Rocky Raccoon1
New member
מה?!
"בראשית ברא אלוהים......[הכנס המשך לספר כאן, כי זובי אני כותב את הכול].....וישם בארון. ויכתוב אלוהים ספר נוסף שיבוא אחרי ההצלחה המדהימה של 'בראשית' (הגיע למקום ממש טוב במצעדים ויצר מעריצים לרוב) ויחשוב אלוהים על שם ויחשוב חזק יותר ולא הצליח לחשוב על שם סביר אז הוא קרא לספר 'בראשית 2' ויאמר ויצרח baby baby baby ויאמר כי טוב." אוקיי, זה היה לא ממש קשור, אבל זאת הקדמה בת זו** לביקורת עכשיו על 'לד זפלין 2' ('הסאגה נמשכת'.. או לחילופין 'נקמת הזפלינים')! אז הבה. אחרי ההצלחה האדירה של האלבום הראשון של הלהקה (led zeppelin), אלבום מצוין וחדשני לכול הדעות, הקליטה הלהקה בפרק זמן קצר בזמן סיבוב הופעות באמריקה (אולי בגלל זה לא היה להם זמן לחשוב על שם מתוחכם) את האלבומם השני והיותר טוב מקודמו led zeppelin 2, אלבום שנהייה האבא של הבי מטאל והרוק כבד לדורותיו (בואו לא נתווכח מי היה קודם ומי עשה מה), אלבום רוק כבד בלוזי איכותי משופע לרוב בצווחות הנהדרות של פלאנט, הגיטרה המכשפת של פייג', התיפוף של ה-ליוויתן- האחד והיחיד בונהם, והבאס מצוין ע"י ג'ון פול ג'ונס, ה"רינגו" של החבורה. האלבום גם מראה את כישורי ההפקה של ג'ימי פייג' שמראה שבנוסף להיותו נגן גיטרה מוכשר (ואחו שילינג שחקן סנוקר טוב ), הוא גם מפיק נהדר ונותן לאלבום צליל כבד בלוזי ישיר. הטקסטים של פלאנט הם... אהה.. הם טקסטים, זה מה שיש לי להגיד עליהם. הנה כמה שירים חשובים, תקראו תקראו זה ישתלם לכם בעתיד: Whole Lotta Love- אני מודה שמה שאני הולך להגיד יגרום לצליבה אבל אני אומר את זה, השיר הזה מרגיז אותי, זה הסמוק און דה ווטר של לד זפלין, נמאס אחרי כמה שמיעות, והרעש הזה באמצע גם לא הכי נעים לי לאוזן, זהו, אמרתי. השיר מבוסס על שיר בלוז קלאסי באותו שם. הוא הגיע למקום4 במצעדים (אכן מקום מכובד, כולם למחוא כפיים), הריף כבר מזמזן הפך לנכס צאן ברזל של הרוק (מי אמר סמוק און דה ווטר?) והמילים לא הכי...ממ... טובות. The Lemon Song- גם השיר הזה מבוסס על שיר בלוז קלאסי, וכיאה לאחד כזה, הבלוז והעצב נשפכים ממנו. עבודות מצוינות של כול אחד מהלהקה, בייחוד הבאס הלא מוערך של ג'ון פול ג'ונס. סחוט את הלימון הזה! Thank You- על לא דבר , הנה פה יש לנו בלדה מרגשת מאוד יפה, פלאנט אשכרה כתב מילים טובות פה, גם עבודה מצוינת על קלידים יש פה, בייחוד בסוף. Heartbreaker- כולם הריעו לג'ימי פייג'! השיר שעבודת הגיטרה שלו זורחות פה, ריפים נהדרים, סולו מטורף, מה עוד צריכים? Ramble On- שיר עם נגיעות אקוסטיות נהדרות, מילים טובות לשם שינוי של פלאנט (למרות שאין משמעות להם), אהבתי את האזכורים לטולקין. סיום שמראה שוב ושוב איזה מפיק מוכשר ג'ימי פייג'. Moby Dick- שיר הליוותן האחד והיחיד, עבודה אינסטרומנטלית מצוינת. מתחילים בריפים נהדרים של הג'ימי (לא, לא הנדריקס) וממשיך לגולת הכותרת, של האחד והיחיד, סולו התופים של בונהם! [קולות של מחיאות כפיים סוערות]. Bring It on Home- מישהו מוכן להגיד לרוברט להוציא את הצפר גפן מפה?? התחלה בלוזית קלאסית, למרות שפלאנט נשמע כאילו יצא מטיפול שורש (Wadge da train roll down da track), ואז פיצוץ של עוצמה והשיר מתחזק לקטע רוק כבד נהדר.. אפילו פלאנט הוציא את הצמג גפן מהפה... הקיצר, אלבום מצויין, שיצר המוני מחקי זפלין הכול העולם (ואנחנו נהנים מחלקם עד היום), אלבום חדשני, דינמי עם עבודות אדירות מכול הלהקה (בייחוד ג'ון פול ג'ונס המקופח).
"בראשית ברא אלוהים......[הכנס המשך לספר כאן, כי זובי אני כותב את הכול].....וישם בארון. ויכתוב אלוהים ספר נוסף שיבוא אחרי ההצלחה המדהימה של 'בראשית' (הגיע למקום ממש טוב במצעדים ויצר מעריצים לרוב) ויחשוב אלוהים על שם ויחשוב חזק יותר ולא הצליח לחשוב על שם סביר אז הוא קרא לספר 'בראשית 2' ויאמר ויצרח baby baby baby ויאמר כי טוב." אוקיי, זה היה לא ממש קשור, אבל זאת הקדמה בת זו** לביקורת עכשיו על 'לד זפלין 2' ('הסאגה נמשכת'.. או לחילופין 'נקמת הזפלינים')! אז הבה. אחרי ההצלחה האדירה של האלבום הראשון של הלהקה (led zeppelin), אלבום מצוין וחדשני לכול הדעות, הקליטה הלהקה בפרק זמן קצר בזמן סיבוב הופעות באמריקה (אולי בגלל זה לא היה להם זמן לחשוב על שם מתוחכם) את האלבומם השני והיותר טוב מקודמו led zeppelin 2, אלבום שנהייה האבא של הבי מטאל והרוק כבד לדורותיו (בואו לא נתווכח מי היה קודם ומי עשה מה), אלבום רוק כבד בלוזי איכותי משופע לרוב בצווחות הנהדרות של פלאנט, הגיטרה המכשפת של פייג', התיפוף של ה-ליוויתן- האחד והיחיד בונהם, והבאס מצוין ע"י ג'ון פול ג'ונס, ה"רינגו" של החבורה. האלבום גם מראה את כישורי ההפקה של ג'ימי פייג' שמראה שבנוסף להיותו נגן גיטרה מוכשר (ואחו שילינג שחקן סנוקר טוב ), הוא גם מפיק נהדר ונותן לאלבום צליל כבד בלוזי ישיר. הטקסטים של פלאנט הם... אהה.. הם טקסטים, זה מה שיש לי להגיד עליהם. הנה כמה שירים חשובים, תקראו תקראו זה ישתלם לכם בעתיד: Whole Lotta Love- אני מודה שמה שאני הולך להגיד יגרום לצליבה אבל אני אומר את זה, השיר הזה מרגיז אותי, זה הסמוק און דה ווטר של לד זפלין, נמאס אחרי כמה שמיעות, והרעש הזה באמצע גם לא הכי נעים לי לאוזן, זהו, אמרתי. השיר מבוסס על שיר בלוז קלאסי באותו שם. הוא הגיע למקום4 במצעדים (אכן מקום מכובד, כולם למחוא כפיים), הריף כבר מזמזן הפך לנכס צאן ברזל של הרוק (מי אמר סמוק און דה ווטר?) והמילים לא הכי...ממ... טובות. The Lemon Song- גם השיר הזה מבוסס על שיר בלוז קלאסי, וכיאה לאחד כזה, הבלוז והעצב נשפכים ממנו. עבודות מצוינות של כול אחד מהלהקה, בייחוד הבאס הלא מוערך של ג'ון פול ג'ונס. סחוט את הלימון הזה! Thank You- על לא דבר , הנה פה יש לנו בלדה מרגשת מאוד יפה, פלאנט אשכרה כתב מילים טובות פה, גם עבודה מצוינת על קלידים יש פה, בייחוד בסוף. Heartbreaker- כולם הריעו לג'ימי פייג'! השיר שעבודת הגיטרה שלו זורחות פה, ריפים נהדרים, סולו מטורף, מה עוד צריכים? Ramble On- שיר עם נגיעות אקוסטיות נהדרות, מילים טובות לשם שינוי של פלאנט (למרות שאין משמעות להם), אהבתי את האזכורים לטולקין. סיום שמראה שוב ושוב איזה מפיק מוכשר ג'ימי פייג'. Moby Dick- שיר הליוותן האחד והיחיד, עבודה אינסטרומנטלית מצוינת. מתחילים בריפים נהדרים של הג'ימי (לא, לא הנדריקס) וממשיך לגולת הכותרת, של האחד והיחיד, סולו התופים של בונהם! [קולות של מחיאות כפיים סוערות]. Bring It on Home- מישהו מוכן להגיד לרוברט להוציא את הצפר גפן מפה?? התחלה בלוזית קלאסית, למרות שפלאנט נשמע כאילו יצא מטיפול שורש (Wadge da train roll down da track), ואז פיצוץ של עוצמה והשיר מתחזק לקטע רוק כבד נהדר.. אפילו פלאנט הוציא את הצמג גפן מהפה... הקיצר, אלבום מצויין, שיצר המוני מחקי זפלין הכול העולם (ואנחנו נהנים מחלקם עד היום), אלבום חדשני, דינמי עם עבודות אדירות מכול הלהקה (בייחוד ג'ון פול ג'ונס המקופח).
