מה קורה לי?

[תמרה81]

מה קורה לי?

שלום רב אנחנו נשואים כ-4 שנים ללא ילדים. לא הייתה בגידה שלו עם אשה אחרת אבל הייתה בגידה בי (ככה אני רואה את זה) בכך שסמכתי עליו והוא אמור היה להיות הבית שלי והוא לקח את הנקודה הכי כואבת שלי ולא הפסיק לצלוף בי עליה המון שנים. בעקבות תקרית שנוגעת לעניין זה סוף סוף פקחתי את העיניים ואני רואה את מערכת היחסים בינינו באור אחר, אני אוהבת אותו אבל מתקשה לסלוח על הפגיעות ואני מרגישה פגועה וכועסת ושוב, כאילו נפגע האמון בינינו כי הוא, שהיה אמור להיות המשענת שלי, הבנאדם שהכי קרוב לי, לקח את הנקודה הכי כואבת שלי והשתמש בה נגדי. בפרשת דרכים. אנא דעותיכם, חיזוקים, ביקורות, מה שאתם מרגישים. תודה

 

[מריוס זכריה]

דרך אחרת לראות את אותו הדבר

אם זו הנקודה הכי כואבת שלך, זו כנראה הנקודה שבה היה הכי חשוב בשבילך לעשות שינוי, ואולי להתמודד בדרכים חדשות. יתכן שהוא רצה לעזור לך לעשות את השינוי הזה. אולי הוא עשה את זה בדרך שהייתה לך קשה, ואולי שום דרך לא יכלה לעזור לך, כי יש דברים שאדם יכול לשנות רק לבד. אבל יכול להיות שכוונתו הייתה טובה. הכל ניחושים, כמובן, אבל דעי לך שדפוס כזה קיים בהרבה מאוד קשרים. על פי התאוריה של הארוויל הנדריקס, אבי שיטת האימגו (שנכתב עליה כאן לא מעט), אנחנו בוחרים בני זוג (באופן לא מודע) בדיוק כי הם בני האדם שהכי יכולים לעזור לנו לתקן בדיוק את הנקודות הכואבות הללו. לכן גם יש להם את היכולת להכאיב הכי הרבה.

 

[תמרה81]

תודה על התגובה.

אני כאן כדי לשמוע, עם ראש פתוח לגמרי. יכול להיות שבחרתי בו כי הוא יכל לעזור לי למרות שאני בספק אם התכוונת לנושא כמו משקל. לאורך כל השנים לא הייתי אף פעם מספיק בסדר, תמיד היה משהו לשפר בי חיצונית וכשאני מסתכלת על הפנים שלו, אני בעיקר רואה לצד האהבה הגדולה שלי אליו, את יום חתונתנו, ואיזה מבט מאוכזב היה לו כשהוא בא לקחת אותי מסלון הכלות. בפעמים אחרות, אני רואה מבטים אחרים שהיה תוקע בי, זה בלי להוסיף את ההערות הורבליות. זה פשוט גרם לי להתרחק בשנה האחרונה, כי כמו שאני רואה את הדברים, אני אמורה להרגיש בבית עם בן הזוג שלי ובית זה המקום האחרון שהרגשתי. הרגשתי צורך לשקר לו (בקשר לאוכל,למשקל שלי), לא יכולתי להיות אף פעם אני לגמרי וחוסר נוחות לידו

 

[מריוס זכריה]

זה נכון בכל נושא

גם משקל. הבעיה, כמו שכתבו לך כמה אנשים, איננה דווקא (למרות שגם זו בעיה רפואית, בהחלט), אלא חוסר הקבלה שלך את עצמך, יחד עם חוסר השינוי (כלומר, או שתקבלי את עצמך ככה, עם כל המחירים, או שתשני). אז אם את לא יכולה לקבל את עצמך, את מצפה שהוא יהיה זה שיקבל אותך... אבל זה לא עובד ככה. זאת המשימה שלך ורק שלך. הוא רק מייצג את קול המציאות, שאומר זה לא טוב, לא בריא, וגם לא מוצא חן בעיניי (אני מניח...). את כועסת על המראה (בעלך) שמשקפת לך את המציאות, ואת תשלמי על זה במחיר היחסים. חבל. אני לא בא להגן עליו ולומר שכל מה שהוא עשה היה מושלם ונכון, כי אין לי מושג, ובינינו, רוב בני האדם טועים חלק גדול מהזמן. אז מה? זה לא מרוע, וזו לא בגידה!!! ה-issue חוזר אל שולחנך, איפה שהוא תמיד היה מונח.

 

[תמרה81]

אולי לא הסברתי את המצב לאשורו..

אין בעיה רפואית, הייתה בעיה של מראה שלקחתי עליה אחריות לפני כמעט עשור, ביקשתי שיעזור לי והוא מצידו השתלט על כל העסק. אין לי בעיה עם איך שאני נראית ולמיטב ידיעתי, אני שלמה עם עצמי כבר קרוב לעשור. גם כשהייתי שמנה אף פעם לא הייתי מדוכאת אלא באמת עבדתי על עצמי לאכול אחרת ולהתעמל ומצאתי פתרון אופרטיבי. אני מנסה לחפש את עצמי במה שאתה אומר אבל לצערי, אני מפספסת כנראה..

 

[מריוס זכריה]

יש לי רעיון גאוני!

אולי תסבירי כבר מה הסיפור, במקום שכולם ינחשו? מכל פוסט שלך זה קצת משתנה. תסיברי מה הייתה הבעיה (כן משקל? לא משקל?) תסיברי מה פירוש "הוא השתלט על כל העסק"? בקיצור: תתחילי בא', תעברי לב', ותסיימי בצורה מסודרת בת', שנבין, מה הבעיה שאת מדברת עליה ועל מה את כועסת ומרגישה נבגדת?

 

[I C E M A N 7]

בקיצור

אתה רוצה שהיא תהפוך לגבר לכמה דקות

 

[מפלצת או ילדה]

כשקראתי אותך

קפצה לי שורה מהשיר שאני לא נורא אוהבת כי הוא מייגע אבל ... בכל זאת - "אהיה לי בית לעצמי..." נדמה שמצאת לך "בית". יש בך נקודה כואבת, שאת לא נותנת לה להירפא וכל הצלפה עליה כל השנים נותנת תחושה הזויה ומתמשכת של "בית". אולי מישהו מתישהו הרגיל אותך שככה הבית שלך נראה אולי את לא מכירה משהו אחר. יש אנשים שקוראים למצב שבו את שרויה מזוכיזם. אבל גם זה סוג של בית. להתמכר לכאב של חוסר השלמות להיאחז בו כמשענת. הבעיה היא לא בו, כמובן. הוא רק הטריגר. אולי קיוות שהוא "יעלים" לך את הבעיה? אם לא יראה, לא ידבר על זה, לא יחטט לך בפצע? אבל הוא התמיד בלהעמיד אותך שוב ושוב מול המראה, מול השוקת השבורה. ואת לא סולחת לו על כך. ברגע שהנקודה הכי כואבת לא תהיה כזאת - איש לא יוכל להשתמש בה נגדך! ברגע שתפסיקי לרחם על עצמך, ותתחילי לסלוח לעצמך, על שאת לא מה שהיית רוצה להיות. שאת מה שאת. ותאהבי את עצמך - ככה, תוכלי לצאת ולהקיף את עצמך באנשים מעצימים ולא כאלה שמחלישים אותך כדי שיהיה להם קל ונוח להתמודד מולך...

 

[תמרה81]

היי מפלצת או ילדה

האם ההודעה שלך תקפה גם אחרי הפוסט החדש שלי? אם כן, אתייחס אליה אחרת

 

[מפלצת או ילדה]

בהחלט כן

זה לא משנה מהו "הבאג", או "הנושא הכאוב" אז יש לך בעית השמנה ואני מניחה שהיא הייתה שם גם ביום החתונה זה לא שעד החתונה היית "כוסית אנורקטית" ובחתונה "דפקת לו פרטיה" הוא בחר בך למרות או אף על פי עניין המשקל ואם הוא מסתכל עליך עקום ואת מייחסת את זה למשקל זה אומר שהבעיה היא אצלך לא במשקל אלא בקבלה העצמית בזה שהיית רוצה להיות "אחרת" והוא רק קונה את הסחורה שאת מוכרת. אם הוא חי בתקווה שתעלימי את עצמך זה כי את נותנת לו לגיטימציה לחלום על כך כי גם את במקום הזה ממש. בחור אחד אמר לי פעם "אנחנו בוחרים את מי שאנחנו ראויים לו" הוא אמר את זה כהתרסה על כך שבחרתי מישהו אחר ולא אותו ואני אומרת הוא צודק אם את לא שלמה עם עצמך את מתפשרת על מישהו שלא יהיה שלם איתך אנחנו יכולים לשנות התנהגות, להגמיש או להקשיח עמדות אנחנו לא יכולים להפוך את עורנו ולהיות מי שאנחנו לא

 

[mmuuaa]

אם אני מבין נכון...

הנקודה הכאובת שהוא אהב לדרוך עליה זה המראה והחיצוניות שלך.. אם אני הבנתי נכונה, אז עיקר הפגיעה היא, איך אחד שהוא אמור להיות תומך ונאמן לוקח את הנקודה הכי רגישה שלך ומשחק בה.. אך.. זכרי כלל: "איש אינו יכול לגרום לך, להרגיש נחותה מבלי הסכמתך".. כמה שמראה אצל אשה זה דבר חשוב ועיקרי ,עדיין את הבעלת בית להחליט אם להפגע או להיות גאה במה שאת... כשאת תרגישי שלמה עם עצמך, כמה שהוא ינסה לדרוך על זה זה לא יזיז לך.. אני לא אומר שזה לא התמודדות, אבל זאת התמודדות שרק תבנה אותך, וקרש קפיצה ליחסים יותר עמוקים ובריאים... אני לא יודע איך הוא השתמש בזה נגדך, ככה שאני לא יכול לבוא והלעלות ניחושים מה בעתם גרם לו להשתמש בזה.. התאוריות רבות, אך לא כאן המקום.. מה שלא תהיה הסיבה.. אם באמת יש לו סיבה מוצדקת או לא.. יהיה לך יותק קל להחזיר את האמון שלך בו כשתכנסי לנעליים שלו.. ותוציאי מליבך את תחושת הנחיתות שהוא זה "שעשה" לך טובה בזה שהוא לקח אותך, או שהוא זה שאת חייבת לו על זה שהוא "התפשר" עלייך... תצאי מנקודת הנחה (ואני בטוח שזה כך...) שיש לך מספיק דברים שאת יותר טובה בהם מאשר הוא, ויש הרבה דברים שהוא זקוק לך ולא את לו... שתרגישי את זה... תרימי ראש סוף, סוף.. ותהיי מאושרת... בהצלחה..

 

[תמרה81]

היי

אני מבינה את מה שאם כותבים, שזאת גם אשמתי בזה שאני לא הייתי שלמה עם עצמי, מקבלת, לוקחת על עצמי את האחריות על זה שלא אמרתי מההתחלה (כמו שחבר של חברה שלי אמר לה) "זאת אני, מתאים לך תיקח, לא מתאים, סלאמת" אבל זה לא קרה, לא אמרתי. יכול להיות שבגלל שהתייחסו אליי בצורה הזאת גם בבית הוריי (וזה רק מעצים את הפגיעה שלי ממנו, הוא מכיר את ההיסטוריה שלי) אז זה מה שהייתי רגילה לו וזה מה שחיפשתי בתת מודע אבל היום אני יודעת שזה לא נכון, זה לא צריך להיות כך, לתפיסתי, בן הזוג צריך לגרום לי לפרוח ולפרוח ביחד, לא לדכא ולהשפיל, גם אם הוא חושב שזה מקדש את המטרה

 

[mmuuaa]

את לא מבינה...

לא יודע מה אחרים, אך אני (ומאמין שגם כך אחרים...) לא באתי להאשים אותך, ואין בכך כל אשמה.. אני לא יודע גם כן את ההסטוריה שלך ואני מאמין שהיא הייתה רוויה בכאבים.. אך העבר אין והעתיד עדיין והווה כהרף עין... או במילים אחרות מה שהיה, היה ומה שיהיה, הוא שיהיה... את יכולה כעת לאכול את הלב, לשרוד בקושי בקשר... או בעצם.. לקום חזקה יותר, מוצלחת יותר.. ובעיקר חסינת פגיעה.. כשאת תהיי גאה בעצמך, כשאת תרגישי טוב עם עצמך.. בעיקר שאת תשדרי את זה.. (וזה יהיה ממילא כשכך יהיו רגשותייך בליבך..) הוא יעריך אותך יותר, הוא גם יפסיק ללעוג והשפילך אותך, ובעיקר הוא יתחיל להבין שיש בך הרבה טוב שווה להשקיע בו ולא להוריד אותו... אני לרגע לא מצדיק את הדרך שלו, לא משנה מה שלא תהיה הסיבה.. אך חושבני שבגלל שאת נתת לו את התחושה שהוא מצליח, אז זה "עשה" לו את זה.. זה נחמד לשלוט על אשה.. (לצערי..) ולגרום לה לעשות מה שאני רוצה... תרימי ראש, תרימי גב, יש בך המון לתת, ולו המון מה לקבל.. שתרגישי את זה בליבך.. אני מאמין (מקווה, אחרי הכל אני לא יודע בדיוק מה הסיפור פה..) שזה גם ישנה אצלו את ההרגשה אלייך, ומכאן ליחסים יותר תומכים ומעריכים... מאחל...

 

[תמרה81]

אני מבינה

לא באתי להיות מואשמת או להאשים, באתי לשמוע דעות נוספות של אנשים מבחוץ למערכת היחסים הזאת. לצערי, אני מרגישה שאני כבר לא יכולה לעשות את זה יותר טוב, בין אם עייפתי ובין אם אני מרגישה שמעט מדי, מאוחר מדי, שכבר אין לי אמון

 

[דליה שוורץ]

המקומות הכי כואבים הם מקומות שבהם אפשר לפגוע

היי, חשוב שתסתכלי על הנקודה הכואבת הזאת שלך ותנסי לטפל בה ולגרום לה הלספסיק לכאוב כ"כ. אל תשכחי שבמקום שמוצלף ללא הפסקה זהו מקום שמסכים שיעשו לו את זה וכנראה זה מה שקרה. את נתת והוא המשיך.... אולי במקום להפנות את המשאבים שלך לכעס ולתחושת הבגידה נסי לפתור את המקום הכואב הזה הוא יכול להיות שותף לתהליך ואת יכולה לבחור לעשות זאת לבד. אל תשכחי שלהשתמש נגדך אפשר רק במקומות הפגועים שלך שאינם "נרפאים" אבל אם תטפלי במקומות הכואבים שלאף אחד בעולם לא יהיו כלים נגדך. בהצלחה, דליה

 

[תמרה81]

כנראה שהמקום המסכים

לאו דווקא קשור להשמנה שהייתה לי אלא לנטייה שלי לרצות אנשים. אולי הייתי צריכה לשים את האושר שלי לפני האושר של כמה אנשים בחיי.

 

[אייבורי]

דעתנו

את כועסת עליו מסיבה לא ברורה את אפילו לא מסוגלת לכתוב אותה בפשטות בפורום את מצפה ממנו להתנהגות מסויימת ואפילו מרגישה נבגדת כי לא עמד בציפיות. שתי המלצות. 1. תנסחי את הבעיה בצורה ברורה, מה הבעיה, מה ציפית ממנו וכיצד הוא נוהג או נהג. 2. לפני שבאים לקבל חיזוק ביקורת בלה בלה בלה מאנשים זרים כדאי לדבר עם הבן זוג ולשמוע את דעתו. בהחלט יש אפשרות שהוא עושה כמיטב יכולתו או הבנתו והוא שוגה.

 

[מפלצת או ילדה]

השתכפלת?

 

[nowonder]

אני מרגישה

שהוא צודק.