מוות...

[conatus]

מוות...

אני באופן אישי מצהיר שאני מוכן לקראתו. אני מוכן למות ללא חשש וללא פקפוק. אני מוכן לעמוד אל מול הלא נודע ואי הודאות שלאחר המוות באומץ ובגאון. אני רואה במוות דבר טבעי בדיוק כמו החיים עצמם מפני שמוות הוא מהלך טבעי של הטבע שבא מהטבע. זהו סדר העולם וזהו הגורל המשותף של כל היצורים החיים... מה דעתכם על המוות ומהי תחושתכם לקראתו בהנחה שהוא יבוא ויתפוס כל אחד מאיתנו ?

 

[Falcor]

מה דעתי על המוות ?! .

שיקח את הזמן שלו ..

עכשיו ברצינות .. אני חושש מהלא נודע כמו רובנו .. למרות שזה דבר טבעי .. אבל כל דבר שהוא לא ידוע הוא מפחיד .. אני אישית חושש .. אבל לא בצורה מוגזמת.

 

[אילנהחלפ1111]

גם אני חושבת על המוות וקבלתו...

אך רחוקה מלהיות אמיצה לקראתו אני מוצאת את עצמי חושבת לא פעם על הנושא ומרגישה שאני משלימה ומקבלת במחשבה אך מה. ואיך אגיב אז? רק הזמן יגיד אך עדיין לא מוכנה לקבלו יש לי עוד הרבה מה לחוות, להנות, לגעת, ולהתנסות שיחכה אי שם אני בטוח שלא אפחד אם אמוות כך: והנה שיתוף - ביום חתונתי (כבר התגרשתי כן) 5 דקות לאחר טקס החופה התמוטט אורח רחוק (לא מהמשפחה) לאחר שהשתולל ללא הפסקה ונפטר לי בחתונה באמצע הרחבה מוות כזה לאחר ארוחה שתיה ריקודים ככה בילוי ולמוות בטוח שלא אפחד מהבילתי מודע אך בלי להרוס לאף לא אחד את שמחתו ממוות כזה יש צורך לפחד? אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות

 

[loquado]

קונאטוס

להצהיר שאתה מוכן לקראת המוות זה דבר אחד, ולקיים זה דבר אחר. אני ממליץ לך בחום לקרוא את "ספר המתים והחיים הטיבטי", שנותן פרספקטיבה יפה לעניין. רק שתדע : בעבר הרחוק ועדיין כיום ברחבי העולם ישנם אנשים שכל חייהם מוקדשים למוכנות הזאת לקראת המוות. להצהיר על האומץ לקפוץ מגג זה קלי קלות, להצהיר על נכונות לגדל ילדים או להתחתן זה קל. אנחנו בעולם המעשה. לעשות זה תמיד יותר קשה . לעשות דבר נכון זה הכי קשה. (מעשה התאבדות לדוגמא הוא לרוב ביטוי של פחדנות ולא של אומץ) -אישית אני מפחד מהמוות פחד מוות וזה למרות שעשיתי כמה צעדים במשך כמה שנים טובות בכיוון הנכון... אני מציע לך לכבד את המוות שלא יזלזל בך )

 

[conatus]

loquado הרוח הנגדית...

בעולם המעשה עושים ! ועושים בחכמה ! אין אני יכול למות על מנת להוכיח לך שאינני ירא מהמוות אך אני יכול מילולית לבטא את תחושתי וכך אני עושה... מעניין לדעת שישנם בני אדם המתכוננים למוות כל ימי חייהם ! בוא לא נשפוט מתאבדים ואת מעשיהם... כשעל אדם גובר משהו מעל יצר הקיום הרי מדובר במשהו בעל עוצמה שבלתי ניתנת לתיאור ואנו כלל לא יכולים לתפוס זאת... אני מכבד את המוות באותה המידה שאני מכבד את החיים. ובדיוק כפי שכתבתי בהודעתי - מוות הוא טבעי. הוא כ"כ טבעי בעיניי בדיוק כמו לקלף בננה... אנו היצורים החיים מצייתים לחוק השימור העצמי וההתמדה ( כל ישות שואפת להתמיד בקיומה ) ומתוך כך אנו שואפים לשלמותנו בצל הידיעה שביום מן הימים נימצא במצב ההפוך לשלמות זו - המוות שלנו. יש בנו פחד מהמוות והפחד הזה הוא טבעי ביותר שכן הוא משמש אותנו ככוח מניע בדרך לשמירה על השלמות שלנו. לו לא היה המוות לא היה ממה להישמר והחיים היו נראים לגמרי אחרת. את הפחד הזה יש לראות רק באופן הזה וברגע שרואים אותו כך הוא חדל להיות מאיים... הגלים בים מתרוממים בזכות רוח נגדית. המוות הוא אותה רוח עבורנו...

 

[loquado]

מה שעושה גלים

הוא רוח גבית. מה שעושה אותם חלולים כשהם נשברים בחוף היא רוח נגדית מהחוף. המוות הוא טבעי ... -לטבע. אנחנו יכולים להיות בסרט אחר.

 

[שמירה]

אתה מת למות, הא קונאטוס?../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif|חיבו

שמחה שאתה כאן

 

[conatus]

שמירה את מפגינה רגשות...למה ?

אינני מבקש את המוות,אני משלים איתו ! אינני ירא מהמוות, אני מתחבר אליו ! אינני מתכוון לוותר למוות, אני נלחם בו כל ימי ועוד אלחם ! אני יודע שמוות הוא הכרחי ואין זה מן התבונה לפחד מההכרחי אלא יש לקבלו בתבונה ובאהבה בדיוק כפי שאנו נוהגים עם מזון שגם הוא הכרחי לנו...

 

[Swicca]

לדעתי לפחות ... עם תביני....

.... את משמעותו של המוות מה הוא מביא איתו מה התוצאות וההשלכות לכך ... את כבר לא תפחדי ממנו כי בעצם תדעי אותו ... ואולי גם תוכלי לדחות את בואו באמצעי זה !

 

[שמירה]

כי אני בחורה רגישה עם חוש הומור ../images/Emo8.gif

תראה, הקונץ הוא לא להשלים עם המוות או לקבל אותו, אלא לדעת ולהיות בהכרה שהוא יבוא. האם אתה יכול להגיד על עצמך בכנות שאתה חי בהכרה שתמות יום אחד?? אני לא. כי אם הייתי בהכרה כזאת, הייתי חיה לגמרי אחרת. הייתי מיחסת חשיבות נעלה לכל דבר, הייתי חיה, בפועל חיה. ישנם אנשים בינינו שיותר מתים מאשר חיים. הם לא חיים באמת, הם מעבירים את הזמן. זה לא נקרא לחיות. מי שיודע שהוא עומד למות - הוא האדם החי.

 

[Swicca]

כל הקטע הוא שהפחד ....

.... שלנו מונע על ידי כך שנפגע .. לכולם יש פחד מלהפגע אבל על מה זה באמת על המוות אף אחד לא בטוח מה יקרא אחרי שימותו ומאוד מפחדים מאותו דבר הנקרא מוות ובעצם הפחד שלנו הוא לא בדיוק על כך שנפגע אלא שתיהיה סכנה למוות ,לא !? (הקטע של הלהפגע הוא חלק קטן אבל בסיסי) ומי שמונע על ידי פחד ממוות הוא זה שבעצם לא חיי בכלל עם נלמד להבין את המוות לא נצטרך לחשוב עליו או בכלל לפחד ממנו או מהחיים פשוט נוכל לחיות אותם ולהנות מהם ... ומתי אמרתי שצריך לקבל את המוות ולהשלים איתו ... אני אמרתי שצריך להבין אותו כי זה כמו ילדים קטנים שמפחדים מהחושך כי הם לא רואים מה יש בו וממלאים אותו בשטויות כגון מפלצות וכ'ו וכשהם מבינים שאין בחושך כלום חוץ משלווה הם כבר לא מפחדים ממנו ומצליחים להרדם בלי בעיות ... ^_^ מקווה שהבנת אותי ..

 

[זכיר]

"מהו המופלא מכל?"

"המוות מתרחש סביבנו יום יום ועדיין אנו חיים כבני אלמוות" ועוד דבר, מוות, בדומה ובשונה מנפילה מצוק- הבעיה היא הדרך לשם, לא הסוף. חי או מת

 

[Swicca]

היי ... אני דווקא חושב...

.. שהמוות כמו הלידה מחדש זה אירוע מיוחד כלפניו רק התחלה חדשה ולעולם לא סוף ... זו עת למסיבה ולא לעצב .. (טוב זו רק דעתי .. ^_^)

 

[מיכל מנדל]

ברוך בואך שימי../images/Emo24.gif

 

[nirte]

חזרתי הנה! וזה נושא אהוב עליי...

אני לא רוצה שהוא יבוא אבל אם הוא יבוא אני אלחם בו עד לרגע שאני ארגיש שזה באמת דבר טבעי ואז אני פשוט אקבל אותו.

 

[Swicca]

אבל עם הוא יבוא זה לא אומר כבר ....

... שהגיע הרגע !? (שלום אנשים מצטער שלא הצגתי את עצמי ,אני משתתף במקביל בפורום מאגיה וכישוף ופגאניזם בישראל ועוד כמה ירקות מהצד .. בקיצור נעים להכיר את כולם .. ובלה! )

 

[nirte]

לא.. אני לא חושב ככה..

זה שהוא בא זה לא אומר שכבר הגיע הרגע. הרגע הגיע ברגע שאתה בוחר שהוא יגיע. זו דעתי..

 

[Swicca]

תראי ...

... זה כמו שמשהו יחתוך אותך לשניים עם סכין אבל את עדיין לא חושבת שהגיע הזמן למות ... לא אותו דבר!? (אני מתנצל על התיאור הפיזי ^_^)

 

[nirte]

*תראה, *חושבת ../images/Emo8.gif

נגיד ואני אצליח לחיות. איך אני אחיה? חיים אומללים! אז אולי עדיף לי לא לחיות בכלל מאשר כל המשך חיי להיות אומלל. לכן, עדיף לי לקבל את המוות.

 

[nirte]

*חושב. זה מה שקורה שרושמים דברים...

שלא מרוכזים!