ממשיכה עם קלאודיה פיניירו, Bétibou. כמעט בחצי. תענוג. ואיזה תרגום מספרדית לצרפתית של רומאן מגראס, Romain Magras. וירטואוזי. הוא המתרגם של פיניירו לצרפתית.
הרבה מאוד מלל, סיפורת פטפטנית. אבל אני מתה על זה ואין כמו צרפתית. הסלנג תמיד מצחיק אותי, גם זה שחדש לי וגם זה שאני כבר מכירה, ובכלל העושר השפתי. עכשיו כשאני קוראת גם באיטלקית, מהנה מאוד ומלמד לקרוא שוב בצרפתית ולעמוד על הדמיון, והוא בולט. צרפתית אבל קשה יותר ובספר הזה שכיחה צורת ההתפעל ועוד יותר צורת התילוי, subjonctif. לא למדתי אותה מסודר ואני מבינה מההקשר ומהניסיון אבל ארצה פעם ללמוד ולהתנסות בכתיבה.
מעניין כמובן גם חרך ההצצה לבואנוס איירס ולסביבותיה הפרבריות.
אני אנסה לקרוא במקביל פה ושם סיפור באיטלקית, יש לי ספר שערכה ג'ומפה להירי, עם סיפורים בגרסה המקורית ולידה תרגום באננגלית. אולי אצליח אם כי בדרך כלל אני לא מצליחה לקרוא במקביל.
