מה קורה פה????

[הקסם שבפשטות]

מה קורה פה????

מה קורה עם האנשים במדינה?? מצד אחד משדרים כתבות ותוכניות על אנשים, ונשים בכלל זה, שרוצות... משוועות להיות אמהות.. מצד שני- עוד ועוד הורים רוצחים את ילדיהם.. מה ניסגר איתנו??? פשוט לא יכולתי לשתוק אחרי הרצח המזעזע של נועה... איזו מותק של ילדה... יפייפייה אמיתית.... והXXXX הזה פשוט חנק אותה... פשוט לקח את החיים של הקסם הזה... איך אפשר??? והאמא שהרעיבה את הילד שלה... והאמא שהתעללה בילדים שלה... והאמא שהטביעה את הילד שלה בים... והרצח של רוז... והאבא שהשאיר את הילדה שלו במכונית, בכבשן הנוראי שיש בחוץ... הוא פשוט שכח... למה אי אפשר לתת רישון בשביל להיות הורה... הייתי לוקחת כל אחד ואחד מהאנשים האלו וסוגרת בכלא שיירקב ויסבול (סליחה על הבוטות) אבל פשוט לא יכולה לסבול את ההתעללות הזו בילד חסר ישע ותמים.. ועוד ילד שלהם.. ואני יודעת שזה מתרחש בכל העולם.. אבל במקרה הזה צרת רבים היא נחמת טיפשים.. פשוט לא ברור לי איך אבא או אמא מתעללים ורוצחים את הילדים שלהם... ואז עוד לראות את הנשים שכל כך רוצות ילד.... העולם אוהב אירוניה אכזרית... מזעזע...

 

[רוצה פרפרים בבטן]

האמת שחשבתי על זה גם אחרי המקרה האחרון

את צודקת צריך רישיון אבל זה לא פרקטי מה שפרקטי יותר זה לתת חינך לילדים טוב יותר. חינוך שמושתת על סובלנות, אהבת האחר ועוד דברים, יש משפט בתורה "ויצר האדם רע מנעוריו" אין מה לעשות אלוקים ברא אותנו רעים אך נתן לנו את הדעת להבחין בין הטוב לרע ואם ניתנו לנו הכלים כילדים להישתמש בטוב אז אולי העולם היה טוב יותר. אבל מה אני מקשקשת לי עם מילים הרי כל אחד ואחד מאיתנו בא מרקע שונה מקושי שונה בחיים וראייה מרחבית שונה על החיים.. אז הכל בגדר תהייה אם ואם ואם אולי האז היה שונה.

 

[פאמקי]

תמימות מול התפקחות.

כשהייתי צעירה יותר הייתי נאיבית וחשבת שכל הסיפורים האלו שייכים לפלנטה אחרת, לחו"ל הרחוקה... ממש לא אצלנו. מאז התבגרתי והתפקחתי? או שהעולם שלנו הפך אכזר יותר? זה אכן, בלתי נתפס! אני לא מפסיקה לחשוב מה עבר לאותו עולל בשניות שלפני... היד שמלטפת היא המזיקה? הייתכן? ועוד בשם ה"אהבה הגדולה"? ("לא יכולתי לחשוב על לחיות בלעדיה"... אז תהרוג את עצמך ותניח לה לנפשה!). אני לא מאמינה באמירה כי נבראנו רעים. מאמינה כי הרע נבנה. ע"י הסביבה, חוויות, טראומות, חרדות, חינוך ועוד... יש שישכילו ויקחו חוויות אלו למקום מעצים ומלמד, ואחרים יצקו על הכל "מלט" עד שחוסר הביטחון, הרכושנות, הפחד... יתקלו בראייה מצומצמת המאפשרת דרך אחת- רוע טהור! חושבת שרישיון להורות לא יתן פיתרון כאן (אם כי ממש לא יזיק), מניחה שהעבודה היא על הנפש. תמיד. לכל אדם. לא "למי שצריך", לא למטורפים ולא ל"זקוקים". כל אחד/ת צריכים לקחת אחריות על עצמו, לפרק את החוויות שאנו חוות, להביט להם בעיניים, רק כך הם לא יצוצו משום מקום, ברגעים הכי חלשים שלנו, ללא הודעה ויפתחו צוהר ל"טירוף". מי ייתן והטירוף לא יהיה מנת חלקנו! רק טוב.

 

[הקסם שבפשטות]

אני גם לא חושבת שיצר האדם רע מטבעו

ואני לא באמת חושבת ש"רישון" להיות הורה הוא פרקטי.. אבל אני מסתכלת סביבי על הורים שחייהם לא שפרו עליהם... שחייהם מערימים עליהם קשיים לא מבוטלים... וחושבת- האם הם גם יכולים להגיע למצב נוראי שכזה? כי ההורים של אותו אדם לא נראו אטומים.. הם נראו אפילו סבא וסבתא טובים... אותה משפחה נראתה נורמטיבית לחלוטין... (לא אוהבת את המילה "נורמטיבית" אבל רק לשם הבהרת הכוונה) ובכל זאת קרה מה שקרה... הם לא ראו?? ואם זה היה התפוצצות של רגע, אז זה יכול לקרות בכל מקום....? מפחיד אותי לחשוב שיתכן ויהיה מצב.. בו אני אגיד "איך לא עשיתי כלום.. איך לא ראיתי"... מתי אמורים להתערב? מפחיד לחשוב מה יכול לקרות או מה אנשים מסוגלים לעשות...