מה קורה לי????

[mor881]

תודה על העידוד

 

[אגו ז פקאן]

מור שלום

קראתי...ואני מבין את התחושות שלך.. אתה רוצה שותפה בחיים..אבל היא אגואיסטית.. היא יפה..ונראה לי שיש לך רגשות עזים אליה. אולי לא מצאת את הדרך אל ליבה? מה קרה במשך 13 שנות נישואין? איך התפתח הקשר? מי היה דומיננטי כל השנים? היו היו תהפוכות? ז"א בהתחלה היית אתה הדומיננטי והמצב התהפך? האם היו זוגות חברים רבים מבקרים אצלכם ו"שורצים" אולי מלכתחילה אתה היית ברירת מחדל..בחור נוח..ללא דרישות..שקל לחיות איתו..ולכשהתחלת לדרוש..היא עמדה על הרגליים האחוריות? קשה מאד לדעת מה קרה. אז קצת יותר פרטים ואולי אפשר יהיה לתת לך איזו עיצה

 

[mor881]

אתה מחזיר אותי המון אחורה

והסיפור שלי מורכב מאוד. אנסה לתת פרטים . הכרנו בחו"ל סקנדינביה. היא נכנסה להריוןם אחרי שבועיים שהיינו יחד ואז החלטנו שהולכים על זה, היא היתה בת 20 אני 24 שנינו צעירים וחסרי ניסיון למראת זאת אני התאהבתי בילד כשהוא נולד ולה היה קשה עם זה שלקחתי את המושכות בידיים אבל לא היתה ברירה היא לא ידעה לעשות כלום. אז רציתי לחזור לארץ כשנולד הילד היא לא ממש רצתה אבל באה אבל לא היה לה טוב רצתה הביתה כל הזמן. כך 12 שנה אנחנו שנתיים פה שנתיים שם. לא שרצו אצלינו חברים ההיפך הוא הנכון היינו די סגורים בעולם שלנו . התקשורת הייתה באנגלית ונולדו לנו עוד שלושה ילדים ז"א שיש לנו ארבעה. היינו ממש קנאים אחד לשני ומלאי פחדים שמא נאבד אחד את השני עשינו המון סקס לא תיכננו שום ילד אבל קיבלתי את כולם באהבה. מה עוד אספר לך הסיפור מורכב לאללה.

 

[אגו ז פקאן]

והיום..אתם בארץ?

 

[mor881]

אנחנו לא בארץ

 

[mars4]

לא יודע אם זה קשור

וזה בטח לא מדגם סטטיסטי, אבל כל המקרים שאני מכיר על ישראלים שהתחתנו בחו"ל עם תושבות זרות (או להיפך) נגמרו לא טוב. לא יודע? גם ככה זה קשה לשמר את המוסד הזה שנקרא נישואין , על אחת כמה וכמה שצריך להתמודד גם עם מנטליות שונה.

 

[malka3]

ילדים

זה שמחה , ילדים זה ברכה.. קבל