מה קורה לו?

[סביון1]

מה קורה לו?

הבן שלי עלה לכיתה א'. לא נרשמה שום דרמה מיוחדת מסביב. הוא לא חשש, לא התרגש יותר מידי (לפחות לא עד כמה שיכולנו לחוש) ולא בכה ביום הראשון. הוא הגיע למקום די מרופד מבחינתו כי הוא מכיר את בית הספר מאחיו הגדול וחוץ מזה עלו איתו עוד שלושה חברים מהכיתה ויש לו גם את אחיו וגם עוד כמה ילדים גדולים שמכירים ואוהבים אותו ובאים לשחק איתו בהפסקות.

לפני כמה ימים הילד התקלח במקלחת הורים ומאוחר יותר הסתבר שריסס את כל המראה והמדף שמתחתיה בכל מיני דברים. עד היום לא יודעים במה. אולי זה היה תרסיס לטיהור אויר, אולי האפטר שייב של אבא שלו וכנראה איזה תערובת של הכל ביחד. אתמול גיליתי שהוא השתין באמבטיה, לא תוך כדי מקלחת אלא במקום בשרותים. השתין, והשאיר ככה את שלולית הפיפי שתיקווה ותסריח מתחת לשטיחון הפלסטיק המונע החלקה שמונח שם. ועוד פיפי בעוד אזורים באמבטיה. ובצהריים, הגדול בא וסיפר לי שאחיו מכניס לפה את המרקר הצהוב שיש לו בקלמר, והפה שלו כולו צהוב. ועכשיו גיליתי שהוא לעס משהו, אני אפילו לא יודעת מה זה, אולי חתיכת נייר או חומר דומה.

גם ככה הילד בקושי מדבר, קשה להוציא ממנו דיווחים על מה שקורה לו ברמה הכי פשוטה. איך אני אמורה להבין מה קורה פה? אני משתגעת

 

[fatfat]

גם אם לא היו דרמות והוא מכיר את המסגרת

כנראה שבכל זאת המעבר ערער את בטחונו וקשה לו יותר ממה שחושבים. סיפרתי פה לפני כמה ימים על בתי שאף היא עלתה ל- א' בסיטואציה דומה: אחותה בביה"ס, שמונה חברים מהגן אתה בכיתה ביניהם שתי חברותיה הקרובות, המחנכת היא אמא של ילד מהכיתה. ובכל זאת מהרגע הראשון בביה"ס היא מקסימה ואחר הצהרייים בבית לא מפסיקה ליילל, להתבכיין, לבקש שאקח אותה על הברכיים.

מה שאני עושה זה מצד אחד מדברת על הקושי שבמעברים ובהתחלות חדשות בכללי, לא עליה, מספרת על דברים שאני זוכרת שהיו קשים לי בזמנו, מספרת סיפורים על ילדים שהתקשו בהתחלה ואחר כך הסתגלו. אחד הספרים שהפך למבוקש אצלה לאחרונה הוא גן הבוכים שלמרות שמיועד לגילאים צעירים יותר הוא מאפשר לה כנראה להזדהות עם קשייו של הילד בתחילת הגן.
עוד ספר שאהוב עליה הוא אמא הולכת לכיתה א' שמספר על ההתרגשות לקראת העלייה לכיתה א' מצד ההורה. דווקא ההרחקה להורה והמסר שגם ההורה מתרגש... חושש... דואג מסייע לילד להתגבר על החששות שלו. ואגב אפשר להשתמש בסיפורים כגורם מזמן לשיחה. למשל בגן הבוכים: ממה לדעתך הילד חושש... מה הוא פוחד שיקרה... וכו' כשברור שהוא עונה על הילד אך מתכוון לעצמו.

 

[סביון1]

דיברתי עם המורה

היא מדווחת שהוא שמח וטוב לב, אין קשיים מיוחדים מלבד שקצת קשה לו לשבת 50 דקות ולהתרכז. בהפסקות הוא שמח במיוחד.

מדאיג אותי שהוא עושה דברים שקשה לצפות ויכולים לסכן אותו, כמו כל מה שהוא מכניס לפה.

 

[נחל עוז]

גם אצלנו התחלת השנה בכתה א' עוברת בקשי

למרות שהילדה חיכתה לכתה א', היכירה את בית הספר וחלק מהילדים, בפועל היא בוכה המון ונלחצת משעורי הבית. אם האות הנלמדת לא יוצאת לה בדיוק היא קורעת את הדף ומקשקשת על כולו מרוב תסכול. היא מפחדת כל הזמן שהמורה תכעס עליה ואף פחדה שאני אכעס עליה אם הקלמר ילך לאיבוד (זאת למרות שהמורה מאוד נחמדה ואני לא נוהגת לכעוס על כאלו דברים).
המורה דברה איתי היום ואמרה שהילדים בכתה התלוננו שהיא מציקה להם ואף התחילה להרביץ ולדחוף. מה עושים?? איך עוברים את המעבר בשלום???

 

[fatfat]

מעבר למה שכתבתי פשוט מחבקים, עוטפים

משקפים את הקושי. כיוון שהיא מביעה חשש שהמורה תכעס עליה הייתי מיידעת את המורה ומבקשת ממנה לעשות שיחה משותפת עם הילדה, שיחת הרגעה בה יובהר לה שכולם טועים ושעל זה המורה לא כועסת. לבקש מהמורה "לחזר" אחריה ולנסות להתקרב אליה בדרכים שונות. שוב יכולה לתת מהדוגמא שלנו: המחנכת של בתי מדהימה. למשל החברה הטובה שלה נעדרה יומיים מהלימודים כי היתה חולה. המורה הבחינה שבתי חשה לא נוח לשבת לבד והזמינה אותה לשבת על ידה. מהר מאוד היא גילתה שהילדה הגיעה קוראת שוטף (ככה זה כשיש אחות שלמדה בכיתה א' בשנה שעברה) אז היא עשתה מזה טררם גדול, לא לעיני התלמידים כדי לא ליצור אצלם תחושה שהם לא בסדר, אבל היא לקחה את הילדה בהפסקה לחדר המנהלת שם חיכו גם היועצת ומורת השילוב והמחנכת סיפרה להן שהילדה קוראת ולכן לא תעבוד בחוברת של כל הכיתה אלא תקבל חוברות מתקדמות יותר. הילדה חזרה הביתה באותו יום שופעת שמחה ובטחון.

 

[נחל עוז]

תודה fatfat על העצות הטובות.

אנסה מחר לשקף לה במקומות שקשה לה ולדבר איתה על הקשיים שבמעברים ולנסות לדובב אותה. דיברתי בערב עם המחנכת והיא לקחה לתשומת ליבה את הלחץ שבו הילדה נמצאת ונראה לי שמחר היא תמצא הזדמנות לשדר לה מסר מרגיע. כמו כן היא אמרה לי שהיא ממש אוהבת את הילדה ומתייחסת אליה המון, מחבקת , לוקחת אותה לידה וכ"ו .
אנסה גם לקנות את הספרים שהצעת ולקרא לה. נקוה שהכל ביחד יעזור והיא תחזור לעצמה.