קייט אטקינסון, Death at the Sign of the Rook. כמו לפני שבועיים. רק שאז זו היתה ההתחלה, וקראתי בעצלתיים כי הייתי בראשיתה של התמודדות כואבת עם איזה עניין. עכשיו לעומת זאת אני אחרי חצי ספר כי תפסתי תאוצה, ואני קוראת לאט בכוונה. להשהות את העונג.
ממכרת כרגיל, האישה הזאת. האירוניה של הכתיבה, המלל הרב שאהוב עלי מאוד, הפטפטנות והשנינות. אני צוחקת הרבה כי אין הרבה דברים חביבים עלי יותר מאשר ספרות אנגלית טובה. בידור מעולה.
