יקירותי, אני רוצה ברשותכן לספר ש..
אני ובן זוגי היקר עברנו למודיעין (מתל אביב) באוקטובר האחרון בעקבות העבודה שלו שנדדה לירושלים. במקור אני מושבניקית, אבל גרתי 10 שנים בתל אביב והתקופה הראשונה במודיעין היתה לי די קשה. נורא התגעגעתי לדינמיות של תל אביב, לסופרמרקטים שפתוחים כל הלילה, לקולנוע מתחת לבית, לזה שהכל ברגל או במוניות שירות.. עשיתי לבן זוגי את המוות לחזור לתל אביב. אני לומדת שם, והנסיעות פעמיים בשבוע בפקקים ללימודים גמרו אותי... ועברה כמעט שנה. עברנו דירה השבוע ממגדל הלבנון לאיזור מליבו, וכרגע אנחנו נשארים פה. נכון, יש המון המון דברים שחסרים לי כאן. קולנוע, תאטרון, מעדניות, מרכז קניות גדול, בנק קרוב, אבל... יש לנו פארק מקסים מתחת לבית. שקט. דירה מתוקה ב-450$ לחודש (מחיר דירת חדר בקושי, בתל אביב), אין זבל ברחובות, אין חתולים עזובים, ויש מן שלווה כזו, סטואית, פסטורלית של יישוב רגוע. ולמדתי לאהוב את זה. אני לא יודעת איפה נהיה בעוד שנה, אבל לתל אביב לא נחזור. מודיעין היא אחת הערים היפות בארץ, וכשהעצים יגדלו קצת, והרכבת ועזריאלי יפתחו, אני בטוחה שהיא תהיה מרכז ראשי שרבים ירצו לגור בו. שבת שלום.