מה קורה?

ramoni1

New member
מה קורה?

אנשים ישנים
 
אתה בטוח שאתה רוצה לדעת?

(אני מרשה לך לסגור עכשיו את ההודעה המתבכיינת שלי ולהתעלם ממנה
) אני חולה מיום רביעי בערך. ככה, בקטנה. מרגישה על הפנים. ביום חמישי יצאתי מוקדם מהעבודה בגלל הרגשה מחורבנת שכזו. הבוקר הבן הצעיר שלי התחיל לשלשל
הבן הגדול שרד יפה את היום והוגלה לביקור אצל החבר שלו (=השכנים) מאחרי ארוחת צהרים ועד ארוחת ערב. שרק לא ידבק לי
. הצעיר עשה סימנים שהמצב שלו משתפר. שתה. אכל קצת. שלשל פחות. נרדם בשבע וחצי במיטה שלי. שעשר העברתי את הגדול מהמיטה של סבא וסבתא שלו (אנחנו גרים צמוד אליהם) למיטה שלו וכבר נשארתי פה. הצעיר התיישב במיטה והתחיל להקיא את נשמתו מתוך שינה. לקחתי אותו לאמבטיה, שיקיא שם. הקיא. חיבקתי. קילחתי. חיבקתי. ניגבתי. חיבקתי. לקחתי אותו למיטה שלו. חיבקתי. נרדם. חיבקתי. נישקתי. יצאתי לנקות את המהפיכה במיטה שלי. הורדתי את כל המצעים, שטפתי והכנסתי למכונה (אין סיכוי שאני אתן לזה להישאר להסריח עד הבוקר). כיבסתי. ניקיתי את המזרון שלי. עכשיו גם תליתי את המכונה. בינתיים אני תוהה האם להחזיר אותו למיטה שלי כדי שיהיה צמוד אלי בלילה, או לתת לו להמשיך במיטה שלו עד העונג הבא (אם יהיה). אני תוהה אם הבן הגדול נדבק ויהיה לי פה לילה של פינג-פונג הקאות ושלשולים של שניהם. אני סחוטה פיסית ובעיקר רגשית אבל אני ל אמסוגלת ללכת לישון עכשיו. בקיצור - אני חייבת חיבוק גדול וזו בדיוק נקודה שבה חבל לי שאני לבד (ע"ע השרשור של פלקה בנושא). עד כאן קיטורים לערב זה
(וכנראה גם לשבוע/חודש הקרוב
) רק בריאות, שרון
 
מגיע לך

גדול :) זו באמת הרגשה לא טובה כשהוירוס נכנס הביתה
רק דבר אחד לא הבנתי - איך תולים מכונה?
 
ואת רוצה להגיד לי

שהרמת את המכונה לבד?
לפחות היית מוציאה את הכביסה מתוכה.. שתהיה קלה יותר
 
למעלה