מוותר לנו?

[CaerBannog]

מוותר לנו?

ברי סחרוף הוא אמן מיינסטרים ישראלי. ברי סחרוף הוא אמן פופ מיינסטרמי ישראלי. ברי סחרוף הוא מוזיקאי. שכתב הרבה פסקולים, בניהם קלרה הקדושה, לנגד עיניים מערביות תומר והשרוטים ועוד... האם ברי מודע לקהל שלו, האם ברי מיצר להם משהו שהוא אוהב אבל דואג שכגם הם יאהבו אותו? בעודי מקשיב בפעם ה100 לפסקול של קלרה הקדושה, אני לא יכול שלתהות למה לא קיימת מוזיקה כזאת באלבומים ה"רגילים" של ברי, אקספרימנטליות ומורכבות קיצונית, שימוש יצרתי ברפטטיביות ובסמפלרים, קטעים אווריתיים ומחשמלים, שלא זורקים ז' על אפחד. למה "האחר" או "חם על הירח" הרבה יותר קלים להאזנה מהפסקולים, למה ברי סחרוף לא יוצא במלוא הדרו וקיצוניותו באלבומים שהם כיביכול אך ורק שלו ובשבילו? האם אפשר להגיד אפילו שהוא מפחד, שהוא מוכר לקהל? למה ברי סחרוף בוחר שלא להקליט אלבום קשה? למה האמן שמסמל בעיני כולנו את הטעם הטוב שמינסטרים הישראלי מחזיק את עצמו?

 

[אביavi2]

CaerBannog ידידי, אני חולק עליך...

אני לא אאריך יותר מדי, אז בשני משפטים... אני מסכים איתך שבמובןמסוייםברי הוא אומן מיינסטרים, אבל בטח שלא אומן פופ. קשה נראה לי להתווכח עם העובדה שהמוסיקה שלו רובה ככולה היא רוק. דבר שני דווקא הדוגמא שהבאת: "האחר", היא דוגמא לכך שברי לא עושה את התקליטים שלו במטרה שימכרו כמה שיותר. "האחר" הוא דיסק לא קליט בכלל יחסית למיינסטרים, וגם "סימנים של חולשה", למשל, הוא לא שיא המיינסטרים. אז למה קלרה הקדושה הוא משוג שונה? אני מתאר לעצמי שפשוט זה מה שהוא והיוצרים של הסרט חשבו שמתאים לסרט. הרי זה יה מגוחך אם הפשקול של קלרה הקדושה יהיה שירי פופ... יום מאושר!

 

[CaerBannog]

חברי, פופ זה לא סוג מוזיקה.

פופ זוהי מוזיקה פופלרית, ברי סחרוף הוא אמן רוק ועל זה אין שום וויכוח, אבל הרוק שלו הוא מאוד פופלרי, ולכן הוא פופ. אני לא אמרתי שאלה אלבומים קלים להאזנה, אני רק אמרתי שבייחס ל.. זה נראה כאילו את הקיצוניות ואת המוזקליות הרצינית ברי שומר לדבריםפ כמו פסקולים, והשאלה היא למה. למה, והאם השיקול של ניתן להאזנה ועבר רדיו קיים, ואני שטוח שהוא כן, השאלה עד כמה.

 

[exit_from_here]

המיינסטרים זז יותר בכיוון הרוק.

ברי היום הרבה יותר פופלרי ממה שהוא היה פעם.

 

[CaerBannog]

זה ברור מאליו.

השאלה שלי היא עד כמה החתירה למיינסטרים, מאפילה על "האמת המוזיקלית" אם ככה תבחר לקרוא לזה, עד כהמ ברי עןשה מה שהוא עושה כי זה בדיוק מה שבא לו.

 

[אשף]

איך אתה יודע שלא ?

הוא שיתף פעולה עם המון, אבל המון אמנים, לי נראה שהוא נהנה מזה. תשמע גם להיות מוצלח זאת הנאה. אתה לא תעלה לבמה עם משהו שקהל לא אוהב, בטח שיש שיקולים של קהל, אבל הוא לא פופי, אין "יומן ברי סחרוף", וכל מיני תעשיית לוואי, גם המילים, הלחנים, הכל בכלל לא דומה לפופ.

 

[CaerBannog]

אני לא, בגלל זה אני שואל.

ברור שברי לא זורק יותר מדי ז על אפחד, אבל ברגע שאתה ושמע את המורכבות והיופי והאלטרנטיביות של הקטעים בפסקולים, זה פשוט גרם לי לתהות. למה הוא חוסך מאיתנו דברים כאלה באלבומים האולפן הקונבציונלים שלו?

 

[קוקהקולה]

הוא פשוט רוצה למכור

בכל זאת, גם ברי סחרוף, ה-ברי סחרוף, הרוקר העברי האחרון, גם הוא צריך למכור. ועדיף שיחסוך בתקליטיו צדדים מסוימים בו (ויחשוף אותם בפסקולים), מאשר שיצא במסע פרסום עצמי באמצעי התקשורת. בדוגרי, אפשר להגיד שהוא נמנע מראיונות\ כתבות צבע בטלויזיה או בעיתון, ודי מתעלם מהתקשורת שמסביב. קשה למצוא עליו איטם במדור רכילות, ראיון אצל יאיר לפיד- נדמה שהוא אפילו לא שוקל את זה, כתבה ב '7 ימים' או סוג אחר של זבל שמוזקאים רבים ואחרים ממהרים לעשות כדי ליחצן את אלבומם. אפילו הופעה של שיר אחד באיזו תכנית טלויזיה קשה לגרד ממנו. מסקנה- ברי סחרוף רוצה למכור דיסקים. אם היה עושה מוזיקה בשביל עצמו הוא לא היה טורח לפרסם אותה. אני מאמינה שאת הצדדים המעניינים יותר שבו אפשר למצוא בקלרה הקדושה, או תומר והשרוטים שזה פסקול קצר יחסית אך משובח. מוזקאי הוא חיה מסחרית, יש יותר ויש פחות, אבל כולם רוצים למכור.

 

[ענת1986]

אני מסכימה- ועוד כמה נקודות...../images/Emo9.gif

בכללי, כל אומן, זמר או לא, רוצה להצליח, אך כיצד אפשר להצליח בלי קהל? התשובה היא שאי אפשר! בשביל האומן הקהל הוא כמו אוויר לנשימה, והוא זקוק לו על מנת להצליח ולהתקדם. במקרה של ברי, אפשר לראות את המסחריות בעיקר ב"נגיעות". "נגיעות" הוא אלבום שפונה לכלל האנשים, הוא אינו מגדיר קבוצת אוכלוסייה אחת, הוא לא מיועד רק למעריצים, אלא לכולם. בגלל סיבה זו "נגיעות" זכה לכך-כך הרבה הכרה. כמו כן, אפשר לראות את המסחריות בהיבט נוסף והוא פסטיבלים וימי סטודנט. שמתם לב כמה פעמים ברי הופיע בהם? אז שנגדיר את זה כמסחריות או לא? מצד אחד, ברי מוכרח לשיר בהופעות כאלה שירים שמוכרים לקהל, על מנת למשוך אותו מלכתחילה לבוא להופעה שלו. רוב האנשים מעדיפים מצב שבו הם מכירים את השירים ובכך ההנאה מההופעה גוברת יותר. הגדרת ההופעה כהופעה מנייסטרית- תגרום ליותר אנשים להגיע- והכסף יזרום... מצד שני, השירים המנייסטרים הם שירים טובים! לא מאחורי כל שיר צריך להיות עולם ומלואו... יש הרבה שירים פשוטים למדי, שלא נושאים מסר- ולדעתי אין עם זה כל רע. אני מודה שאני אוהבת שירים מנייסטרים... האם זה אומר שאני אוהבת את ברי ממוסחר? לא ולא- זה אומר שאני אוהבת את השילוב. ושילוב זה, לשמחתנו או לא, הוא דבר הכרחי. ודבר נוסף- ההודעה נכנסה להודעות המובחרות של הפורום

 

[yuli c]

מסכימה עם כל מילה...

 

[exit_from_here]

רוב הדיסקים שלו יצאו כשוליים.

דווקא "האחר" הוא הדיסק היחיד של ברי שיצא איכשהוא בתקופת המיינסטרים שלו והוא ממש לא דיסק מיינסטרים לרדיו. אפילו "נגיעות" יצא כשברי היה אומן שוליים והשירים מתוכו התפרסמו רק כמה שנים אחריי. לדעתי ברי עושה מה שבראש שלו,נגיד בהופעה עכשיו עם אהוד,שירי לדינו זה לא מה שמוכר,שירי לדינו זה מה שגרם לכמה אנשים לא להגיע-ועדיין הם עשו ופרסמו את זה שיעשו. ברי עושה מה בראש שלו,יכול להיות שבפסקולים הוא מרגיש צורך קצת שונה מהקהל הקבוע,הדרך היחידה לדעת וגם זה בספק-זה לשאול אותו.

 

[shulhi86]

האחר אלבום קל?

דווקא לי תמיד היה נראה שהאחר הוא אלבום קשה מאד. יותר קשה מהכל או כלום ומנגיעות... יש שם עיבודים קשים ועריכה מוזיקלית שגורמת לי להרים גבה כל פעם מחדש. הוא אלבום מאד לא רגיל ומאד לא הולך על הנוסחאות הרגילות. הרבה מהשירים לקח לי הרבה זמן לאהוב-וזה בידיוק מה שאני אוהב. לנכנע לך למשל יש עריכה מאד לא נקייה (בכוונה)... אוקי?

 

[CaerBannog]

אמרתי שהאחר הוא אלבום קל?

האחר הוא פיסגה יצרתית מאוד חשובה בקריירת הסולו של ברי, אבל אם אתה משווה את מה שקורה בדיסק הזה לפסקולים שברי כתב, אז זהו.

 

[ת מ ר ו ש ק ה]

האחר

לא אלבום קל גם לדעתי . לקח לי המון זמן לחזור לשמוע אותו אחרי הפעמיים הראשונות. יוכיחו כמות הסינגלים המעטה שיצאה לרדיו "מונסון" ו"האחר" ומונסון הוא השיר הפופיסטי היחיד שם (ועם זאת יפיפה) הקהל של ברי קונה את הדיסקים שלו למרות ולדעתי גם בגלל הכמעט חשאיות, ההרגשה של יחוד שיש מתי מעט ש"מבינים" אותו. ואגב באחר יש מוזיקה מאד עשירה עם המון רבדים ששומעים לפעמים רק אחרי כמה הקשבות. אולי הוא מושך לכיוון המיינסטרים ויוכיח השיר שלו עם מוקי. אבל לפחות נכון לדיסק האמיתי האחרון שלו הוא נשאר מורכב מוזיקלית וטקסטואלית

 

[המממ]

האחר עדיין יותר "קל" מסימנים...

שאני לא ממש מצליחה להתחבר אליו. חוצמיזה, לדעתי ברי הולך עם האמת שלו, ולא אכפת לו מאף אחד אחר. דוקא ללכת עם מוקי לביצוע (האיום, לדעתי) ל"משיח", לא אומר שהוא מנסה להיות מיינסטרים דווקא. ההפך- הוא מנסה כיוונים חדשים. חוצמיזה, פסקול זה משהו אחר, כי בסרטים בד"כ שומעים ברקע מוזיקה אינסטרומנטלית שאמורה ללכת עם האווירה של הסרט ועם התוכן שלו. לכן זה שונה מדיסק רגיל. גם בפסקול יש "עלילה". ומה רע שברי במיינסטרים? זה שהרבה אנשים אוהבים את המוזיקה שלו, אומר שלאנשים יש טעם טוב, ולא שהמוזיקה מסחרית. אני חושבת שחלומו של כל אמן הוא שהמוזיקה שלו תגיע לכמה שיותר אנשים. יש הרבה אנשים "אלטרנטיביים", שתופסים להם פוזה של לאהוב את מה שכולם שונאים. ומוזיקה שנשמעת כמו אופנוע מקרטע ותרנגול שחוט היא בשבילם שיא האומנות והיצירתיות. ואני, אישית, חושבת שזו לא מוזיקה. אמנם יש באמת אנשים שצליל מתכתי מאוד וחסר כל מלודיה עושה להם את זה, אבל מצד שני, יש הרבה אנשים שכאילו אוהבים את זה. רק בשביל להיות מאאאגניבים. לא צריך לתפוס בעלות על המוזיקה של ברי. אמנם זה נחמד כזה, להיות מסתוריים ולא מובנים (גם לכם אומרים כל הזמן שהוא מזייף?!), אבל מצד שני, מיליון אנשים אוהבים את "נגיעות" ועוד יותר מזה, מזמזמים להם את ככה זה, סתם, כי זה שיר יפה. לדעתי זו מחמאה לאמן שכמה שיותר אנשים אוהבים אותו והוא עדיין שומר על מקוריות ומשתנה מאלבום לאלבום. צריך לעשות אבחנה בין אלבום רגיל לפסקול, כי יש להם קונספט שונה... ואני אשתוק עכשיו!!! סופשבוע טוב ושקט שיהיה לנו!

 

[ת מ ר ו ש ק ה]

../images/Emo45.gifהוצאת לי תמילים ...

תמר שדוקא רואה את עצמה מזוהה כמיינסטרים ולא רע לה עם זה..

 

[yuli c]

אני מאוד מסכימה איתך רק...

אני מסכימה עם זה ש"האחר" יותר "קל" מ"סימנים..." ועם כל מה שאמרת על הבדל הקונספנט בין אלבום רגיל ולפסקול. בקשר לשיר של ברי עם מוקי "משיח" אני דווקא מאוד אהבתי את הביצוע. אני חושבת שהניגוד בין שניהם יצר דבר מעניין. ובכלל אהבתי את השיר בביצוע של ברי ומוקי (ואני יודעת שאני בדעת מיעוט...)

 

[קוקהקולה]

yeh, well...

יש הבדל בין פסקול של סרט, שהשירים (מוזיקה) בו נועדו כדי לשרת באופן מסוים את התמונות המוצגות, לבין מוזיקה שנועדה לעמוד בפני עצמה... אולי בגלל זה גם אפשר להגיד שהחופש ביצירת פסקול הוא מצומצם יותר, ובהחלט אפשר להגיד שברי אולי לא מנצל את כל החופש שיש לו, לעשות ככל העולה על רוחו בתקליטים שהוא עושה. אבל קשה לתאר את המוזיקה שלו כפופ, ולמרות שיש בה צד מסחרי, היא רחוקה מלהיות מסחרית כמו אביב גפן למשל או שאר אמנים אחרים בארץ שמשייכים את עצמם לזן אחד של מוזיקה ולא טורחים לשנות צבעם עם השנים. אפשר להגיד על "נגיעות" שהוא האלבום שנשמע הכי ממסוחר מכל תקליטיו של ברי, לעומת "האחר", שם הוצגה מוזיקה שונה לחלוטין ממה שמכיר הרוק הישראלי. בכל זאת, אמן שמתפרנס מהמוזיקה שלו צריך למכור, ואני מאמינה שכל אחד, אפילו ברי סחרוף, שוקל לעיתים את דעת הקהל, במודע או לא.

 

[אשף]

אביב גפן ממוסחר ?

 

[קוקהקולה]

כן

הוא לא מחדש הרבה, המוזיקה שלו מונטונית ואולי קצת רדודה. יש לו שירים מעולים, אבל גם כאלו שנדמה שכתב אותם בשביל לרצות את הקהל. הרבה פעמים הטקסקט שלו נורא בנאלי, נשמע כאילו הוא הפשיט אותו כדי שיהיה ברור יותר. כל הפוזה הזו שהוא מוכר מעבר למוזיק- זה שקר אחד גדול, בהופעות שלו יש אפילו גוון פשיסטי. צבא של ילדים שהולכים אחרי המנהיג- אביב גפן, והם בקושי יודעים איך קוראים לראש הממשלה האמיתי. אני בעד שלום, ובהחלט מעדיפה אביב גפן- אבל תשאל אותי, הוא חיה מסחרית שיודעת טוב טוב את העבודה.