חיכיתי לך
לא שיש לי הרבה לספר, ובכל זאת.
הטוב של השבוע: מצאתי את ההגדרה המילונית הכי יצירתית ומעמיקה שראיתי אי פעם:
הוֹ [ מילת קריאה לאבל או לשמחה] הוֹי. מילון אבן שושן. כמו כן, בערך נמר מצורפת תמונה של טיגריס.
ועכשיו ברצינות: היו כמה התרגשויות משפחתיות ששימחו לי את החיוך עוד יותר. מזג האוויר קר אבל מושלם כבר כמה ימים: בשמיים אין אף ענן שיסתיר את השמש, והיא בלי בושה מתרפקת על הכל, כולל אותי. האוויר צלול כל כך - יום יום פתחתי חלונות לרווחה ונשמתי הכי פנימה שרק אפשר ומה שלא נכנס לריאות נכנס ללב. זה מרגיש כמעט אביב, ואביב עושה לי טוב.
הפחות טוב של השבוע: שירו איתי
ואיך קרה, ואיך קרה / ואיך קורה עדיין / שהחולשה צומחת שוב...
הידיים לא תפקדו בגרוש, רוב הזמן פשוט נתלו משני צידיי ללא תנועה כמו משקולות על חבל גמיש מאוד, ואם תנסו פעם להסתובב עם חבל גמיש מאוד ומשקולות במקום ידיים תגלו שהם מיטלטלים ומשנים את גובה הכתפיים עם כל צעד, נחבטים בדברים שהם לא לא אמורים להיחבט בהם, ודי מפריעים לשיווי המשקל. פיזיקה איז אה ביץ'. טוב שלפחות האצבעות עבדו.
מאכל השבוע: לא זוכרת, אבל היו דברים טובים.
סרט/סדרת השבוע: סרט כלשהו עם ג'וליה רוברטס, שבעיקר גרם לי לחוש צינית אחריו. צפיתי כי עם הרגליים והידיים שלי, כלומר בלעדיהם, לא הצלחתי לקום מהכורסה
ספר השבוע: ספר עיון - לכסות בשקוף / עדי פינקלשטיין. ספר לכיף - רומן רוסי / מאיר שלו (למרות שקצת קשה לי איתו כי לאחת מהדמויות הראשיות יש שם של מישהו שאני מעדיפה לשכוח)
בילוי/ יציאת השבוע: סעודת שבת אצל ההורים, אחרי עידן ועידנים שהתגעגעתי מרחוק.
שיהיה לנו שבוע נפלא ושלכל אחד יהיה מזג האוויר החביב עליו
