מודעות

[בן טל-שחר]

כן, גם אני מאד בקטע של "לא לתת לאנשים את מה שהם לא מבקשים"

 

[מלחייה מתוקה]

גם אני בשלב

מסויים בחיים שלי לא הייתי מוכנה לקבל את הידע הזה, לכן ציינתי את זה כי אני מבינה את זה. גדלתי על משהו אחר, על חנוך מסויים, בסביבות שונות, עם תקשורת מבלבלת, כל אחד נמצא במקום אחר מבחינת התפתחות אישית. כל אחד אוחז בהתנתגדויות כלשהן.

אני יודעת גם שבעוד שנה למשל מהיום או אפילו חודש, כשתקרא את הטקסט הזה, הוא ישמע לך אחרת לגמרי ותבין ממנו דברים אחרים, כי "תשמע" ממנו ו"תקבל" ממנו דברים אחרים, כי תהיה מוכן אליהם יותר במידה ותעשה עבודה של שחרור . יש דברים שעדיין לא אפשרי לאנשים לשמוע ולראות כי הם לא מסוגלים.. לכן האמונה מאוד חשובה ולכן לידע חדש צריך להגיע פתוחים.

סתם דוגמה - שני אנשים,האחד אופטימי השני פסימי. האופטימי יראה את כל התכונות החיוביות בסיטואציה מסוימת, הפסימי יראה את כל התכונות השליליות בסיטואציה מסויימת. איך תסביר? כי הפסימי לא מסוגל לראות , הוא לא מ ס ו ג ל לראות את החיובי עדיין. אבל הוא יכול להיות בתהליך.

 

[בן טל-שחר]

"זה מה שרציתי באותו רגע הרגשתי שזה חשוב"

וגם: "הרגשתי צורך חזק לכתוב את זה. לא יודעת למה בדיוק....."

 

[מגדלאור1]

אוקיי,זה מסביר את השיתוף בידע.

זה לא מסביר מדוע-
ממש חשוב לה,שמישהו ייעזר בידע הזה.

אתה לא רואה את ההבדל?

 

[בן טל-שחר]

כמדומני שהבנתי עכשיו את כוונתך <3

ועם זאת, האופן שבו אני קראתי את דבריה גרם לכך שיהיה נדמה לי ש"לא יודעת למה בדיוק" התייחס גם לזה

 

[בן טל-שחר]

התכוונתי ל"

" ולא ל"<3"

 

[מגדלאור1]

באמת תהיתי מה פשר הסימן הזה

 

[בן טל-שחר]

זה מניסוי אחר

 

[lightflake]

זה נראה כמו לב או כמו גלידה או טוסיק 3>

בכל מקרה זה קטן משלוש

<3 זה נראה יותר כמו ציצי
וזה עדיין קטן משלוש

(נזכרתי ב"זכרון גורלי" הראשון, הייתה שם אשה עם שלושה שדיים)

 

[lightflake]

זהירות עירום קשה

 

[בן טל-שחר]

לגמרי גלידה

תגיד, אבל כשראית את ה"

" שעשיתי עכשיו, קראת אותו כ"

" או שהניסוי בינתיים עובד עבורך בעיקר בקטע של הכתיבה ופחות בקטע של הקריאה?

 

[lightflake]

כן, עובד! לא חשבתי שאתה אוהב אותי

אבל אני יודע שאתה אוהב אותי

 

[בן טל-שחר]

 

[מלחייה מתוקה]

כדי שעוד אנשים ירגישו את

ההרגשה שאני הרגשתי.

 

[בן טל-שחר]

מבין אותך לחלוטין

 

[ינוקא1]

היי מלחיה

תודה על השיתוף

בגדול , חשבתי כמה ימים איך אתייחס לזה , כי בנושא הזה של "יצירת מציאות" , עברתי לא מעט מהפכים - פעם הייתי בעד אחר כך נגד , ועוד.

מה שהיום אני חושב זה כך :

דבר ראשון -

להבנתי כל יצירת מציאות כזו מתבצעת דרך הגוף.
כלומר הרעיון מבחינתי איננו להגיד "אני מאושר" במילים , אלא להרגיש פיזית "אני מאושר".
לראות "אני מאושר" , לשמוע "אני מאושר" , להריח "אני מאושר" , לטעום "אני מאושר" , להרגיש את התחושה הכללית בגוף "אני מאושר" - כנ"ל העמידה ההליכה וכו' וכו'.

להרגיש זאת. כמה שיותר פיזית - יותר טוב.

דבר שני -
חשוב כאשר מציבים יעדים שהם לא יהיו "רחוקים" מאיתנו.
לא לנסות "לאנוס" את המציאות בכח.
ליצור מציאות שאיננה מנותקת ממי שאנחנו היום.
לא לנסות לקפוץ מרחקים גדולים מידי.

ואז יצירת המציאות מתבצעת באיזון ובהרמוניה.
והכלי לשם כך הוא ההרגשה בגוף : כאשר אנחנו מבקשים דבר שנכון עבורינו ההרגשה היא נוחה , כאשר מבקשים דבר שאיננו נכון עבורינו ההרגשה לא נעימה.
ויש לפתח חוש לשם כך.

כדאי גם כן ללמוד שיטות הרפיה או שיטות להיפנוזה עצמית , ולבצע את כל התהליך במצב היפנוטי כזה.

בקיצור :
תודה על השיתוף , ובהצלחה !

 

[מלחייה מתוקה]

אני מסכימה מאה אחוז

וחבל שלא ציינתי את זה בפוסט. תודה לך.
עכשיו הזכרת לי שכאשר אני שמעתי בעבר דברים כאלה זה יצא אצלי מתחים רבים ורק בגלל שלא ציינו עבורי את התהליך שיש לעבור באמצע וזה בדיוק מה שאני כנראה עושה עכשיו...אני מניחה שקצת קשה לתאר משהו שהתנתקת ממנו. זה די בעייתי עבורי. אולי הייתי צריכה לכתוב פוסט מסוג שונה, שבו ישנה ההכרה בעובדה, שהדבר הכי משמעותי במדיטציה הוא מצב של שקט מוחלט של הנשמה, ואהבה לעצמי, לשקט והשלווה הנפשית בכל מצב, מצב של הידיעה מי אנחנו ועם ההבנה שאת כל הבקשות כבר ביקשנו מאז שאנו ילדים ועד היום ובתוכנו אנחנו כבר יודעים מה אנו רוצים. ועכשיו אנו מפסיקים לבקש ולחכות כי אין צורך (אני הרי שקט וכבר ביקשתי. עכשיו אני משוחרר והכל יגיע ככל שאשקוט יותר). זה אותו הדבר בשינוי אדרת.

דבר שני, אולי לא אמרתי, אני לא זוכרת, אבל ברור שיש להרגיש בכל הגוף את ה"אני מאושר" "אני יפה" וכו..ולא רק לומר את המילים. אחרת אין כל משמעות . חייבת להיות כוונה ותחושה בכל הנימים של הגוף, עד כדי אמונה שלמה במילים האלו. כשהתחושה נמצאת, האויר שנושמים הוא אחר לגמרי, העולם נראה אחרת.

 

[בן טל-שחר]

 

[ינוקא1]

 

[neophile]

אני חושב שהחלוקה בין הדברים תלויה במטרה - אם מדובר בשינוי של האישיות אז כן - להשתמש בהיפנוזה עצמית עם הדמייה ( visualization )

אם מדובר ב well being זה דורש את החיבור העמוק לעצמנו והרמוניה של כלל התפקודים .

לדעתי חוק הברזל הוא קודם כל לעבוד על ה well being לפני שאנחנו מנסים לשנות את האישיות , כדי שנגיע להבנה איזה שינויים נחוצים ולא פחות חשוב - אילו שינויים הם לא נחוצים . אילו שינויים הם אפשריים ואילו לא.