מה שאמא שלי עשתה לי
אמא שלי אשה קצת חרדתית. אני גרושה בת 27 לפני כמה ימים ביקשתי ממנה שתחתום לי ערבות על משכנתא שאני צריכה לקחת. בהתחלה היא הסכימה אבל אחר כך היא התחילה לחשוש ולדמיין שלא אעמוד בתשלומים ויבואו אליה ויקחו לה את הבית(למרות שהיא יודעת היטב שאם יקחו למישהו בית זה את הבית שלי שמשכנתי). היא התחילה לרעוד ולבכות והתקשרה אלי בדמעות שליש שהיא לא מסוגלת. אמרתי לה שתרד מזה אז היא נעלבה כי חשבה שדיברתי בקוצר רוח ולא נרגעה והרצתה לי שעה עד כמה היא רוצה לעזור לי ולא מסוגלת. במשך כמה ימים היא מדברת רק על זה. שמעתי אותה אומרת לחברה שהיא מנסה לעבוד על החרדות שלה ולעזור לי. התערבתי בשיחה ואמרתי לה שבאמת לא צריך. זה לא שווה את החרדות שלה ואני אמצא מישהו אחר שיחתום לי. כאן הייתה הטעות שלי.. אמא שלי נדלקה ואמרה לי שהיא לא תתן לאף אחד מהמשפחה להסתבך שיקחו לו את הבית וחובתה להזהיר את אחים שלי שלא יחתמו לי ובכלל באיזו חוסר רגישות אני רוצה לבקש דברים כאלה מאחים שלי. אמרתי לה שאף אחד לא מכריח אותה לחתום לי על משכנתא אבל לפחות שלא תקלקל לי ותתן לאחי אפשרות לחתום לי. היא נורא כעסה שהעזתי להאשים אותה שהיא "מקלקלת" לי. נפגעה עד עמקי נשמתה שאני לא מבינה שהיא רוצה לעזור לי אך היא לא יכולה במצבה והיא סבורה שאף אחד מאחי וממשפחתי לא יכול. היא התחילה לצעוק שאני לא יחידה בעולם וכאמא היא צריכה לחשוב על ילדיה האחרים שלא יסתבכו בחתימת ערבות. כשלקחתי את הדברים שלי והלכתי היא צעקה שאני לא יודעת להתנהג. אחכ היא התקשרה לכל האחים שלי ואמרה להם שלא כדאי להם לחתום לי ערבות כי הם יסתבכו. למותר לציין שאני עובדת כבר שנים ואני בן אדם יציב כלכלית מה אתם אומרים על זה?
אמא שלי אשה קצת חרדתית. אני גרושה בת 27 לפני כמה ימים ביקשתי ממנה שתחתום לי ערבות על משכנתא שאני צריכה לקחת. בהתחלה היא הסכימה אבל אחר כך היא התחילה לחשוש ולדמיין שלא אעמוד בתשלומים ויבואו אליה ויקחו לה את הבית(למרות שהיא יודעת היטב שאם יקחו למישהו בית זה את הבית שלי שמשכנתי). היא התחילה לרעוד ולבכות והתקשרה אלי בדמעות שליש שהיא לא מסוגלת. אמרתי לה שתרד מזה אז היא נעלבה כי חשבה שדיברתי בקוצר רוח ולא נרגעה והרצתה לי שעה עד כמה היא רוצה לעזור לי ולא מסוגלת. במשך כמה ימים היא מדברת רק על זה. שמעתי אותה אומרת לחברה שהיא מנסה לעבוד על החרדות שלה ולעזור לי. התערבתי בשיחה ואמרתי לה שבאמת לא צריך. זה לא שווה את החרדות שלה ואני אמצא מישהו אחר שיחתום לי. כאן הייתה הטעות שלי.. אמא שלי נדלקה ואמרה לי שהיא לא תתן לאף אחד מהמשפחה להסתבך שיקחו לו את הבית וחובתה להזהיר את אחים שלי שלא יחתמו לי ובכלל באיזו חוסר רגישות אני רוצה לבקש דברים כאלה מאחים שלי. אמרתי לה שאף אחד לא מכריח אותה לחתום לי על משכנתא אבל לפחות שלא תקלקל לי ותתן לאחי אפשרות לחתום לי. היא נורא כעסה שהעזתי להאשים אותה שהיא "מקלקלת" לי. נפגעה עד עמקי נשמתה שאני לא מבינה שהיא רוצה לעזור לי אך היא לא יכולה במצבה והיא סבורה שאף אחד מאחי וממשפחתי לא יכול. היא התחילה לצעוק שאני לא יחידה בעולם וכאמא היא צריכה לחשוב על ילדיה האחרים שלא יסתבכו בחתימת ערבות. כשלקחתי את הדברים שלי והלכתי היא צעקה שאני לא יודעת להתנהג. אחכ היא התקשרה לכל האחים שלי ואמרה להם שלא כדאי להם לחתום לי ערבות כי הם יסתבכו. למותר לציין שאני עובדת כבר שנים ואני בן אדם יציב כלכלית מה אתם אומרים על זה?
