מכירה את הרצון הזה.
העניין הוא שזה עינוי מסוג אחר.
זה ויתור שגובה מחיר יקר, ועצם העובדה שאת רק בערך עושה את זה עכשיו מעידה על כך שאת לא באמת מוכנה לשלם אותו.
דברים לא ישתפרו ביום אחד, אבל אם יש לך סבלנות, בסוף דברים ישתפרו. בדרך זו או אחרת, דברים הולכים להשתנות, וזה אומר שאולי לא יהיה לך רע כל כך כמו שעכשיו. לא מחר בבוקר, אבל מתישהו.
ראיתי השבוע איזה סדרה (לתשומת לב הגולשת lovely locs- טאצ'), ואמרו שם שההווה הוא אשליה. העולם משתנה בכל שניה שעוברת. אין שתי שניות שהן אותו דבר. מאז אני קצת מנסה לחשוב ככה, שאולי עכשיו קשה, אבל בשניה הבאה, גם אם עדיין קשה, זה קושי שונה. אלה אולי הבדלים מינוריים, אבל הם קיימים. וכל שניה שעוברת משנה עוד קצת את העולם ואת המציאות, ומתישהו חייבת להגיע השניה הזאת בה כבר לא יכאב.