חסרת תקנה טכנולוגית שכמוני. הקישור הוא
אל הפוסט - התרסקת - שהעליתי עכשיו בבלוג: מיומנה של טבעונית מתחילה.
ציטוט ממנו:
הימים העייפים של התקופה האחרונה. הימים הסוחטים ואת הנסחטת. השקט שלא מגיע. כאבי-הראש. איים של הווה. אוקיינוסים של לא-כאן. הסופה המאיימת להתרחש. גארי יורופסקי ש"הלוואי שיאנסו את הנשים שבגללן החיות נאנסות כדי שהן ילבשו פרווה". העיף את מה-שמו מהכיסא או לא העיף? מתי את מגיעה בכלל לחשוב על זה. כן יורופסקי? לא יורופסקי? כן זעם ושנאה? כן חמלה והבנה? לאט-לאט או קדימה הפועל קדימה (או איך שהם צורחים את זה הלהוטים לגולים)?
ואת. הרי
