מה שראיתי בזבל
אני לא משתתפת הרבה בפורום, אבל הפעם רציתי לשתף אתכם בתחושותי... אז הנה זה בא: לפני מס' ימים הלכתי למזבלה המקומית לזרוק זבל "גדול"... ומה שראיתי שם פשוט חשכו עיני: מיטה זוגית, ארונות מטבח חדשים, נדנדת ברזל לגן שבורה אבל שניתן לתקן, שולחן אוכל (שנהרס ע"י דריסת משאית זבל שנכנסה לשם כדי לרוקן את המקום), קלטות לגיל הרך, בגדי תינוק, בגדים לאישה חלק חדשים לגמרי (היה סינור שעדיין מעומלן מהאריזה...) כמה חתיכות של קרמיקה, מדפים, מחשב ועוד ועוד ועוד... תשמעו, ממש התרגזתי. מילא אם מישהו משדרג לעצמו את החיים - שיהיה בשעה טובה, אבל מרגיז אותי שאנשים במדינה הזו לא מטריחים עצמם ואורזים את השקיות ומעבירים הלאה למי שזקוק. שקיות אפשר לתת לארגונים, וריהוט לצלצל ולהגיד שיבואו לקחת... טוב, אז לא התעצלתי... נכנסתי עם האוטו פנימה, והתחלתי להעמיס, מה שיכולתי. את הבגדים החדשים-יחסית (שהספיקו להתלכלך ולהתאבק שם) כיבסתי והכנסתי לשקית. אליה הוספתי חלק מהקלטות שהצלחתי להציל, ועוד דברים - ותרמתי לאנשים מסביב. אני לא יודעת למה אני כותבת את ההודעה הזו, ועוד לקהל הלא נכון שבעצם כן נותן וכן עוסק בעזרה הדדית. אבל אני חושבת שצריך גם לחנך לעזור, לא רק ללמד חשבון ואנגלית ומדעי המחשב בבתיה"ס. בתקווה שמישהו בעל סמכות במשרד החינוך קורא את הדברים, ואולי יפנים ויעביר הלאה, כדי ששם למעלה יסיקו מסקנה אופרטיבית לגבי מה שכדאי שאנחנו, כאומה, נחנך את הילדים. בברכת ואהבת את רעך כמוך - בלי קשר למידת הדתיות של אדם זה או אחר - שניחתם כולנו לחיים טובים ומאושרים.
אני לא משתתפת הרבה בפורום, אבל הפעם רציתי לשתף אתכם בתחושותי... אז הנה זה בא: לפני מס' ימים הלכתי למזבלה המקומית לזרוק זבל "גדול"... ומה שראיתי שם פשוט חשכו עיני: מיטה זוגית, ארונות מטבח חדשים, נדנדת ברזל לגן שבורה אבל שניתן לתקן, שולחן אוכל (שנהרס ע"י דריסת משאית זבל שנכנסה לשם כדי לרוקן את המקום), קלטות לגיל הרך, בגדי תינוק, בגדים לאישה חלק חדשים לגמרי (היה סינור שעדיין מעומלן מהאריזה...) כמה חתיכות של קרמיקה, מדפים, מחשב ועוד ועוד ועוד... תשמעו, ממש התרגזתי. מילא אם מישהו משדרג לעצמו את החיים - שיהיה בשעה טובה, אבל מרגיז אותי שאנשים במדינה הזו לא מטריחים עצמם ואורזים את השקיות ומעבירים הלאה למי שזקוק. שקיות אפשר לתת לארגונים, וריהוט לצלצל ולהגיד שיבואו לקחת... טוב, אז לא התעצלתי... נכנסתי עם האוטו פנימה, והתחלתי להעמיס, מה שיכולתי. את הבגדים החדשים-יחסית (שהספיקו להתלכלך ולהתאבק שם) כיבסתי והכנסתי לשקית. אליה הוספתי חלק מהקלטות שהצלחתי להציל, ועוד דברים - ותרמתי לאנשים מסביב. אני לא יודעת למה אני כותבת את ההודעה הזו, ועוד לקהל הלא נכון שבעצם כן נותן וכן עוסק בעזרה הדדית. אבל אני חושבת שצריך גם לחנך לעזור, לא רק ללמד חשבון ואנגלית ומדעי המחשב בבתיה"ס. בתקווה שמישהו בעל סמכות במשרד החינוך קורא את הדברים, ואולי יפנים ויעביר הלאה, כדי ששם למעלה יסיקו מסקנה אופרטיבית לגבי מה שכדאי שאנחנו, כאומה, נחנך את הילדים. בברכת ואהבת את רעך כמוך - בלי קשר למידת הדתיות של אדם זה או אחר - שניחתם כולנו לחיים טובים ומאושרים.