מודעות פנימית

[צרלי וחצי]

מודעות פנימית

מודעות פנימית נישארת שלך מרגע הגילוי לעד. לטוב ולרע. אי אפשר להתכחש לה, אי אפשר לכבות אותה או להציב מסך שחור ולהעלימה. היא פשוט שלך, לטוב ולרע. החיים בצד המודעות הגועשת יכולים להיות כואבים מאוד. ההבנות שאותם אני מגלה רודפים אותי באשר אלך. ושוב אומר- לטוב ולרע. המודעות היא נכס יאמרו אנשים ואני אומר- נכון. היא מאפשרת פריצת דרך לעולם קסום אחר עולם שלא ידענו ולא נדע כמותו. עולמינו האישי. אך היא גם יכולה להיות צרה- יאמרו אחרים ואני המסכימה היא כואבת וחותכת בבשר החי ומכה חזק ברקות. היא זועקת לשמים הינני ובמחשבה שלישית צריך למצוא את הגשר לחיות באיזון במודעות המגלה, המפענחת, המאירה, לבין המודעות המכירה, המקבלת והחווה. היו ברוכים

 

[מיכל מנדל]

שלום וברכה

שלום לך צרלי וחצי!!! אני מברכת אותך על הצטרפותך לפורום שלנויש לך הרבה מאד מה לומר. אני מבינה לפי דעתי האישית בלבד שמה שמשך אותך לדבר איתנו זה צרור הכעסים שהופנה כלפיי. מה זה משנה אני רגילה להיות הטריגר ולדעתי זה מעולה כי הרווחנו אותך ואת מרגליות פיך. אז באמת שיהיה לך חג שמח כשר ומלא מודעות פנימית. עם הרבכ אור ואהבה אין סופית. מיכל

 

[צרלי וחצי]

מיכל

ראשית תודה על קבלת הפנים החמה. שנית אינני מכירה אותך כלל וכלל כך שנושא הכעס עליו בחרתי לכתוב היה ספונטני, בחירה אחת מבין רבים אחרים, אפשריים. ידעתי ששם כזה לא יפוספס. ויחד עם זאת השיר השני הקרוי על שם האתר מוצלח על פי דעתי הרבה יותר. ללא כל כעס ועם שמחה. היי ברוכה.

 

[מיכל מנדל!]

קבלתי הבנתי...

צרלי וחצי היי!!! אני שמחה שבחירתך היית ספונטנית. פשוט חשבתי שאחת מתגובותיי גרמה לסערה בתוך הפורום ולכן קישרתי את העינינים. בכל אופן אין ספק שהערת כאן את הפורום. חזקי ואימצי. הרבה אור ואהבה אין סופית. מיכל

 

[כתר ארי!]

רק כדי שלא נשכח ...

שלא נשכח באיזה פורום אנחנו נמצאים!!!

 

[הצבעוני השחורטולי]

צרלי..

אני מתרשם מיכולת החשיבה שלך .. והרשיתי להשאיר לך משהו שרשמתי ... זה בכלל לא משנה .. גם אם הכל סביבך הולך ומשתנה .. את שופטת את עצמך אוקיי..מודעות עצמית מפותחת .. רק אל תקחי את המסקנות למקום אפל .. והכל למחרת נראה שונה .. הזכרון שלנו ..צונח ..בדרך כלל על מצע של כאב מי בכלל שפוי.. מהיכן באה החוכמה ..? זה צירוף של טעויות .. שאנשים מנסים ליפות לתיאוריות עלובות . ולא צריך סיבה ..כדי לגעת .. מסתורי השכחה .. גם עץ נושר ..עלה עלה ..משיר .. כמו חיבוק ..ליטוף לאדמה ..שמעריפה עליו אהבה . ואת מאמינה ביום אחד ..אני מאמין בהרבה ואת לוקחת .. כדי לתת .. ותמיד נראה שאת נשארת בצל . והצללים האלה .. שעוברים על הקירות .. השפיטה הזו שאת עושה לעצמך .. זה משפט ראווה ..את גם התובע גם הנתבע .. וגזר הדין ..תמיד נגמר .. בכאב ראש נורא. ומה יש שם מתחת לירח ..? מה יש שם מתחת לעור הרך ? הנאות סבל ..שמנפצות ...מיתוסים שיצרנו . מיתוסים חבילה .. של תכונות שחשבנו שיש באדם מסויים ..אך בעצם זה עוד אחת מתכסיסה של האנושות .. לכסות את החולשות . חולשות .. זה נשמע כמו מחלה .. שאת אומרת חולשה . חולשה אם את מודעת לה .. אז אני נכנע .. וכמה דברים אני יכול לומר .. ואת תחייכי את החיוך הזה שלך ... כאילו שאת מסכימה לדבריי ..ובפנים את אומרת `` תקחו מני את המשוגע `` כן וזה די מצחיק יש לי מודעות לשגעון שלי .. אולי זה אבסורד זה מה שמחבר אותי למציאות כנראה שזה מה שמחבר אותי אלייך .. לזכרון שנופל על מצע של רוך .. השגעון שמשאיר את הכאב רחוק ... הוא קיים .. ולא מתוך ברירת מחדל .. כדי להזכיר לך שאחרי הנשירה.. יש רגש מלטף ..ואין כזה דבר מושלם . ויכולתי להמשיך שעות לפרק כל מילה .. ותאמיני לי שאני לא משועמם .. את יודעת מה סתם משוגע.. טולי מסטולי ..

 

[צרלי וחצי]

טולי שלום!

שמחתי שעוררתי בך רצון מספיק חזק עד שיצא לך תשובה בשיר. בפעם הבאה אשמח לקרוא גם את השיר וגם תגובה עינינית לדבריי. היי ברוך

 

[מיכל מנדל!]

טולי בעיניי אתה מקסים

טולי היקר! נשמה גדולה שכמוך. בעיניי אתה מקסים. ברוך בואך לפורום שלנו. גם אם אתה קורא לעצמך משוגע או מסטול, אני חושבת שזה הדבר היפה ביותר שאמרת. הרי כולנו לא שפויים אם אנחנו מתעסקים במודעות פנימית. חוץ מזה מי קבע מי שפוי ומי בסדר? החברה? שממילא מעיפה את השונה ואת הזר. מעיפה לשולים. אני חושבת שאנחנו האנשים השפויים. אותם אלה שמסוגלים לדבר בריש גליי על המגבלות שלהם. להניח דברים על השולחן ולנתח אותם במטרה להשתפר ולהגיע לעתיד או מציאות טובים יותר. מה דעתך? הרבה אור ואהבה ללא תנאי וללא גבול. מיכל

 

[הצבעוני השחורטולי]

אנשים מוזרים ...

קובעים שאתה מוזר או לא טולי מסטולי

 

[צרלי וחצי]

נכון. כל אחד מגדיר

B-() את עצמו על פי הסביבה שהוא נמצא בה אז מה העיניין? להימצא בסביבה הנכונה בזמן הנכון? אבל, יש דברים שלא צריכים הגדרה, הם בגניים שלנו והאדם צריך להיות חזק מספיק לשמור עליהם גם שהסביבה משתנה. זה נקרא עקרונות. דיון נפרד. היי ברוך טוליף

 

[מיכל מנדל!]

הכל שאלה של הגדרה עצמית

טולי ידידי!!! אני מתנצלת אם נתתי לך תחושה או הרגשה שסווגתי אותך באיזה כינויי זה או אחר. אני השתמשתי במילים שלך מילים שהשתמשת כעצמך. אז מי קובע אם אני מוזרה או לא? רק אני בעצמי. החברה מתיחסת אלינו בדיוק כמו שאנחנו מתיחסים אל עצמנו. התעודד ידידי הרם ראשך חזק מחשבותייך לצד הכי חיובי שאתה יכול. קח את כל המחשבות השליליות והשלך אותם למצולות הים. עשה ``ריסט`` למח התחל חשיבה מבראשית ואני מקווה שאז תמצא את שלוות הנפש. בהצלחה!!! הרבה אור ואהבה אין סופית מיכל.