כוכב ה שחר
New member
מודה ומתוודה
אי שם, ברגעי הדמדומים, בין הערות לשינה, נופלים המחסומים. מחשבות שהתחילו כמילים אי שם במהלך היום, מתהוות לתובנה. תובנה המוציאה אותך ממיטתך, מעירה את הוויתך, מקדשת את קיומך. ועכשיו אני עומד נבוך. אם אי פעם טעיתי ואמרתי כי המאגיה היא כלי, אני מתנצל. המאגיה אינה כלי. היא דרך חיים - והיא הרבה יותר מזה. נהפוך הוא - אנחנו הכלים של המאגיה, הכלים של מה שמכונה "העבודה הגדולה". אני מחפש מילים להעביר את החוויה הזו, אך יותר ממה שכתבתי עכשיו, מבלי לחטוא כעת ולהמעיט, קשה לי למצוא.
אי שם, ברגעי הדמדומים, בין הערות לשינה, נופלים המחסומים. מחשבות שהתחילו כמילים אי שם במהלך היום, מתהוות לתובנה. תובנה המוציאה אותך ממיטתך, מעירה את הוויתך, מקדשת את קיומך. ועכשיו אני עומד נבוך. אם אי פעם טעיתי ואמרתי כי המאגיה היא כלי, אני מתנצל. המאגיה אינה כלי. היא דרך חיים - והיא הרבה יותר מזה. נהפוך הוא - אנחנו הכלים של המאגיה, הכלים של מה שמכונה "העבודה הגדולה". אני מחפש מילים להעביר את החוויה הזו, אך יותר ממה שכתבתי עכשיו, מבלי לחטוא כעת ולהמעיט, קשה לי למצוא.