מוזה שלום רב

מוזה שלום רב

קוראים לי יעל ואני בת 21 כבר הרבה זמן שאני קוראת את ההודעות שלך ואני חושבת שאוכל להתייעץ איתך אני מאד מקווה שתסכימי אני כמעט ולא מתייעצת אם אף אחד כי אני לא בוטחת באף אחד אולי מעל גבי נייר אפשר לספר את הסודות הכמוסים בבקשה ממך צרי איתי קשר אני אובדת אצות
 
יש לי בעיה

תראי אני לא יודעת יש בעולם המון בעיות וכל פעם שלאדם יש בעיה הוא חושב שהבעיה שלו היא הכי גדולה. לפני חצי שנה רציתי להתאבד כי לא מצאתי את מקומי בעולם אבל ההורים שלי ראו שאני בבעיה כי התחלתי לרזות(הגעתי למשקל של 42 קילו)והם שלחו אותי לפסיכולוג כדי שאפתור את הבעיה ואמצא את הכיוון שלי פעם לא האמנתי בפסיכולוגים אבל נוצרה ביני לבינו כימיה שפשוט נפתחתי לפניו ונרפאתי(ולי קשה להיפתח בפני אנשים)עכשיו הבעיה שלי שונה אני משקרת המון וגם גונבת ואני עושה את זה במודעות מלאה ולאחר מעשה אני לא מצטערת זה מה שמפליא אותי.ההורים שלי לא חינכו אותי לזה וזה מה שגרם לי ולחבר שלי להיפרד ואני יכולה להבטיח לך שאני והוא אהבנו והיינו ביחד 4 שנים והוא ניסה לעזור לי עד שהוא הרים ידיים וחבר שלי לשעבר לא מרים ידיים בקלות ואם הוא נשבר אז זה אומר דרשני.בכל אופן אני ממשיכה את הטיפולים אצל הפסיכולוג אבל מרגישה חרא עם עצמי ועם מה שעשיתי ההרגשה שלי שאיבדתי הכל ואין טעם לכלום.אני מקווה שתוכלי לייעץ לי בבקשה אל תחשבי עליי דברים רעים אני לא אדם רע המעשים שלי מהשטן.תודה יעל
 

שיריה

New member
זו את שכתבת

"אם מאמינים בעצמך, השמיים הם הגבול" אז קודם כל תאמיני בעצמך. תאמיני שאת מסוגלת לצאת מזה. וכמו שכתבת... השמיים הם הגבול. את לא אדם רע בהסיבה הפשוטה שזה מפריע לך כל כך ושאת מנסה לטפל בזה. תנסי לחשוב מה הסיבה שגורמת לך לקחת דברים שלא שלך, ולטפל בסיבה. יום נפלא לך
 
את צודקת אבל...

שיריה יש משהו בדברייך אבל אני יודעת שאני עושה דברים כדי שישימו לב אלי בעבר הייתי עושה דברים חיוביים אני לא יודעת מה קרה שהכל התהפך.בכל אופן כולם התנתקו ממני ואתמול אני וחבר שלי נפרדנו אחרי 4 שנים.אני מרגישה שאני נופלת לתוך תהום ואני לא יכולה לצאת מזה.ההורים שלי לא רוצים אותי בבית ואין לי לאן ללכת.אחי הגדול לא רוצה לדבר איתי ואחי הקטן קרא לי גנבת ושקרנית.מפה אין לי לאן להמשיך ואני מרגישה אובדת אצות.
 

ה מוזה

New member
../images/Emo20.gif

יעל יקרה .. כבר בכותרת ההודעה שלך נמצאת התשובה "יש לי בעיה " וזה הצעד הראשון והחשוב ביותר ..להודות שקיימת בעיה והנה עשית את הצעד הזה , את לא אדם רע ואינני חושבת כלל וכלל שאת כזו .נפש האדם היא שברירית ורכה גם הנפש שבך .. שמחתי לקרוא שיש לך תמיכה של ההורים ופסיכולוג שאת מוצאת בו תמיכה ומקום לקבל בו עזרה .. גם הנפש זקוקה לפעמים לעזרה וטוב שיש לך את אותה היד התומכת האוזן הקשבת .. אני חושבת שהמעשים שלך הם פשוט זעקה פנימית לתשומת לב וכמו כל זעקה חשוב שיהיה מי שישמע אותה .. ויש לך את מי שישמע ויקשיב כתבת שאת שלאחר מעשה את לא מצטערת ובסוף המכתב שלך יש את השורה הזו "מרגישה חרא עם עצמי ועם מה שעשיתי " יעל יקרה .. כולנו טועים ושוגים כל עוד יש בתוכנו את היכולת להודות שטעינו ..שיש בעיה אז יש את היכולת לשנות את הדרך ולפתוח בדרך חדשה מצרפת לך קשורים לארגון סהר תמצאי גם שם תמיכה אוזן קשבת והבנה תוכלי להעזר גם בתמיכה שלהם
בהצלחה ....
 
למעלה