מה קניתם לאחרונה?
- פותח הנושא Rudess
- פורסם בתאריך
שניים..
Pablo Honey של רדיוהד שעוד לא יצא לי להקשיב לו בכלל.. וOctopus של ג'נטל ג'יאנט.. אני לא יכול להגיד שהוא מעולה, ולמען האמת ציפיתי להרבה יותר. הוא די משעמם. בנוסף, אבא שלי קיבל (חצי ממני.. ^_^) את "שירים מהיער" של ג'טרו. גם כן די איכזב אותי.. לא מרגש, לא ממש מעניין... דווקא הייתי בטוח שמשניהם אני הולך מאד להנות.
Pablo Honey של רדיוהד שעוד לא יצא לי להקשיב לו בכלל.. וOctopus של ג'נטל ג'יאנט.. אני לא יכול להגיד שהוא מעולה, ולמען האמת ציפיתי להרבה יותר. הוא די משעמם. בנוסף, אבא שלי קיבל (חצי ממני.. ^_^) את "שירים מהיער" של ג'טרו. גם כן די איכזב אותי.. לא מרגש, לא ממש מעניין... דווקא הייתי בטוח שמשניהם אני הולך מאד להנות.
Mr Mustard
New member
חכה עם האלבומים הללו
את שירים מהיער אני לא מכיר מספיק כדי להגיד, אבל אוקטופוס הוא בלי ספק לא אלבום של שמיעה אחת. הו אלבום בסך הכל מאוד מאוד ייחודי שאינו דומה לשום דבר אחר (חוץ מאלבומים אחרים של ג'נטל ג'ייאנט). כמו שברמלאי מהפורום השכן בתפוז הסביר, האוזן שלנו תמיד מחפשת את המוכר ואת הרגיל ולכן כשאנו מגיעים לדברים ייחודיים במיוחד אנחנו סולדים מהם. אוקטופוס הוא בלי ספק אלבום שגודל עליך. גם אני בפעם הראשונה התאכזבתי מאוד, אבל נתתי לו עוד כמה שמיעות ואני שומע אותו עד היום והוא פשוט לא נמאס. קלאסיקה!
את שירים מהיער אני לא מכיר מספיק כדי להגיד, אבל אוקטופוס הוא בלי ספק לא אלבום של שמיעה אחת. הו אלבום בסך הכל מאוד מאוד ייחודי שאינו דומה לשום דבר אחר (חוץ מאלבומים אחרים של ג'נטל ג'ייאנט). כמו שברמלאי מהפורום השכן בתפוז הסביר, האוזן שלנו תמיד מחפשת את המוכר ואת הרגיל ולכן כשאנו מגיעים לדברים ייחודיים במיוחד אנחנו סולדים מהם. אוקטופוס הוא בלי ספק אלבום שגודל עליך. גם אני בפעם הראשונה התאכזבתי מאוד, אבל נתתי לו עוד כמה שמיעות ואני שומע אותו עד היום והוא פשוט לא נמאס. קלאסיקה!
דעתי על האלבום המדובר
כל מי שמקשיב למוזיקה שמקוטלגת תחת רוק מתקדם וגם מודע לכך שזה מה שהוא אמור להקשיב אליו מגיע כך או אחרת לאלבום הזה. האלבום הזה כולל בתוכו אמנם שניים שלושה קטעים טובים, כמו The boys from the band שהוא בעיני קטע פנטסטי, אבל בגדול רוב הקטעים מוזרים מידי, קצרים מידי, ודיסוננטיים מידי כדי לתפוס את האוזן. זה לדעתי מה שנקרא אלבום למוזיקאים, והוא overrated ביותר
כל מי שמקשיב למוזיקה שמקוטלגת תחת רוק מתקדם וגם מודע לכך שזה מה שהוא אמור להקשיב אליו מגיע כך או אחרת לאלבום הזה. האלבום הזה כולל בתוכו אמנם שניים שלושה קטעים טובים, כמו The boys from the band שהוא בעיני קטע פנטסטי, אבל בגדול רוב הקטעים מוזרים מידי, קצרים מידי, ודיסוננטיים מידי כדי לתפוס את האוזן. זה לדעתי מה שנקרא אלבום למוזיקאים, והוא overrated ביותר
HelterSkelter1
New member
דווקא לדעתי פרי האנד
הרבה יותר שכלתני לדוגמא מאוקטופוס. אוקטופוס מאוד מלודי עד כמה שזה ניתן. אבל אין על רצף שלושת הקטעים הראשונים מ Aquiring the taste... Pantagruel's Nativity Edge of Twilight The House, the Street, the Room
הרבה יותר שכלתני לדוגמא מאוקטופוס. אוקטופוס מאוד מלודי עד כמה שזה ניתן. אבל אין על רצף שלושת הקטעים הראשונים מ Aquiring the taste... Pantagruel's Nativity Edge of Twilight The House, the Street, the Room
HelterSkelter1
New member
דווקא "בי"ס להחלנה" לא נאמר כמחמאה
אני התכוונתי שאלה קטעים טובים ולא שכלתניים נטו. לא תרגילי הלחנה אלה שירים ממש.
אני התכוונתי שאלה קטעים טובים ולא שכלתניים נטו. לא תרגילי הלחנה אלה שירים ממש.
מעניין
שאתה קורא לאלבום הכי מצליח מסחרית (היום, לא בזמן אמת - בזמן אמת מכירות האלבומים עלו לפי סדר כרונולוגי כי הלהקה מעולם לא זכתה לחשיפה רחבה), והכי פופולרי בקרב הקהל של הלהקה הזאת, 'אלבום למוסיקאים'. למעשה, רוב האנשים מרגישים שזהו האלבום עם המוסיקה הכי קליטה של ג'נטל ג'איינט - הקטעים אמנם דיסוננטיים ו'עקומים', אבל לכל אחד מהם יש 'הוק' מטורף שממש תופס, וזו כנראה הסיבה להצלחה העצומה שלו - הקטע Knots, למשל, הוא אולי הקטע הכי מפורסם של הלהקה.
שאתה קורא לאלבום הכי מצליח מסחרית (היום, לא בזמן אמת - בזמן אמת מכירות האלבומים עלו לפי סדר כרונולוגי כי הלהקה מעולם לא זכתה לחשיפה רחבה), והכי פופולרי בקרב הקהל של הלהקה הזאת, 'אלבום למוסיקאים'. למעשה, רוב האנשים מרגישים שזהו האלבום עם המוסיקה הכי קליטה של ג'נטל ג'איינט - הקטעים אמנם דיסוננטיים ו'עקומים', אבל לכל אחד מהם יש 'הוק' מטורף שממש תופס, וזו כנראה הסיבה להצלחה העצומה שלו - הקטע Knots, למשל, הוא אולי הקטע הכי מפורסם של הלהקה.
לגבי ההוקים המטורפים
זה שה'הוק' מטורף לזה אני מסכים, ומטורף לא אמור להיות דבר טוב לגבי דיסוננטיות במשך מאות שנים בנו טובי המוזיקאים את עולם המוזיקה וגם הנועזים בהם כמו נניח בטהובן התיחסו בעוינות מסויימת לדברים דיסוננטיים וידעו שאסור לדחוף אותם לכל מקום אלא הם יותר כמו פלפל שמתבלים בו דברים כשצריך, ונכון שמאז קרו כמה דברים אבל הבסיס הזה לדעתי עדיין תקף כי זה פשוט עניין נוירוביולוגי אוניברסלי
זה שה'הוק' מטורף לזה אני מסכים, ומטורף לא אמור להיות דבר טוב לגבי דיסוננטיות במשך מאות שנים בנו טובי המוזיקאים את עולם המוזיקה וגם הנועזים בהם כמו נניח בטהובן התיחסו בעוינות מסויימת לדברים דיסוננטיים וידעו שאסור לדחוף אותם לכל מקום אלא הם יותר כמו פלפל שמתבלים בו דברים כשצריך, ונכון שמאז קרו כמה דברים אבל הבסיס הזה לדעתי עדיין תקף כי זה פשוט עניין נוירוביולוגי אוניברסלי
אל תערב דברים לא קשורים
בטהובן חי בתקופה אחרת במוסיקה, בה דיסוננס היה מצלול הרבה פחות מקובל. במאה ה-19 והעשרים דברים התהפכו לגמרי, וכבר מלחינים כמו ראוול, ואגנר, ואפילו מוסורגסקי חיפשו בין היתר את המצלולים הדיסונטטים. למעשה, אפילו ביחס למלחינים האלו, ג'נטל ג'איינט לא נשמעים קיצוניים במיוחד - שלא לדבר על מלחינים מהמאה ה20 כמו ברנשטיין וקורט ווייל (ואני אפילו נזהר מלהכניס למשוואה את בארטוק, סטווינסקי ושנברג). המוסיקה הדיסוננטית היא חלק מהאופי של המוסיקה במאה ה20. אתה יכול כמובן לא לאהוב את זה, אבל זה עניין אחר. אגב, 'מטורף' הוא אולי לא דבר טוב בשבילך, אבל בשביל מליוני אנשים שאוהבים את המוסיקה של קווין, פראנק זאפה או ג'נטל ג'איינט, הוא כנראה דבר טוב. חוץ מזה, כשכתבתי ל'הוק מטורף' התכוונתי לזה שההוק בכל אחד מהשירים מאד חזק ו'תופס'. אין כמעט מישהו שאני מכיר שלא שומע את אוקטופוס ולא זוכר אח"כ שניים או שלושה מהשירים לפחות, מה שאני לא יכול להגיד על אף אחד מהאלבומים האחרים של ג'נטל ג'איינט.
בטהובן חי בתקופה אחרת במוסיקה, בה דיסוננס היה מצלול הרבה פחות מקובל. במאה ה-19 והעשרים דברים התהפכו לגמרי, וכבר מלחינים כמו ראוול, ואגנר, ואפילו מוסורגסקי חיפשו בין היתר את המצלולים הדיסונטטים. למעשה, אפילו ביחס למלחינים האלו, ג'נטל ג'איינט לא נשמעים קיצוניים במיוחד - שלא לדבר על מלחינים מהמאה ה20 כמו ברנשטיין וקורט ווייל (ואני אפילו נזהר מלהכניס למשוואה את בארטוק, סטווינסקי ושנברג). המוסיקה הדיסוננטית היא חלק מהאופי של המוסיקה במאה ה20. אתה יכול כמובן לא לאהוב את זה, אבל זה עניין אחר. אגב, 'מטורף' הוא אולי לא דבר טוב בשבילך, אבל בשביל מליוני אנשים שאוהבים את המוסיקה של קווין, פראנק זאפה או ג'נטל ג'איינט, הוא כנראה דבר טוב. חוץ מזה, כשכתבתי ל'הוק מטורף' התכוונתי לזה שההוק בכל אחד מהשירים מאד חזק ו'תופס'. אין כמעט מישהו שאני מכיר שלא שומע את אוקטופוס ולא זוכר אח"כ שניים או שלושה מהשירים לפחות, מה שאני לא יכול להגיד על אף אחד מהאלבומים האחרים של ג'נטל ג'איינט.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.