מה שילד בן 4 מבין
היינו היום אצל הורי. כתמיד, יניבי לא רצה ללכת הבייתה. הוא רוצה שנשאר שם לישון. הם גרים בכפר, וזה באמת גן עדן לילדים. בדרך הבייתה יניבי אומר: אמא, למה אנחנו אף פעם לא רוצים ללכת מפה. הוא מדסקד איתי, ובסוף אומר: אמא, בואי נבנה פה בית. אני: אולי עוד הרבה הרבה שנים. יניבי: עוד הרבה הרבה שנים נמות. אני: אז עוד לא כ"כ הרבה שנים. רק עוד קצת הרבה שנים, כשנגדל. יניב: אז סבא וסבתא ימותו. אני רוצה עכשיו. לפעמים אני בשוק ממה שהוא תופס.
היינו היום אצל הורי. כתמיד, יניבי לא רצה ללכת הבייתה. הוא רוצה שנשאר שם לישון. הם גרים בכפר, וזה באמת גן עדן לילדים. בדרך הבייתה יניבי אומר: אמא, למה אנחנו אף פעם לא רוצים ללכת מפה. הוא מדסקד איתי, ובסוף אומר: אמא, בואי נבנה פה בית. אני: אולי עוד הרבה הרבה שנים. יניבי: עוד הרבה הרבה שנים נמות. אני: אז עוד לא כ"כ הרבה שנים. רק עוד קצת הרבה שנים, כשנגדל. יניב: אז סבא וסבתא ימותו. אני רוצה עכשיו. לפעמים אני בשוק ממה שהוא תופס.