מה שדעתכם על זה....

סברנה

New member
מה שדעתכם על זה....

אנחנו נשואים 28 שנה.... חברים מגיל 16.... פגע בי על יד חברים כמנהגו... והצהיר שהוא אוהב את אמא שלו יותר משהוא אוהב אותי... נפגעתי..... האם לדעתכם היה מקום לפגיעה שלי או שבאמת אוהבים אוהבים את האמא יותר מאשר את האישה... (אמו מעולם לא תפקדה כאמא)....
 

dor50

New member
הצעה

בפעם הבאה שיגיד לך כך תעני לו: "העיקר שאני אוהבת את עצמי, השאר לא חשוב". זו מכה מתחת לחגורה. יחד עם זאת קבלי החלטה שאת לא נפגעת ממנו ולא מאף אחד אחר, זה עניין של החלטה לא יותר. צביקה
 
פגיעה אף אחד לא יכול לקחת ממך

את נפגעת ממנו ומהאמירה שלו- אז מה זה חשוב מה "דעתנו" בעניין? האם יש מקום לפגיעה שלך- ? יש סולם של פגיעות, איפה שצריך ואיפה שמותר להפגע? הפגיעה היא שלך ,של עצמך, לפחות את הזכות להרגיש מה שאת מרגישה-יש לך! אין בכלל שאלה לדעתי,עקרונית "את מי אוהבים יותר"-ואין לה גם חשיבות, אם כי תשאלי את עצמך מה מטריד אותך? ההצהרה שלו? העובדה שעשה זאת בפני חבריכם (כמנהגו???) או העובדה שהוא באמת אוהב יותר את אמא שלו, ואז מה זה אומר לגבייך ולגבי 28שנות הנשואים שלכם? מה באמת מטריד אותך? נ.ב. -תמיד שאדם נפגע,יש מקום לפגיעה שלו!
 

האלי

New member
זה נכון אש"ש שתמיד כשאדם נפגע

יש מקום לפגיעה שהוא מרגיש. א ב ל אם נזכור שמי שאחראי על הרגשות שלנו זה אנחנו עצמנו, נשארת השאלה למה לבחור להפגע? שלך, האלי.
 
תשובה ספונטנית-כי ככה אנשים בנויים

מסולם עם מינעד של רגשות. לא תמיד בשליטה באים מהמקומות היותר עמוקים של ההוויה. כל פגיעה היא בעצם "שחזור " של פגיעה בילדות, בנעורים משהו בקשר עם ההורים, עם אחרים. זה חשוב??? הלוואי והייתי יכולה "לבחור " אם להפגע או לא. אני יכולה לבחור התנהגות, אני לא יכולה לבחור רגש. (תקלה בייצור כנראה).
 
סברנה זאת זכותך להיפגע אם בחרת בכך

אמרה זו איננה חדשה וכן לא היחסים ביניכם. זה יכול להיות האיש שלך, החבר שלך לחיים (ילדים משותפים ללא מסמך מהרבנות), זה יכול להיות ידיד או חברה. זוגיות איננה נקבעת בטקס הרשמי אלא היא נובעת מהחלטה של שני אנשים לשתף ולהשתתף בחיי האחר/ת לזמן כלשהו. כל האנשים מגיעים לזוגיות עם עבר והתנסויות מודעות ולא מודעות מהבית ומתקופת ההריון. על פי רוב כאשר בוחרים בזוג מסויים מקבלים תכונות של אחד משני ההורים שלך. סיכוי טוב שהוא חוזר על הדרך בה התעללו בך בילדות אך אין זה משנה מנקודת המבט הבסיסית שהדרך בה את מקבלת את הדברים היא כרצונך. יכלת להפוך זאת לבדיחה ולרדת על משהו של האמא שלו או לשלוח אותו לכבס אצלה את התחתונים, יכלת להגיד לו משהוא קליל אחר. אם בחרת להעלב זו זכותך. את ידעת כשנכנסת לזוגיות כי קיבלת איתו את הילד הראשון שלך. מה לעשות הגבר תמיד נשאר הילד של האמא, לא רק במגזר של יוצאי צפון אפריקה ואסיה אלא גם אירופה ואמריקה רבתי. יכול להיות שכדאי להתבונן יותר עמוק במצב הזוגי שלכם - תחביבים משותפים(?), זמן מוקדש רק לשניכם לדבר וליהנות יחדיו (?), איכפתיות הדדית ממה שקורה מחוץ לבית ובבית לכל אחד ממכם (?), האם היו בגידות ולא התקיימה סליחה ושיכחה (?) האם אתם רק חיים זה ליד זה או נשארים יחד בגלל הילדים (?). באורה סומא (תרפיה בצבע) קיימים ´בשמים טבעיים´ (צמחי מרפא) אשר השימוש בהם בלילה בחדר שינה משותף פועל לקראת פתיחות ולימוד של קבלה הדדית מחודשת או חדשה. אם זה יעניין אותך היכנסי לפורום אורה סומא באתר טבעלייף ובקשי הדרכה ( www.tevalife.com/forum). ברכות אסתיה מורה לפסיכותרפיה רוחנית מטעם מרכז אנגלי מורה לאורה סומא תרפיה בצבע של אקדמיה באנגליה
 

פלסטיק

New member
ילד כבר בגיל 3 יש לו את התשובה

כששואלים אותו "את מי אתה אוהב יותר, את אבא או אמא" אני לא מאמין שאני בכלל כותב את המובן מאיליו רובינו אוהבים את הורינו, אחינו, בני זוגינו, ילדינו ואפילו את הכלב או החתול... אז את מי אוהבים יותר? כל אחד אוהבים אחרת את מי את אוהבת יותר? נראה לי שהוא חיפש לפגוע בך..אולי זו הבעיה
 
לילד בגיל 3 יש עוד הרבה דברים

מובנים מאליהם.... שעם ההתבגרות הופכים להיות מאוד לא מובנים. גם עבורו. Think about it אם היינו מסתמכים על התשובות והאימרות של בני השלוש - אין ספק שהיה עולמינו נראה אחרת.... אני חושבת שקיים הבדל מאוד-מאוד-מאוד מהותי ברמת ההבנה של ילד בן 3 לשאלות ולאימרות מסויימות לבין הבנתה של אישה בת 40....ומכאן גם ההבדל, אולי, בעוצמת הפגיעה. אצל אישה בת 40, מתקשרת אימרה כזאת, באופן אסוציאטיבי, למיליוני דברים אחרים.... אצל ילד בן 3 זה עדיין לא קורה. אבל זה יקרה כשהוא יהיה בן 40.....
 

פלסטיק

New member
אולי ילד בן 3 לא היה דוגמא טובה

אבל אני עדיין לא חושב שניתן למדוד ולהחליט "יותר" או "פחות" כל אחד אחרת, כל אחד תופס את מקומו ולא על חשבון השני נראה לי שפשוט פה הוא ניסה לפגוע במכוון...
 
לא חושבת שיש פה עניין של מדידה

אני חושבת שבנאדם נפגע כשאומרים לו ש"אוהבים אותו פחות מאשר את...." - כי זה מתחבר אצלו לרבדים עמוקים יותר, ואחרים ומשמעותיים יותר - זה יכול להיות אי-שם בעבר הרחוק (שם, למשל, הוא הרגיש שאהבו את אחיו/אחותו יותר מאשר אותו וכו´...) - וזה מה שהתכוונתי שאמרתי שאדם בן 40 נושא עימו מטען אסוציאטיבי די כבד (בניגוד לילד בן 3, שבמקרה כזה פשוט יענה לך "לא נכון. אותי אתה אוהב יותר" - בצורה הכי אגוצנטרית ואמיתית שקיימת...). בקיצור, אני דווקא לא יוצאת מתוך נקודת הנחה שלבעלה של הכותבת היתה איזה כוונה מראש לפגוע בה. אני חושבת שהיא נפגעה כי זה התחבר אצלה לדברים אחרים, ולציפיות אחרות. ואולי אם היא תלמד למתן את הציפיות שלה, וכמו שכבר נאמר פה - לאהוב את עצמה בזכות עצמה, ובלי השוואה למישהו אחר - היא תבין שזכותו של בעלה לאהוב את מי שהוא רוצה כמה שהוא רוצה, וזה לא פוגם במאום בשלמותה. אומנם כולנו מחפשים את האישור מהאחר, אבל - אולי החוכמה היא להבין שגם אם אין לנו אישור ממנו - אנחנו עדיין שווים ובעלי ערך... התפלספויות של בוקר נפלא שכזה.... יום טוב זיו
 
למעלה