סיגי היחידה
New member
מה קורה לי???
שלום רב, אני חדש בפורום הזה ומקווה שיש כמה אנשים נחמדים שניתן להיעזר בהם. זה הולך להיות קצת ארוך אבל מקווה שתהיו סבלניים ותנסו לסייע כי אני נמצא במעין חוסר אונים ואיבוד עשתונות. אז ככה,אני בן 25. לפני 3 חודשים סיימתי קשר של שנה וחצי עם בחורה מדהימה. הקשר נותק בגלל שהיא הרגישה תקועה במקצת ורצתה לדעת לאן הקשר מוביל (חתונה) ולי לא היו תשובות בשבילה. במשך השבועיים הראשונים של הפרידה הרגשתי טוב וחופשי אך מאז אני נמצאתי בירידת מתח ובהרגשה זוועתית. אני פשוט לא מאחל לאף אדם בעולם להרגיש את שהרגשתי, עצבנות יתר, געגועים עזים,כל בוקר הייתי קם עם כאבים פיזיים בלב וזה היה מלווה אותי במשך כל היום. לא יכולתי יותר וחזרתי להיות איתה בקשר כי קולה היה איכשהו מרגיע אותי. עניין זה נמשך קרוב לחודש, במהלך חודש זה, התחלנו שוב להתקרב, אך משום מה החלו מחשבות רעות לצוץ במוחי לגביה ולגבינו. מחשבות שהיא תתנכל לי, ותהיה רעה אלי או מחשבות שזה לא יסתדר בינינו. אני לא יודע אם יש ביסוס למחשבות הללו, ואיני יודע מאין הם צצו ואשמח לדעת ממה זה נובע. אציין שבמהלך הקשר היה לי טוב, היא עשתה לי טוב, ואהבתי אותה (עדיין אוהב).בקיצור,הגעתי למצב של הרס עצמי, לא הייתי אוכל, לא הייתי ישן, לא הייתי מתפקד בכלל. הגעתי למצב נפשי קשה ביותר ופשוט לא הייתי מסוגל לסבול זאת יותר. בתקופה הזו, כל חבריי ניסו להרגיע אותי אך רק כשהייתי מדבר איתה, הייתי נרגע. התקופה הזו קירבה ביננו והחלטתי לחזור איליה.עכשיו, כשחזרנו, קיים קושי רב לשכוח מהמחשבות הרעות האלו, אני מנסה להבין מהיכן הן באו ומנסה להעלים אותן אך בלא הצלחה. אני רוצה לומר, שבזמן שהיינו בקשר בזמן הפרידה, היה לה מאוד קשה אך באיזשהו שלב היא החלה להתגבר ולהתחזק ולשלוט על עצמה. אני יודע שהפרידה הזו רק חיזקה אותה ושינתה אותה ואולי אני מרגיש קצת מאויים ממנה. (אני לא יודע אם זה רלבנטי אבל בתקופה הזו הולך לה קלף וקיבלו אותה לעבודה במשרד שהיא מתמחה בו(שנינו מתמחים במשרד עורכי דין), המזל מאיר לה פנים והיא הייתה מחוזרת ופשוט נראה כי כל הדברים חיזקו אותה ושינו אותה. אני כותב את כל זה כי אולי המחשבות הרעות נובעות מכך, אולי אני מרגיש קצת מאויים מצידה כי הפרידה הזו קידמה אותה ולי זה עשה רק רע.בכל מערכות היחסים הקודמות תמיד הייתי הצד הדומיננטי יותר הצד השקול יותר וזה שלא נותן לרגשות לטפס עליו והמצב איתה הוא הפוך ואולי זה גורם לי להרגיש יותר פגוע או שאני עלול יהיה להיפגע יותר ממנה . עוד דבר הוא הוריי. הם לא כל כך אוהבים אותה ומעדיפים שאמצא מישהי אחרת. ואני טיפוס שקשור מאוד להוריי וקשה לי לצאת נגדם. תמיד רציתי שינסו להכיר אותה ויראו את אופייה אך הם מעולם לא ניסו להתעמק בכך וזה קורע אותי, כי גם היא סובלת וגם אני שתקוע בין שתי האהבות הגדולות של חיי. לפני שבוע דיברתי עם הוריי והסברתי להם את רגשותיי. השיחה התנהלה לטובה והם אמרו שוב את דעתם אך עם זאת אמרו כי הם לא רוצים שאסבול ואם היא עושה לך טוב אז תהיה איתה.כמובן שתגובתם לא הייתה נלהבת אבל די התעודדתי מהעניין. במשך השבוע האחרון לא מפסיקות המחשבות הרעות לצוץ וזה מוזר לי כי הכול אמור להיות בסדר, לא? חזרתי לאהובתי, ההורים קצת מרפים, אבל עדיין אני לא מרגיש טוב. מה לעזאזל קורה איתי??? אני מנסה להבין ולא מצליח, אולי אני חזרתי מהר מידי לקשר מבלי שחשבתי לעומק הדבר, אולי אני פוחד בגלל האכזבה מההורים שלי למרות השיחה שהייתה ביננו, אולי אני בכלל פוחד ממחויבות ואני לא מודע לכך, אני פוחד ממשהו ולא יודע ממה זה נובע, מישהו יכול לעזור לי בבקשה אני מבולבל נורא ומרגיש רע, אני רוצה שדברים יסתדרו כבר כי אני לא מסוגל כבר לסאגות האלה
שלום רב, אני חדש בפורום הזה ומקווה שיש כמה אנשים נחמדים שניתן להיעזר בהם. זה הולך להיות קצת ארוך אבל מקווה שתהיו סבלניים ותנסו לסייע כי אני נמצא במעין חוסר אונים ואיבוד עשתונות. אז ככה,אני בן 25. לפני 3 חודשים סיימתי קשר של שנה וחצי עם בחורה מדהימה. הקשר נותק בגלל שהיא הרגישה תקועה במקצת ורצתה לדעת לאן הקשר מוביל (חתונה) ולי לא היו תשובות בשבילה. במשך השבועיים הראשונים של הפרידה הרגשתי טוב וחופשי אך מאז אני נמצאתי בירידת מתח ובהרגשה זוועתית. אני פשוט לא מאחל לאף אדם בעולם להרגיש את שהרגשתי, עצבנות יתר, געגועים עזים,כל בוקר הייתי קם עם כאבים פיזיים בלב וזה היה מלווה אותי במשך כל היום. לא יכולתי יותר וחזרתי להיות איתה בקשר כי קולה היה איכשהו מרגיע אותי. עניין זה נמשך קרוב לחודש, במהלך חודש זה, התחלנו שוב להתקרב, אך משום מה החלו מחשבות רעות לצוץ במוחי לגביה ולגבינו. מחשבות שהיא תתנכל לי, ותהיה רעה אלי או מחשבות שזה לא יסתדר בינינו. אני לא יודע אם יש ביסוס למחשבות הללו, ואיני יודע מאין הם צצו ואשמח לדעת ממה זה נובע. אציין שבמהלך הקשר היה לי טוב, היא עשתה לי טוב, ואהבתי אותה (עדיין אוהב).בקיצור,הגעתי למצב של הרס עצמי, לא הייתי אוכל, לא הייתי ישן, לא הייתי מתפקד בכלל. הגעתי למצב נפשי קשה ביותר ופשוט לא הייתי מסוגל לסבול זאת יותר. בתקופה הזו, כל חבריי ניסו להרגיע אותי אך רק כשהייתי מדבר איתה, הייתי נרגע. התקופה הזו קירבה ביננו והחלטתי לחזור איליה.עכשיו, כשחזרנו, קיים קושי רב לשכוח מהמחשבות הרעות האלו, אני מנסה להבין מהיכן הן באו ומנסה להעלים אותן אך בלא הצלחה. אני רוצה לומר, שבזמן שהיינו בקשר בזמן הפרידה, היה לה מאוד קשה אך באיזשהו שלב היא החלה להתגבר ולהתחזק ולשלוט על עצמה. אני יודע שהפרידה הזו רק חיזקה אותה ושינתה אותה ואולי אני מרגיש קצת מאויים ממנה. (אני לא יודע אם זה רלבנטי אבל בתקופה הזו הולך לה קלף וקיבלו אותה לעבודה במשרד שהיא מתמחה בו(שנינו מתמחים במשרד עורכי דין), המזל מאיר לה פנים והיא הייתה מחוזרת ופשוט נראה כי כל הדברים חיזקו אותה ושינו אותה. אני כותב את כל זה כי אולי המחשבות הרעות נובעות מכך, אולי אני מרגיש קצת מאויים מצידה כי הפרידה הזו קידמה אותה ולי זה עשה רק רע.בכל מערכות היחסים הקודמות תמיד הייתי הצד הדומיננטי יותר הצד השקול יותר וזה שלא נותן לרגשות לטפס עליו והמצב איתה הוא הפוך ואולי זה גורם לי להרגיש יותר פגוע או שאני עלול יהיה להיפגע יותר ממנה . עוד דבר הוא הוריי. הם לא כל כך אוהבים אותה ומעדיפים שאמצא מישהי אחרת. ואני טיפוס שקשור מאוד להוריי וקשה לי לצאת נגדם. תמיד רציתי שינסו להכיר אותה ויראו את אופייה אך הם מעולם לא ניסו להתעמק בכך וזה קורע אותי, כי גם היא סובלת וגם אני שתקוע בין שתי האהבות הגדולות של חיי. לפני שבוע דיברתי עם הוריי והסברתי להם את רגשותיי. השיחה התנהלה לטובה והם אמרו שוב את דעתם אך עם זאת אמרו כי הם לא רוצים שאסבול ואם היא עושה לך טוב אז תהיה איתה.כמובן שתגובתם לא הייתה נלהבת אבל די התעודדתי מהעניין. במשך השבוע האחרון לא מפסיקות המחשבות הרעות לצוץ וזה מוזר לי כי הכול אמור להיות בסדר, לא? חזרתי לאהובתי, ההורים קצת מרפים, אבל עדיין אני לא מרגיש טוב. מה לעזאזל קורה איתי??? אני מנסה להבין ולא מצליח, אולי אני חזרתי מהר מידי לקשר מבלי שחשבתי לעומק הדבר, אולי אני פוחד בגלל האכזבה מההורים שלי למרות השיחה שהייתה ביננו, אולי אני בכלל פוחד ממחויבות ואני לא מודע לכך, אני פוחד ממשהו ולא יודע ממה זה נובע, מישהו יכול לעזור לי בבקשה אני מבולבל נורא ומרגיש רע, אני רוצה שדברים יסתדרו כבר כי אני לא מסוגל כבר לסאגות האלה