תתפלא כמה בע"ח יכולים להתאושש, תלוי כמובן במה
יש להם.
יש לא מעט וטרינרים שמרימים ידיים מהר מידי ולא מתאמצים, "כולה כלב".
בחלק מהמיקרים היה אפשר להציל את בע"ח (תלוי כמובן במה יש לבעה"ח).
לא מזמן אישפזנו חתולה שהיתה על הפנים, היא ממש היתה קרובה למוות. אני לא יודעת מה היה לה, היו רק השערות, הדבר היחיד שעשו לה זה בדיקת דם כללית וגם זה רק אחרי כמה ימי אישפוז שעד אז היו רק השערות באוויר (וגם אז לא נעשו לה כל הבדיקות אלא רק בדיקת דם "רגילה"). למרבה הפלא החתולה התאוששה לגמרי לאחר כשבוע של אישפוז עם עירוי לוריד ותרופות (בתחילה בהזרקה ואח"כ לפה). כל יום שעבר היה נס, כל ההחלמה שלה היה נס, אבל עובדה - זה קורה. ייתכן שאם היו נערכות לה כל הבדיקות הדרושות היינו יודעים יותר ומצליחים לכוון את הטיפול הנכון כבר מתחילת האישפוז, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שישנן מחלות מסויימות שניתנות לריפוי גם אם בעל החיים נראה שהולך למות. ובמצבים כאלה שנראה שבעל החיים הולך למות יש וטרינרים שמתייאשים מראש.
לטעמי השיטה הנכונה היא איבחון מסודר ואז להחליט, כשבהחלט לגיטימי גם פתרון של המתת חסד אם מגלים באבחנה שמדובר במחלה סופנית / חשוכת מרפא, או לחלופין ניסיו לרפא במחלות שניתן לרפא.