אין לי טבלה, אבל גם אין צורך בטבלה
באופן כללי כימיה מצריכה הרבה פחות זיכרון מביולוגיה. אם מבינים את שיטת השמות \ התהליכים, יש מעט יחסית דברים שצריך לזכור בעל-פה.
VSEPR הוא קרוב כדי למצוא את צורתה של מולקולה משיקולים גאומטריים. לפי השיטה, מסביב לאטום מרכזי מסויים A יש X אטומים ו-E זוגות אלקטרונים בלתי קושרים. הסכום של מספר האטומים ומספר זוגות האלקטרונים הבלתי קושרים הוא מספר ה-'דברים'. 'דברים' תמיד מסתדרים כך שהמרחק ביניהם יהיה מקסימלי כדי שהדחייה ביניהם תהיה מינימלית. אם יש יותר מאופציה אחת לסדר את ה-'דברים', הם יסודרו כך שהמרחק בין 2 זוגות אלקטרונים חופשיים יהיה הגדול ביותר, לאחר מכן המרחק בין זוגות אלקטרונים בלתי קושרים לאטומים ולבסוף המרחק בין 2 אטומים.
תחילה, מוצאים את הגאומטריה בה מסתדרים ה-'דברים':
אם יש דבר אחד הגאומטריה תהיה לינארית (בין כל שתי נקודות עובר קו ישר אחד)
אם יש 2 דברים הגאומטריה עדיין תהיה לינארית (כך המרחק בין האטומים יהיה הגדול ביותר)
אם יש 3 דברים הגאומטריה תהיה משולש מישורי
אם יש 4 דברים הגאומטריה תהיה טטרהדרלית
אם יש 5 דברים הגאומטריה תהיה בי-פרמידה משולשת
אם יש 6 דברים הגאומטריה תהיה אוקטהדרלית
וכן הלאה. עצרי כאן לרגע ותראי אם את מבינה למה בכל מקרה שהזכרתי זו הצורה בה המרחק בין הדברים הוא הגדול ביותר. אם הבנת, אין צורך לזכור כי תמיד ניתן לחשוב מהי הגאומטרית משיקולים גאומטריים.
עכשיו נחלק את ה-'דברים' לאטומים וזוגות אלקטרונים.
לגבי הצורה הלינארית (דבר אחד או 2) אין מה לדבר יותר מידי
נתחיל ממשולש מישורי. הזווית בין האטומים (משיקולים גאומטריים) במשולש מישורי היא 120 מעלות. אם יש זוג אלקטרונים בלתי קושר אחד נקבל עבור האטומים צורה זוויתית בה הזווית היא 120 מעלות.
בטטרהדר הזווית בין כל שני דברים היא 109 מעלות (זה המספר היחיד שכדאי לזכור אם כי גם אותו ניתן לחשב לבד). אם יש זוג אלקטרונים אחד הצורה שתתקבל היא פרמידה (כאשר מעל הפרמידה יש זוג אלקטרונים בלתי קושר). אם יש 2 זוגות אלקטרונים נקבל צורה זוויתית כאשר הזווית בין האטומים היא 109 מעלות (שוב, בגלל שאלו הזוויות בטטרהדר).
בבי-פרמידה משולשת המצב כבר טיפה יותר מסובך מכיוון שיש כאן שני סוגי 'דברים' - דברים אקווטוריאליים (המשולש) ודברים אקסיאליים (למעלה ולמטה). הזוויות בין דברים אקווטוריאליים היא 120 מעלות (כמו במשולש מישורי), בין האקסיאליים לאקווטוריאליים הזווית היא 90 מעלות ובין שני האקסיאליים הזווית היא 180 מעלות. אם נכניס זוג אלקטרונים בלתי קושר אחד, הוא יכנס בעמדה אקווטוריאלית (כך נקבל פעמיים זווית של 120 מעלות ופעמיים זווית של 90 מעלות לעומת שלוש פעמים 90 מעלות ופעם אחת 180 מעלות בעמדה אקסיאלית). הצורה שהתקבלה נקראת נדנדה (see-saw) (הנדנדה נמצאת על הציר האקסיאלי ו-2 האטומים האקווטוריאליים הם המעמד).
אם נכניס 2 זוגות אלקטרונים בלתי קושרים, קודם כל הם ירצו להיות הכי רחוקים אחד מהשני ולכן שניהם יכנסו בעמדות אקסיאליות (זווית 180 מעלות). תתקבל צורה של משולש מישורי.
אם נכניס 3 זוגות אלקטרונים בלתי קושרים הם יכנסו כולם בעמדות אקווטוריאליות וכך הזוויות ביניהם יהיו 120 מעלות (אם היינו מכניסים זוג אחד או שניים בעמדות אקסיאלית היינו מקבלים זווית של 90 מעלות בין אלקטרונים בלתי קושרים). הצורה שהתקבלי היא לינארית.
באותו האופן ניתן לפתח גם עבור גאומטריה אוקטהדרלית. תעברי גם כאן ותראי אם את מבינה את כל השיקלים. אם כן, גם את זה אין צורך לזכור בעל-פה.
ה-'קודים' עליהם דיברת הם בסך הכל מספר האטומים הפרפריאליים ומספר זוגות האלקטרונים הבלתי קושרים. הסימון מתחיל ב-A (זהו האטום המרכזי). לאחר מכן X עם מספר, זה מספר האטומים הפרפיריאליים ולבסוף E עם מספר, זהו מספר זוגות האלקטרונים הבלתי קושרים. לדוגמה, ב-AX3E2 יש 3 אטומים פרפיריאליים ו-2 זוגות אלקטרונים בלתי קושרים. סך הכל- 5 'דברים'. לכן, הגאומטריה היא בי-פרמידה משולשת. נאכלס 2 זוגות אלקטרונים בלתי קושרים (כך שיהיו הכי מרוחקים אחד מהשני שאפשר ולכן הם יאוכלסו בעמדות אקסיאליות), נקבל צורה של משולש מישורי כאשר מעל ומתחת למישור יש זוגות אלקטרונים בלתי קושרים.
