אמרתי לך כבר שזה לא הנושא של השיר
זה מדבר על היחס המתנשא והמזלזל של המבוגרים כלפי המתבגרים ועוד כל מיני יציאות לכיוונים אחרים שקשורים תשפוט בעצמך -> חיים מעצבנים מורים מתנשאים הורים ומבוגרים שחושבים שהם יודעים, מה הם מבינים? כל היום בעצבים, נמאס לי מכולם, רוצה לישון אבל מה קורה כשאני קם מחר פשוט יבוא עוד יום חדש ישן שוב יבואו אותם מורים מאוסים אותה גישה ילמדו אותך דברים לא חשובים, אותה שגרה "מה לא חשובים? מי אתה שתדבר?" אתם יודעים מי אני, עוד מספר באיזה בקלסר, בעוד מבחן, בוחן, אני עוד ציון בשבילכם אני רק איזה נתון "כן, אבל המספרים האלה קובעים לך את החיים" איזה חיים? אלה שאתם מכתיבים? אלה שאתם כופים, אתם חושבים שזה נכון? שדור תמיד הולך אחרי קודמו בעיוורון תנסו להבין, הייתם פעם בגילנו כמה זמן נספוג ת´זבל שזורקים היום עלינו: תתכונן למבחן תוציא רק מצוין נכון זה לא חשוב, רק שלא יהיה לך זמן, רק שלא תהנה ולא תתלהב, שלא יהיה לך זמן לעשות דברים שאתה אוהב מובלים כמו כבשים אחרי רועה שלא רואה, מהאמת מתחבא, עלינו מתנשא ובטוח שהוא יודע מה הוא עושה יש מבחן בהיסטוריה, מבחן בתנ"ך, ספרות לשון אנגלית זה משעמם כל כך ואתם לא מקשיבים לא אכפת לכם בכלל אתם רוצים שנהיה כמוכם כשנגדל מקולקלים מזויפים יודעים הכל אבל טיפשים, באופי חלשים לא פתוחים לשינוים כי אתם בטוחים שאלו החיים, שככה צריכים להתגלגל העניינים שתמיד צריך לרצות את כולם רק עם שני תארים זוכים לתואר בן אדם אני לא מוכן שתכתיבו לי מה לתת בן אדם מזויף שווה לבן אדם מת אז עד מתי נעמיד פנים שהכל בסדר? לא נמשיך ללכת כמו עיוורים אחרי העדר זה מגוחך זה אבסורד, זה כל כך מיותר יש לי דרך משלי, תעזבו אותי כבר מבוגר הורה מורה שינסה להתנשא שיחשוב שהוא יודע כי הוא מנוסה אבל המתבגר מבין יותר ממה שמשתמע זה לא הגיל זה התרגיל, הגודל לא קובע כל החיים שלי הייתי רק בורג במערכת אף אחד לא רואה את המהפכה שמתקרבת מבחוץ, אני מתנהג רגיל כמו כולם אבל בפנים יש מרדנות כעס ורגש נקם אני באמת אדם טוב, יש לי ערכים ומוסר אבל כמו גמל, הגב שלי נשבר זה מתחיל לאט לאט כשאני משתעמם אוגר כעס ומרדנות אוכל את החרא שלכם ואתם לא מבינים רואים רק ת´עטיפה אבל בתוך המתנה משהו מתחיל לתקתק ואז פתאום בהפתעה כמו ליצן בקופסא אני יתפרץ והאשליה תתנפץ המבוגרים שכחו עם מה צריך להתמודד וזה יוצר עוד כעסים ואני רק מתמרד כי יש הרבה קשיים ולחצים לנער מתבגר ויחס, גורר יחס, ואז הכעס מתגבר "אני מבין יותר ויש לי ניסיון" כלכך שקועים באגו איזה ביזיון "אני יודע מה טוב בשבילך" "ציפיתי ליותר ממך" אני כבר, לא אוכל את הבולשיט שלך יודע לחשוב ולא לוקח כמובן מאליו אני לא איזה כלב שנאמן לבעליו ככה אני חושב וזה מה שאני עושה ככה אני מרגיש וזה מה שאני רוצה כנראה שיש לזה סיבה דיי טובה אחרת לא הייתי ככה כבר מהתחלה אז הם קובעים עובדות מחליטים בשבילנו כאילו שלנו אין זכות לשלוט בגורלנו ואם יש בעיה, מי ישר חושבים שהוא אשם? קודם תבדקו אם הצחנה יוצאת ממכם חושבים, שבגלל הניסיון הם ביתרון אבל אולי הניסיון לא יביא לפיתרון אתם לא מקשיבים ואין לי זין להסביר כוחניות ואיומים לא גורמים לי להחוויר אז בינתיים ניתן להם לחיות באשליה הם הקהל ואני שחקן בהצגה מתישהו הם יבינו שאם אין שיווין מעמדות השחקנים מתפטרים,והם ישאו בתוצאות מבוגר הורה מורה שינסה להתנשא שיחשוב שהוא יודע כי הוא מנוסה אבל המתבגר מבין יותר ממה שמשתמע זה לא הגיל זה התרגיל, הגודל לא קובע
