הרבה, אבל לא בהתאם למצופה מגילו. ואז יש לבדוק האם יש בעיה מוטורית. או הגננת תגיד שהדברים שהוא עשה מראים שאין לו כל בעיה מוטורית, ואז צריך לבדוק למה בגן הוא לא עושה את זה. אולי מישהו העביר עליו ביקורת פוגעת? אולי יש ילדים שעושים דברים הרבה יותר מרשימים, והוא לא רוצה להתחרות? אולי הוא מעדיף פעילויות אחרות? אולי משהו באיך שהם מנהלים את "שעת היצירה" לא מתאים לו? (חייבים לשבת, אסור לדבר, דברים כאלה).

 

[michal@gal]

כשהעמקתי לשאול את הגננת

נראה לי שמה שממש מפריע לה זו העובדה שהוא לא ניגש מיוזמתו לשולחן היצירה, אלא רק אם אומרים לו, ובגלל זה נראה לה שהוא נרתע מהצורך לצייר, ומכאן היא מסיקה שיש לו בעיה מוטורית. כשממש לחצתי עליה היא אמרה שאולי יש כאן העדפה לעניין החברתי.

 

[קורל5]

אם הוא לא ניגש מיוזמתו

אז בכלל אין לו בעיה

הגננת צריכה לעודד אותו להציץ מידי פעם בעבודות יצירה ולגרות אותו בעבודות מרתקות

שהוא ירצה לגשת ליצור

 

[צימעס]

הנה קדוגמה איך יכול לקרות כזה דבר:

http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=149&msgid=27857060

 

[שרוֹן]

זה מקרה הפוך ../images/Emo13.gif

הילד שלה מצייר בבית ולא בגן. אני יכולה לזרוק עוד ניחוש (נו, מנסיון). אולי הוא לא אוהב את המולת הילדים. אולי הוא לא אוהב שכל הילדים מציירים ביחד והוא לא יכול להשתמש במה שהוא רוצה. בקיצור, הוא אוהב לעבוד, אבל בלי שיעמדו לו על הראש.

 

[צימעס]

לא קראת עד הסוף...

במקרה שהבאתי, הגננת משלימה ציורים של הילדים. לדעתי זאת יופי של דרך לסרוס כל רצון לצייר בגן.

 

[שרוֹן]

אה, איכשהו הבנתי ההפך,

דוגמא לאיך שהילד מצייר לא משו בבית ומביא ציורים "מדהימים" מהגן. וכן, זה בהחלט יכול להרוס את כל הכיף לצייר בכלל...

 

[dana3111]

אצלנו זה הפוך, מור בן שנתיים, בגן

אוהב מאד לשבת עם ספרים, פאזלים ומשחקי קופסא, מצייר ועובד עם בצק, בבית- רץ-קופץ ומנסה לעוף.....לפי מה שדיברתי עם הגננת זה כנראה נובע משובע של מחקי בית שנובעים מהחורף....ובבית הוא פורק אנרגיה... מדי פעם הוא קצת עושה דברים כאלו שקטים בבית, אבל לרוב הוא כנראה ממצה את העניין בשעות הרבות בגן.

 

[רוני של יובל ומאיה]

גם יובל ככה!

בבית בקושי מוכנה לצייר קצת, פאזלים וכו' - כמה דקות ועוזבת. בגן היא מתרכזת יפה ועושה את כל מה שהילדים האחרים עושים בפעילות. אבל באותה מטבע - בגן היא אוכלת נהדר ובבית עושה טובה שמכניסה פרור אחד לפה. לדעתי חלק ניכר מזה הוא שההתנהגות בחברת ילדים אחרים היא אחרת מאשר לבד. כשכל האחרים משחקים/לשים/מציירים/אוכלים, אז גם היא.