אצלי - ויסקי, רום ויין
עם חברים כמה ויסקים מעניינים:
 
Inchgower צעיר של פרובננס. צעיר? ניו מייק. אולי היה 8 שנים בחבית, אבל שכחו לספר על זה לויסקי.
צבע של שרדונה, unoaked. קצת אלכוהולי, אבל ניו מייק מעניין. היישון עיגל אותו קצת. איזה עשר שנים בחבית נורמלית והיה ויסקי טוב.
 
ויסקי אירי לא מזוהה מ-2003 - סופר פירותי ופרחוני. בננות יבשות בולטות במיוחד.
 
גלנגויין 18 שנה - קל ופירותי, שרי טוב, אבל פיניש קצר מאוד.
 
ברוכלדי איילה מאלט 2004 - טעים, פירות טריים, ללא לקטיות של ברוכלדי. טיפה צעיר אבל ללא פגמים.
 
גלנדרונך 1994 מחבית אחת של ה-royal mile whiskies - אופי חריג וקשה יחסית, יבש ואדמתי. הרבה עור. טעמי חומץ בלסמי. יש להם חביות טובות בהרבה.
 
ספרינגבנק 15 שנה - טוב ומוכר, שילוב מגניב של עשן מלוכלך קמפבלטאוני ופירות טרופיים.
 
אדרדור בפיניש יין סופר טוסקן. אדרדור זה ויסקי בעייתי, במיוחד בפינישים. ציפיתי לנפילה.
אבל דווקא היה נהדר! טעם וריח נקיים ופירותיים, באמת הפתעה. ואז הגיע הפיניש. כלומר הנפילה הגיעה, כל הציפיות התממשו והתעלו על עצמן.
חלל הפה מתמלא עפישות של גרביים מעלות עובש אחרי גיבוש מטכ"ל. לא טוב.
 
2 כוסות מים וקצת פיצוחים אחר כך...
 
לגבולין מהפסטיבל באיילה 2010, מחבית PX. נפלא, סופר לגבולין. החבית משדרגת ולא משתלטת.
 
קראגנמור של הויסקי אקסצ'יינג', בן 20 ומשהו. וואו. מלא, סמיך, מורכב. פירותי ומתוק, עם תבלינים טובים ברקע. הבקבוק חוסל.
 
היה גם רום קארוני 1996 בפיניש פורט, שהוסיף פירותיות טובה בלי ייניות. אחלה רום עשיר, מתוחכם, ומהנה. לחלק מהטועמים הטריידמארק של גומי וזפת היה קצת יותר מדי. איך סוגרים מזקקה כזו לא ברור.
 
היום יין צפית 2011 של ברקן, שהוא בסדר אבל לא עפתי. לא אקנה שוב.