מוות

[58gulon]

מוות

אני יודע שרובכם די בחיים, אבל מעניינת אותי דעתכם על רגע המוות. איך אתם רואים אותו, מה הפעולות שאתם עושים לקראתו - (אם בכלל) וכל מה שעולה על דעתכם

 

[דניאל גליקר]

הנושא לא מעסיק אותי כלל

 

[sidharta]

מוות ../images/Emo129.gif

האמת היא שהנושא העסיק אותי לאחרונה, מכיוון שהיו לי שתי תזכורות החודש- מותו של דודי מסרטן, והאזכרה של סבתי, שנפטרה שנה שעברה. אני חושבת שתזכורות על מוות הן שיעור חשוב על הארעיות. כולנו מבינים שכלית שבסוף החיים יש מוות, ושגם אנחנו עתידים למות. בפועל, נדמה שרוב בני האדם חיים באשליה שהחיים הם נצחיים, שהאני, כפי שאני מכיר אותו ברגע זה אינו משתנה. התפיסה האנושית שלנו אינה מסוגלת לתפוס משהו מעבר לקיום הנוכחי שלנו. כשאני נעשית מודעת לזמניות שלי, אני משתדלת להיות מודעת גם לתהליכים שעוברים עלי ברגע זה, במה שאני מכירה כקיום שלי, ואולי כך אבוא מוכנה יותר אל סופו... לצערי, גם אני נוטה ללקות באשלייה הזו, לשכוח את רעיון ה"אניצ'ה". יש בי נטייה לבזבז את הזמן על עיסוקים שוליים, על העלאת גרה של מחשבות ורעיונות, ואני נותנת לעצמי להיות נשלטת על ידי התאוות. מי ייתן ואהיה מודעת יותר. כל יום, כל שעה, כל דקה. כל רגע ורגע, על מנת שאנצל מחיי את המיטב. מי ייתן וכולנו ננצל את המיטב מהחיים הקצרים הללו...

 

[לקשמי]

שאלה

כאשר את כותבת על הזמניות ועל החיים הקצרים האלו, האם את מתכוונת לחיים בגוף הפיזי הזה בלבד? האם את מאמינה שיש חיים שהם נצחיים, מעבר לגוף הפיזי?

 

[sidharta]

תלוי למה מתכוונים ב"חיים".

במוות, התכוונתי גם למוות של הגוף הפיסי, וגם למוות של מרכיבים תודעתיים- זכרונות, רעיונות, רוב מה שאנחנו קוראים "אישיות". האם משהו ממשיך הלאה? אולי. אני לא מאמינה שיש ממש "נפש" אחידה שמתגלגלת הלאה, אבל אני כן מתחברת לרעיון (ומשתדלת לא להתפס אליו כאל אמת קיימת, באמונה עיוורת) הלידה מחדש, להתהוות מתוך התשוקה להתהוות, להתקיים, שקיימת בכל מי שאינו מואר. אני כן מתחברת לרעיון שחלק מה"אישיות" כן עובר- המשקעים, התשוקות העמוקות, הבסיסיות שלנו. שינויים מתרחשים בהכרה כל הזמן, יש מחשבות שעולות וחולפות, יש תחושות שעולות וחולפות, ובהרגשה שלי, גם ה"אני" שמורכב מהן, משתנה כל הזמן, חלקים ממנו מתים ונולדים ללא הרף. ומוות, לדעתי הוא פשוט שינוי רחב יותר, מהותי יותר של הגוף וההכרה...

 

[dharmax]

->

יפה מאוד... בהחלט תואם לדהרמה... התפתחי על זה שרשור בקומונה?

 

[dharmax]

->

"כפי שפסיעתו של פיל היא הפסיעה הגדולה ביותר בין בעלי החיים, כן המחשבה על המוות היא המחשבה החשובה ביותר מבין כל המחשבות" ~בודהא קומונת מדיטציה והתפתחות רוחנית

 

[בדיחהקוסמית]

ואללה?

שיחקתי אותה

 

[בדיחהקוסמית]

תספת מרובה לא תפסת

אתה שואל על דעה, ראייה של מה שלא ניתן לראות, פעולה לקראת העתיד (מתי בדיוק?) גיליתי ש"מוות" בשבילי הוא תפיסה שכלית. והרי זה מסתורין לא ידוע, בדיוק כמו החיים, בדיוק כמו כל רגע. אנחנו מניחים הנחות שונות ומשונות בנוגע לאותו רגע בו משהו ישתנה בעתיד. המוות הוא ההיפך מהחיים? יש אחרי אין אחרי? גלגולים או סאלטה לאחור? מכיוון שיש בנו יצר הישרדות, השילוב יוצר פחד-מוות, ואמונות נגררות. היום אני מעדיף להיות מציאותי ולחדור אל החיים עכשיו, ובחיים עכשיו המוות מתחבא. מעדיף לראות איך אני פוחד לאבד את זהותי היום. המוות נראה לי כמו הזמנה לסרט עם מקומות שמורים. רק כל הקטע הזה עם הפרסומות לפני די מעצבן!

נא לכבות טלפונים סלולריים לשבת מקדימה!!!!!

 

[ormayo]

אני מוכרח להודות...

אני מוכרח להודות שגם אני בזמן האחרון חשבתי על זה קצת. כמו שאמרו קודמי, אני גם חושב שזה רק עוד מכשול בחיים שלנו, אני מאמין שהמוות יותר יפה ממה שמתארים אותו, אחרי כל החיים האלה, באמת צריך מנוחה, אתה נח, ובסוף חוזר (גלגול נשמות)...

 

[dharmax]

->

האמת היא, שלמדתי, כי הגישה היוגית והבודהיסטית רואים את המוות בצורה מאוד שונה: לא כמכשול, או מנוחה, וגלגול נשמות זה דבר שונה ממה שבד"כ תופסים אותו. בבודהיזם הטיבטי ביחוד, לנושא הזה יש חשיבות גבוהה עד מאוד, והוא נחקר עד כדי כך, שהמומחים שלהם, מכירים את המוות הרבה הרבה יותר טוב משאדם ממוצע מכיר... את החיים. זהו לפחות הרושם שאני מקבל. ברכות

 

[מ נ ו ר ה]

זה מעניין. גם ביהודות יש קבוצות

שמתעסקות בדברים האלה. אם יש לך חומר, אולי תביא. לי,בכל אופן יש בעיה עם זה שאנשים חיים מתעסקים בדברים כאלה, שלא ניתנים לבדיקה בשום צורה. בקבוצה היהודית שעושה את זה, זה נראה לי כמו כלי לשליטה ולהפחדה.

 

[dharmax]

->

גם אני לא בעד דברים שלא ניתנים לבדיקה בשום צורה בכלל. בכל אופן, יש את הספר "ספר החיים והמתים הטיבטי" של סוגיאל רינפוצ'ה. מומלץ בחום. ברכות

 

[אוהב טבע]

רגע של מוות

השבוע באחד הלילות היה לי מקרה מוזר. היתה לי מעין הזיה בשעות הלילה המוקדמות או בבוקר מוקדם ולא העליתי זאת על כתב כך שאני לא זוכר במדוייק. בהזיה זו, נראה היה לי שאני בשעה האחרונה של חיי ובאים לקחת אותי. לא יודע מאיפה זה בא.. הרי ברור שבהווה שלנו היום קיים גם העתיד וגם העבר, ו30 שנה, 40 שנה עוברים ביעף.. עד שיעברו יש הרבה מה לעשות..אבל כנראה זה בהשפעת הפסימיות שלפעמים נדבקת אליי או בגלל שאני רואה אחרים קרובים אליי מזדקנים. שבת שלום